במאמרי 'הרקע המיסופוטאמי של קוהלת ד, ט-יב', אשר הופיע בקובץ ארץ-ישראל, ח,¹ ניסיתי להראות, שמקורה של הפיסקה הנ"ל, ובמיוחד של פסוק יב ('והחוט המשלש לא במהרה ינתק'), הוא בספרות השומרית. אולם, למרות ההקבלות הספרותיות המשכנעות וראיות שונות ששפכו אור על הנושא הנדון, נאלצתי להצביע על הזמן הרב המפריד בין הטקסט השומרי, המצוי בידנו בהעתקים מראשית האלף השני לפנה"ס, לבין ספר קוהלת, שזמן כתיבתו הוא כאלף שנה לאחר-מכן, לפחות. לפיכך כתבתי: 'חסר השלב המקשר בין שני הקטעים.'²

והנה מתברר, כי שלב זה כבר עמד לרשותנו כמעט מאה שנה,3 כלומר, זמן רב אף לפני שנחשף המקור השומרי!

אלא שמקור זה נשתמר במצב כה עלוב, עד שאי-אפשר היה לפענחו עד הופעת שבר חשוב, המשלים כמה מלות-מפתח.

שבר קטן זה, המאפשר את זיהוי החוליה האכדית החסרה, הוא 353 Rm, שפורסם זה עתה. והרי תעתיק הטקסט, כולל השלמות ממקבילותיו, ותרגומו:

Rm 8534	A
K 85865	B
VAT 145126	C
VAT 145137	D
BM 458838	E
K 32529	F

פנים		Obverse, Col. I
'2	במרחק 20 בירו17 פרסו פרוסות,	a-na 20 DANNA ik-su-pu ku-sa-pu	2`
'3	במרחק 30 בירו18 נטו ללון,	a-na 30 DANNA is-ku-nu nu-bat-tu4	3`
'4	50 בירו19 נסעו כל יום,	50 DANNA il-li-ku10 ka-la11 UD-mu12	4`
'5	מסע של חדש וחצי בשלשה ימים! והתקרבו לארץ הלבנון.	ma-lak ITU u UD.15.KAM ina šal-šú UD-mu it-hu-úa-na13 KUR lib-na-nu14	5`

אחור (המדובר בחובבה / חומבבה, שומר יער-הארזים)		Reverse, Col. IV/VI?
1	הלוא הוא הממעיד (אותנו בדרכנו) ש... / לא... שניה...	muš-hal-si-tùm-ma│ul│/lit-[XXX(X)] 2-tim	1
2	שני...	2-ta (= šitta) ur ka a ti15 n[u-XXX(X)]	2
3	החוט המשלש...	aš-lu šu-uš-lu-š[ú16 XXX(X)]	3
4	... חזק, ע[ד...20	│X-X-(X)│ dan-nu a-mi-ra-[XXX(X)]	4

המשך הטקסט, שנשתמר בכתב-יד F, מקוטע מאוד. בכתב-יד F נשתמר גם חלק מן הטקסט שבכתב-יד A חסר עתה בין הפנים והאחור. שורות אלה לא הובאנו כאן, כי אינן שייכות לעניין שלפנינו.

שורות '1 – '4; אם כוונת המסופר בשורה 3 היא להביא סיכום של ממש – הרי יוצא, כי בשלושה ימים עברו הגיבורים מרחק של כ-900 ק"מ. אמת, זהו, בערך, המרחק בין שומר ובין הרי אמנוס והלבנון, מקורות הארזים במערב, אך ראוי לציין, שהפזמון המסכם שבשורה '4 מופיע פעמיים, לפחות, בטקסט אחד (4 ii ,4 C I). ובכן, איזו חשיבות אפשר לייחס לסיכומים מספריים כאלה?!

