כותרת הציור לקוחה מתהילים קט"ו 16 והיא מצביעה על הפרדה בין מקומם של בני האדם לבין מקומו של האל. ההפרדה הפיזית בין שמים וארץ מסמלת הפרדה רוחנית, הבחנה בין האל לבין בני האדם.
הציור מצביע על אותו ניסיון בלתי פוסק של האדם לבטל את ההבחנה הזו, ליצור קשר עם האל, להבין ולדעת: גבר עומד, מביט באמצעות מכשיר צפייה אל השמים, וקו מוביל מהמכשיר אל כוכב צהוב, כמסמל מבט מעלה – ההתבוננות יכולה לסמל רצון לקשר עם האל, אך גם ניסיון לחקור, להבין את העולם, לדעת; אישה יושבת ופניה פונות אל השמים; הקומפוזיציה כולה מובילה לשמים, כמעין חץ המצביע מעלה.
ההתבוננות דרך מעין טלסקופ יכולה לסמל גם את רצונו של האדם להשליט סדר בעולם של כאוס, של חוסר יציבות. זאת עושה האדם באמצעות מחקר וידיעה, או באמצעות אמונה דתית. ואכן, העולם המתואר בציור אינו יציב – הוא מלא דרמה והתרחשות הנוצרים באמצעות הטיית הנוף, באמצעות קווים אלכסוניים רבים, ובאמצעות הקווים השחורים הדינאמיים בשמים. הצבעים הכהים יוצרים מראה דרמטי, המתיישב היטב עם התנועה והדרמה שיוצרים הקווים.