הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > סוציולוגיה
האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט


תקציר
על יחסי-הגומלין ההדוקים שבין התפתחות הטכנולוגיה להתפתחות התרבות האנושית.



חיים בעולם טכנולוגי
מחברת: ד"ר ליאת בן-דוד (טיבר)


בידי החברה האנושית ניתנת אפשרות לבחור איזה אופי יהיה לה. רק תהליך בחירה המשלב תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי יוביל ליצירת תרבות אנושית בת-קיימא.

אנו חיים באחת התקופות המסעירות ביותר בהיסטוריה האנושית: הידע האנושי שהוא בימינו נחלת הכלל, מקיף את כל מציאות חייו של האדם. אנו חיים ב"כפר גלובלי", שבו אמצעי תקשורת משוכללים, לוויינים ומחשבים מתקדמים הפכו את כדור-הארץ לסביבה אחת, וכל תושביו מסוגלים לתקשר ולהחליף מידע זה עם זה בזמן אמת. גורמים שונים חברו יחד וסייעו בידינו לקדם את אורחות חיינו למצבם הנוכחי, והם אף ממשיכים לפעול ולהריץ אותנו קדימה.
אחד מגורמים אלה הוא תכונה ייחודית ליצורי אנוש: תבונה טכנולוגית - יכולתו של האדם להתגבר על מגבלותיו הביולוגיות ולהרחיב אותם באמצעות טכנולוגיה.

תבונה טכנולוגית כחלק מהחשיבה האנושית

התהליך הטכנולוגי מתואר כבר בתורה: "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם. ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג', ז'). לאדם ולחוה "נפקחו העיניים" - כלומר, מתוך הבנה התעוררה לפתע בעיה: הם הבינו שהם עירומים וזה גרם להם מבוכה; לכן חיפשו פתרון לבעייתם. את הפתרון מצאו בסביבתם הקרובה: הם נטלו עלה תאנה ויצרו ממנו כסות. בתהליך חשיבה תבוני, של הגדרת בעיה, מציאת פתרון ויישומו - הם יצרו את הבגד הראשון.
לא היה להם ידע מדעי ולא היה להם דבר מלבד הניסיון היומיומי שלהם, מתוך היכרותם את סביבתם ואת מרכיביה. ניסיון זה סייע בידם לפתח את האמצעים והכלים שהיו דרושים להם לפתרון בעיותיהם. כך נולדה הטכנולוגיה. מאז ימי קדם ועד ימינו, עקרון התהליך הטכנולוגי לא השתנה: בין אם הוא מודע למבצעיו או שאינו מודע: הגדרת בעיה או צורך/ חיפוש פתרונות, בחירה ותיכנון של פתרון, יישומו ושיפורו - זוהי תמצית התהליך הטכנולוגי מאז ועד היום.

משחר האנושות ועד היום, הטכנולוגיה היא בבחינת ראי להתפתחות חיי האדם בכלל והתרבות האנושית בפרט. יחסי-גומלין הדוקים קיימים בין התפתחות הטכנולוגיה לבין התפתחות חיי החברה האנושית. מעקב אחר יחסי-גומלין אלה יכול ללמד אותנו רבות על חיינו כיום, על האפשרויות הנפתחות בפנינו ועל הבעיות הניצבות בפנינו. הבנה זו עתידה לסייע לנו להחליט החלטות אחראיות ושקולות, המתייחסות למהות חיינו בהווה ובעתיד. ההיסטוריה האנושית כולה שזורה בנקודות-ציון מרכזיות, אשר בהן מודגשים יחסי-הגומלין ההדוקים שבין התפתחות הטכנולוגיה להתפתחות התרבות האנושית. המהפכה החקלאית, המצאת הדפוס והמהפכה התעשייתית - הן דוגמאות לתהליכים שבהם קשרי-גומלין אלה הביאו לשינוי משמעותי באורח החיים, בדפוסי חשיבה ובתפיסות עולם.
התפתחויות טכנולוגיות הובילו להתפתחויות בחיי החברה האנושית, ולהפך: ככל שהתפתחה התרבות האנושית, ככל שבני-האדם למדו לחיות בקרבה גדלה והולכת, כך התפתחו צרכים, יושמו פתרונות, הועבר ידע והוחלפו רעיונות.

המהפכה הטכנולוגית - תרבותית של המאה העשרים

מהפכת הידע של שלהי המאה העשרים מייצגת את אחד התהליכים המהירים ביותר, אשר שינו את חיי האדם כתוצאה מיישומי טכנולוגיה ומדע. מאז שנות החמישים ואילך אנו עדים להתפתחות עצומה בכל תחומי החיים הקשורה בהתפתחותן של טכנולוגיות המידע, התקשורת וטכנולוגיות עתירות-ידע. באמצעות טכנולוגיות כאלה אנו יכולים לדעת כיום את המתרחש בכל מקום בעולם בזמן אמת: יכולנו לראות את הטילים המשוגרים אלינו במלחמת המפרץ בעת השיגור ולהתכונן לקראתם; באמצעות האינטרנט, אנו יכולים לתקשר עם כמה אנשים בעת ובעונה אחת, במקומות שונים בעולם; אנו מסוגלים לשוחח עם אסטרונאוטים הנמצאים בחלל ומסוגלים אף להתערב בתהליכים המתרחשים בתוך גרעין של תא חי יחיד.

התפתחות הידע הטכנולוגי והידע המדעי ושילובם זה בזה הגיעו לרמה כה גבוהה, עד שנדמה כי כמעט אין גבול ליכולתנו לעצב ולשנות את חיינו ולרתום את הסביבה לצרכינו. יתרונות הטכנולוגיה בולטים כאשר משווים את תוחלת החיים כיום עם זו שהיתה בעבר: ב-1900 היתה תוחלת החיים 47 שנים; בשנת 2000, תוחלת החיים תהיה כ-80 שנה. התפתחויות בתחום הרפואה, כמו השתלת איברים ומיפרקים, פתיחת כלי דם סתומים ורבות אחרות, מאפשרות חיים ארוכים ואיכותיים יותר. התפתחויות בתחום החקלאות הגדילו את ייצור המזון - הן כתוצאה משימוש במיכשור מתקדם יותר, הן כתוצאה מפיתוח זנים מושבחים ועמידים יותר בפני מחלות המניבים יבול גדול יותר, והן בגלל שיטות מתקדמות יותר לשימור ועיבוד מזון. התפתחויות בתחום התחבורה גרמו ל"הקטנת" העולם: מרחק, אשר עד לפני זמן לא רב עברנו באמצעות מסע ימי של חודשים התקצר בימינו לכדי כמה שעות טיסה בלבד. בזכות הטכנולוגיה יש לנו יותר פנאי ליהנות מפעילויות נוספות, קהילתיות וחברתיות. אחד היתרונות הבולטים של אמצעים טכנולוגיים מודרנים הוא יכולתנו לסייע בידי אנשים, אשר בלעדי הטכנולוגיה היו נדונים לחיי דלות ובדידות ואף למוות. כולנו התרגשנו לשמוע את השחקן כריסטופר ריב בטקס חלוקת פרסי האוסקר, שקולו בקע מתוך מכשיר הנמצא בגרונו ומאפשר לו לדבר. השחקן שגילם את סופרמן הכל-יכול נזקק לאמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר כדי להתקיים, לאחר שנפל מסוס והפך למשותק בכל גופו. פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים לאדם כמו סטיבן הוקינג, החולה במחלת ניוון שרירים, לא רק לחיות אלא אף להמשיך ולתפקד כפיזיקאי חשוב ויצירתי. הוקינג, אשר מגבלותיו הגופניות אינן מאפשרות לו לדבר, מצליח לתקשר עם סביבתו באמצעות מחשב מיוחד, לכתוב ולדבר. בלעדי טכנולוגיה זו, נדון אדם כמוהו להיות מרותק לביתו ומנותק מסביבתו.

הטכנולוגיה תמיד היתה אחד הצירים המרכזיים, שסביבם סובבים חיינו. מכאן נובעת גם עוצמת השפעתה, לטוב ולרע: כשם שבאמצעותה אנו מגבירים את יכולתנו לתפקד, מרחיבים את טווח החושים שלנו ומתגברים על מגבלותינו הביולוגיות, כך היא מזיקה בנקל כאשר אנו עושים בה שימוש בלתי מבוקר, ניצולה של הטכנולוגיה למטרות מלחמה או יישומה ללא התייחסות למרכיבי הסביבה השונים עלולים להביא להרס העולם שבו אנו חיים. החור בשכבת האוזון בסטרטוספירה, הגברת אפקט החממה, זיהום מקורות מים, זיהום קרקעות וסחיפתן ודילדול במשאבי הטבע העומדים לרשותנו - כל אלה הם רק חלק מהנזקים שאנו גורמים לעצמנו ולסביבה שבה אנו חיים. פגעים אלה מדגישים את החשיבות של תהליכי קבלת החלטות המורכבים מבדיקת האפשרויות, תיכנון, פיתוח ויישום טכנולוגי. כל אלה מחייבים תפיסה מערכתית רחבה של שותפות, שנוטלים בה חלק כל גורמי החברה. כיצד נוודא כי ההחלטות שנקבל הן אכן הנכונות? רק על-ידי הבנת מהותה של הטכנולוגיה: מהי טכנולוגיה, מהם יחסי-הגומלין בין הטכנולוגיה לבין החברה האנושית וכיצד אנו יכולים לפתור באמצעותה בעיות, מבלי ליצור בכך בעיות אחרות. רק כך נהיה מסוגלים לקבל החלטות אחראיות.

טכנולוגיה ואופי החברה

סימני-השאלה המתעוררים כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה על איכות חיינו ממוקדים לא רק סביב סוגיית איכות הסביבה, אלא מתייחסים גם לסוגיות הדנות באיכות החברה האנושית. כך, למשל, יש הטוענים כי הגולם קם על יוצרו: במקום שהטכנולוגיה תהפוך לחלק מבוקר ונשלט בחיי האדם, שולטת הטכנולוגיה בחייו, וזאת מאחר שהפך להיות תלוי בה לחלוטין. די אם נחשוב על תוצאותיה של הפסקת חשמל לילית קלה, המותירה אותנו בלי אור, בלי אמצעי חימום או קירור, בלי אמצעי לשימור מזון (המקרר לא עובד) ואפילו בלי אמצעי להעברת הזמן (כן, גם הטלוויזיה, הרדיו והמחשב "מתים" בלי חשמל). טענה נוספת היא, כי הטכנולוגיה גורמת לכך שבני-האדם יתרחקו זה מזה ויהיו בודדים. למי מאיתנו אין חבר או חברה המתיישבים ליד מחשב מיד עם שובם הביתה "מתחברים" לאינטרנט, ו"משוטטים" בעולם באתרים שונים ומשונים - וכל זאת בלי שהחליפו מילה אחת, או מבט עיניים, עם אדם כלשהו? יש מבקרים הטוענים כי בקצב כזה, עד מהרה נשכח כיצד לפתח יחסי אנוש יומיומיים, בלתי אמצעיים, בין אדם לחברו. האומנם?

טכנולוגיית התקשורת של ימינו יוצרת אירגון חברתי שונה, שאינו מושתת על בסיס גיאוגרפי, אלא על בסיס של יכולת טכנולוגית. הטריטוריאליות הגיאוגרפית, שליוותה את החברה האנושית משחר ההיסטוריה ועד ימינו, הולכת ומתחלפת בטריטוריאליות נושאית, כלומר - נוצרת חברה שהקשר בין חבריה בנוי על בסיס של נושא משותף. טכנולוגיה זו יוצרת עולם חדש, וכמו כל עולם חדש יש בו שפה חדשה וקוד התנהגות מסוים. כנגד החסרונות שתוארו לעיל עומדים היתרונות של אירגון מסוג כזה: הנגישות המיידית למידע, היכולת ליצור קשר עם מקומות ואנשים אשר קודם לכן אולי רק שמענו על קיומם, ההדמיות המתאפשרות הודות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מפותחים - כל אלה פותחים בפני החברה האנושית אפשרויות חדשות לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולסיפוק צרכים שאינם מוגבלים במקום ובזמן. הדבר נכון בכל תחומי החיים: הידע על שיטות רפואיות ואמצעי טיפול שונים שמפתחים במקום אחד - יכול להגיע לקצה השני של העולם בתוך דקות ולסייע בהצלת חיי אדם; מעקב אחר תופעות - טבעיות או מעשה ידי אדם - והשפעתן במקומות שונים יכול להיעשות על-ידי קבוצות של בעלי עניין ברחבי העולם, ולהביא לתגובה מתאימה בזמן אמת; האחריות לפיתוחה ויישומה של טכנולוגיה בת קיימא - כלומר, טכנולוגיה המספקת את צרכינו בהווה, מתוך התחשבות במרכיבי הסביבה שבה אנו חיים ומבלי לפגוע בסביבה ובצרכים שיהיו לנו בעתיד היא בידינו, ואנו יכולים לנקוט אמצעים כנגד אותן חברות אנושיות ברחבי העולם שאינן נוהגות כך.

שיתוף פעולה ברמה גלובלית יכול להתקיים בין בתי-ספר ברחבי הארץ והעולם, בפרויקטים של למידה, בהחלפת מידע, באירגון מפגשים סימולטניים במקומות שונים בעולם בו-זמנית, ועוד. מגבלות הזמן והמקום נפרצות; אין אנו עוד אזרחיה של עיר מסוימת במדינה מסוימת, אלא אזרחי העולם, בעלי יכולת להיות שותפים בתהליכים המתרחשים בו, ובעלי מחויבות לשמור עליו. כל אחד מאיתנו יכול להיות אחראי ומחויב לשימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות חיינו - מהרמה האישית ביותר, כמו מיחזור ומיון אשפה, ועד לרמה גלובלית, כמו אכיפת בקרה מחמירה על תהליכי תעשייה מזהמים במדינות העולם. לחברה החדשה, הנוצרת בעולם זה, יש היכולת לבחור איזה אופי יהיה לה: בין אם כל אדם יהיה אי בודד הקיים לעצמו ולמחשבותיו, ובין אם יהיה שיתוף פעולה אמיתי בין בני-האדם, ללא מגבלות של מקום וזמן. לכל אחד מאיתנו הזכות והאחריות על חייו. כאשר חיים אלו מתקיימים מתוך הבנת האפשרויות האדירות העומדות בפנינו, ומתוך הבנת מחויבותינו ואחריותנו כלפי עולם זה שבו אנו חיים - הם מבטאים את מהותה של הדמוקרטיה. רק תהליך בחירה, אשר ישלב בצורה נבונה ומבוקרת תבונה טכנולוגית עם מוסר חברתי וסביבתי - יוביל ליצירתה של תרבות אנושית מודעת ומחויבת ל"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים; תרבות שבה האדם הוא חלק מהסביבה, שבמסגרתה הוא יודע להשתמש בדרך נבונה ושאינה הרסנית במשאבי הסביבה עכשיו ובעתיד: תרבות אנושית בת-קיימא.

ביבליוגרפיה:
כותר: חיים בעולם טכנולוגי
מחברת: בן-דוד (טיבר), ליאת (ד"ר)
תאריך: 1997 , גליון 13
שם כתב העת: כמעט 2000 : כתב עת למדע וטכנולוגיה
בעלי זכויות : האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט
הוצאה לאור: האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט; מוזיאון המדע החדש ע"ש בלומפילד
הערות לפריט זה:

1. ד"ר ליאת (טיבר) בן-דוד מרכזת את הנושא מדע וטכנולוגיה לחטיבת הביניים, בפרויקט "מב"ט" של ביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית