ההר הגבוה ביותר בשומרון. הוא מתנשא מצפון לשכם, לרום 940 מ' (נ"צ 1759.1821). בפי תושבי המקום הוא נקרא ג'בל אסלאמיה, ובפי השומרונים - ג'בל עסכר, על שם הכפר שלמרגלותיו. אל הפסגה אפשר להגיע בדרך שנפרצה לכלי רכב, לצורכי הצבא.
מדרום להר עיבל מתנשא הר גרזים, לרום 881 מ'. לפי אחת המסורות המקראיות ניתנה הברכה על הר גרזים, והקללה - על הר עיבל (דברים כז, יג); ולפי מסורת מקראית אחרת (דברים כז, ד-ח; יהושע ח, ל-לד) הצטוו בני ישראל להקים על הר עיבל מזבח ולהציב לידו את האבנים שעליהן נכתבה תורת ה'.
בשנת 1980 מצא הארכיאולוג אדם זרטל סמוך לפסגה מבנה אבן רבוע וסביבו מתחם. במקום נעשו חפירות ב-1988-1982. משיקולים שונים, הקשורים במבנה השטח ובניסיון להתאים את הכתוב בתנ"ך לנתוני השטח והממצא בו, העלה זרטל את הסברה שזהו המזבח הנודע שעליו נערך טקס קריאת התורה (יהושע ח, ל-לד).
עד תחילת המאה ה-20 לא הוקמה עליו כל שכונה. רק לאחר רעש האדמה שהתחולל בשנת 1927, שהרס את רוב בתי המגורים שלמרגלות הר גרזים, החלו לבנות בתים במדרונות הר עיבל. חלקו הדרומי-מערבי של המדרון הוא אתר חציבה, ויש בו מחצבות רבות. סמוך לפסגה יש קבר שיח' המכונה קבר א-נצראני. לפי המסורת של המוסלמים קבור בו ראשו של יוחנן המטביל. על הפסגה יש חורבות של מצודה מן התקופה הביזנטית הנקראת בערבית אלקלעה. במדרון הדרומי-מערבי של ההר נמצא קבר שיח' עמד א-דין. מדרונותיו הצפוניים של ההר פורים מאוד, מיושבים ומעובדים, למרות הקללה שהוא מסמל כביכול לפי הסיפור המקראי.