הערות לטקסט

פנים

שורה '5: lib-na-nu. – הסימן lib (לקרוא lab_x?) ברור ב-E, ואילו ב-C קריאתי של השרידים it-hu-ú ana KUR lib-na-nu אושרה על-ידי ד"ר ה' קלנגל מן המוזיאון הממלכתי בברלין, שבדק את הלוח על-פי בקשתי (מכתב אישי מיום 5.11.68). לראשונה אפוא לפנינו שמו המדויק של יער-הארזים בכתב-יד מאוחר של עלילות גלגמש. עם זאת ראוי לציין, כי כבר במהדורה של עלילות גלגמש מן התקופה הבבלית העתיקה נזכר הר זה, יחד עם השריון, במקום יער-הארזים (Sa-ri-a ú La-ab-na-an! 'השריון והלבנון')²¹ וכהר-מועד של האלים (mu-ša-ab E-nu-na-ki 'מושב האלים אנונאקי').²² רעיון זה חוזר גם במהדורת נינווה של עלילות גלגמש:

KUR-ú GIŠ.TIR mu-šab DINGLR.MEŠ
'הר הארזים, מושב האלים'.²³

אחור

שורה 2: ta-2. – קריאה זו ברורה ב-3252 K, ולא כמו בהעתק של תומפסון (שם). וראה האופט, עמ' 109, וגם את העתקו (ראה לעיל, הערה 3). כן נדמה – לאחר ראיית הלוח ולפי העתקו של האופט – כי בראשית השורה יש מספיק מקום לעוד סימן אחד, או אולי אף לשני סימנים.

UR-ka-a-ti. – צירוף זה מעורר בעיה קשה, במיוחד משום שהשורה מקוטעת. רק בגירסה A, שסיומה ti-, אפשר לקרוא taš-ka-a-ti²⁴, כריבוי של takšû (שלישייה), צורה המופיעה במקום takšati (כלומר, בחילוף š ו-K). וראה:

(כוכב התאומים)	-	múlšá maš-šá-a-tú...	21
(כוכב השלישייה) לעומת	-	múltak-šá-a-tú25	22
.	.	mulšá maš-a-ti	IV
.	.	mulšá taš-ka-a-ti26	V

אבל לפי גירסה F (ta-) קריאה זו אינה אפשרית, שהרי הצירוף taš-ka-a-ta* איננו מתקבל על הדעת. ייתכן, שחל כאן שיבוש במסירת הטקסט, או שעלינו לקרוא לחוד את התיבה ka-a-ta או ka-a-ti. מלה זו, בשתי הצורות, מסתברת יפה בכינוי עקיף נוכח – 'אותך'. עם זאת אין בכך פתרון לבעיות-הקריאה האחרות שבשורה זו.

שורה 3: [šu-uš-lu-š[ú. – בעקבות ההשלמה החדשה של ראשית השורה יורדת מן הפרק הצעתו של שוט (A. Schott) [eb]-ri lu šu-uš-iu-[ša šunatu],²⁷ שלא היינו מזכירים אותה אלמלא היה פון זודן מחייה אותה לאחרונה.²⁸

המקור השומרי לקוהלת ד:ט-יב זוהה בעלילה השומרית הדנה במסעו של גלגמש ליער-הארזים. גם הטקסט האכדי המשוחזר לעיל שייך לחלק של עלילות גלגמש בגירסה האכדית, הלוא הוא הקטע הדן במסע הגיבורים ללבנון שבלוח 5 של המהדורה מנינווה, כפי שעולה מצד הפנים של Rm 853. הטקסט האכדי החדש המכיל את 'החוט המשולש' משלים דו-שיח בין גלגמש ואנקידו,²⁹ כמו בפיסקה השומרית, על סיכוייהם לגבור על שומר יער-הארזים. כן מן הראוי לציין הן את הביטוי ašlu šušlušú (החוט המשולש) אשר בטקסט המשוחזר, הן את ההקבלה המספרית שבין sitta (שתיים; שורה 2) ו-šušlušú (המשולש; שורה 3), בין 2 ו- tab.ba 3. (משולש) שבמקור השומרי,³⁰ ובין 'השנים' ו'המשלש' שבקוהלת ד:יב.

ברור אפוא, שבפרט זה, כמו בהרבה פרטים נוספים,³¹ ינקה היצירה האכדית מקודמותיה – העלילות השומריות שגיבורן הראשי הוא גלגמש, מלך ארך. לימים – בדרכים שאינן נהירות לנו – ירשה הספרות העברית הקדומה כמה מוטיבים מאפוסים אלה, מוטיבים המשוקעים בספר קוהלת.

אין ספק, כי שבר-הלוח החדש מספר לנו חוליה אכדית חשובה בהשתלשלות המאמר 'החוט המשלש', ובכך הוכחה נוספת להשערות שהעליתי בארץ-ישראל, ח.

הערות שוליים:

1. ירושלים תשכ"ז, עמ' 250-246. בהזדמנות זו ברצוני לתקן את הטעות שנשתרבבה לתוכן-העניינים האנגלי שבקובץ הנ"ל ובתקציר האנגלי (שם, עמ' *75), כאשר בשעת העריכה של החלק האנגלי הוחלפה המלה Qohelet שבכתב-ידי במלה Lamentations
2. שם, עמ' 249.
3. המדובר ב-3252 K. ראה P. Haupt, Das babylonische Nimrodepos, Leipzig 1884, No. 11; R.C. Thompson, The Epic of Gilgamesh, Oxford 1930
4. Cuneiform Texts from Babylonian Tablets in the Britist Museum, Part XLVI, London 1965, No. 21
5. תומפסון (לעיל, הערה 3), לוח 18.
6. A. Falkenstein, Literarische Keilschrifttexte aus Uruk, Berlin 1931, No. 39
7. שם, מס' 40.
8. Cuneiform Texts from Babylonian Tablets in the British Museum, Part XLIV, London 1965, No. 22
9. תומפסון (לעיל, הערה 3), לוח 18.
10. D: ka; A, C: ku
11. C (D): kal; A: ka-la
12. ליתא B, EL 4`
13. A, C: ana; E: a-na
14. ליתא B: 5`
15. F: ta; A: ti
16. A: š[ú] / š[e; F: š[ú
17. 200 ק"מ.
18. 300 ק"מ.
19. 500 ק"מ.
20. בכמה פרטים עולה ההעתק הישן של האופט על העתקו של תומפסון (לעיל, הערה 3). גם הערותיו של האופט להעתקיו מאלפים ביותר, בהזכירם פרטים שאין להבחין בהם עתה בלוחות; ראהP.Haupt, Beiträge zur Assyriologie, I, Leipzig 1889, pp. 94 f., 318 f. P.
21. JNES, XVI (1957), p. 256, rev., 1, 13
22. שם, שורה 20.
23. Gilg. V: 6 ; תומפסון (לעיל, הערה 3), לוח 17.
24. כפי שהציע לי פרופ' א' זקס.
25. ZA, L (1952), p. 227
26. שם, עמ' 228.
27. ZA, XLII (1934), p. 117
28. ZA, LIII (1959), p. 225
29. נדמה, כי בנוסח האכדי שם המשורר מלים אלה בפי אנקידו; ראה:
    ^de]n-ki-du pa-a-šu [ipušamma...] :18 K 3252]. בסיפור השומרי, לעומת זה, אומר אותן גלגמש; ראה: ארץ-ישראל, ח, עמ' 247.
30. שם, שורות 104-103:
    103 gar.ra Enkidu úu.2 nu.ug ₆
    gis,má.da.lá nu.su.su
    104 éš.3.tab.ba. lú nu.kud.dè
    103 עצור אנקידו, לא ימות השני, הספינה הנגררת לא תטבע;
    104 את החוט המשלש איש לא ינתק.
31. S. N. Kramer, `The Epic of Gilgamesh and its Sumerian Sources - A Study in Literary Evolution`, JAOS, LX (1944), pp. 7-23; A. Shaffer, Sumerian Sources of Tables XII of the Epic of Gilgames (University Microfilms, Ann Arbor, London 1963), pp. 1-23

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok