ציור זה מתאר אירוע קוסמי או דימוי סמלי. הדימויים גדולים ומונומנטאליים, בנויים מקווי מתאר שחורים ועבים, משטחי צבע גדולים, והצללים המופיעים על דמותה של חווה דרמטיים. אברהם אופק אינו מתאר מקום ספציפי, ודמותה של חווה אינה מתוארת באופן שנאמן לתיאור דמות אדם במציאות (פניה מורכבים ממשטחים גדולים, ידיה עצומות בגודלן, צבע עורה אינו טבעי). הדימויים בציור זה הם סמליים. איזו סמליות ניתן למצוא בציור?
נושא מרכזי בציור הוא זמן או מחזוריות, והקשר שלהם לפיריון ולהמשכיות: החיבור של דמותה של חווה ביחד עם מעין משפך ממנו יוצא עוף החול יוצרים יחד צורה של שעון חול. כמו-כן, דמויותיהם של חווה ושל עוף החול קשורות לזמן, למחזוריות של מוות וחיים, להמשכיות ולפריון.
עוף החול, או הפניקס, מופיע במיתולוגיות של תרבויות שונות, ומוזכר גם במקרא: וָאֹמַר, עִם-קִנִּי אֶגְוָע; וְכַחוֹל, אַרְבֶּה יָמִים (איוב, כ"ט, י"ח). כותרת היצירה, הלקוחה מתוך מדרש רבה, מצביעה באופן מפורש על המחזוריות שמתגלמת בעוף החול.
גם דמותה של חווה מסמלת מחזוריות. חווה, אם כל חי, מסמלת את האישה באשר היא, המאפשרת את המשך קיומו של המין האנושי, ולכן מהווה גורם מרכזי במחזוריות של מוות ולידה. על כף ידה מופיע ראש של פר או פרה. הפר היווה סמל של פריון בתרבויות קדומות באזור המזרח התיכון. הצבת דימוי זה על ידה של חווה מדגיש את תפקידה במחזור החיים.
הציור מורכב ממשולשים. אחת מהמשמעויות הסמליות של צורת המשולש קשורה לפוריות, לרחם ולאלוהות נשית. המשולשים המרכיבים את הציור הם בעלי ארבעה צבעים, וייתכן שהם מסמלים את ארבעת היסודות מהם מורכב העולם לפי התפיסה היוונית העתיקה – אש (הצבע האדום בציור), אוויר (הצבע הכחול), אדמה (צבעו של עוף החול) ומים (צבעה של חווה). חווה, הפניקס והפרה מצביעים על מחזוריות החיים, וארבעת הצבעים רומזים למחזוריות בטבע, בעולם.
