עמוד הבית > מדעי החברה > סוציולוגיה
האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט



תקציר
על מדע הגיניאלוגיה (Genealogy), המעורר עניין אצל ציבור רחב של חוקרים ברחבי העולם, ויש גם רבים החוקרים את תולדות משפחותיהם ובונים לעצמם עצי משפחה מסועפים. התיאורים הציוריים והגראפיים של מדע הגיניאלוגיה לקוחים מעולם העצים.



עץ משפחה - אילן יחוסין
מחבר: אודי וולף


מדע הגיניאלוגיה (genealogy) מעורר עניין אצל ציבור רחב של חוקרים ברחבי העולם, ויש גם רבים החוקרים את תולדות משפחותיהם ובונים לעצמם עצי משפחה מסועפים. הצד השווה לכל התיאורים הציוריים ולרוב גם הגראפיים של מדע הגיניאלוגיה הוא שהם לקוחים מעולם העץ.

עם ישראל היה מחולק לשנים-עשר שבטים, ושבט הוא, כידוע, ענף. אנו מציינים לשבח אנשים "שורשיים", בעלי שורשים עמוקים במולדת. קרובי משפחה לא סימפטיים במיוחד אנו מגדירים כשייכים ל"ענף משפחתי אחר". אנשי רוח דגולים מכונים במקורותינו "אנשי אשכולות", ובעלי שררה והשפעה זוכים ש"יחסו בצילם". אנשים פוריים (מלשון פרי) מכונים אילני פרי, ואנשים רעשניים וקשקשניים מכונים אילנות סרק. לתלמידי חכמים יש "גן בוטני שלם" בדימויי השפה העברית: אשלי רברבי (אילנות גדולים); ארזי הלבנון, חסונים כאלונים ועוד.

ייחוס משפחתי של עצים היה והינו תעודה לטיב הפירות העתידים לצאת מהם. מפורסמים בכך ענבי חברון, זיתי הגליל, תמרי יריחו. הנחה דומה רווחת גם בעניין הייחוס המשפחתי. החותנת היהודיה, הבוחנת בשים לב את החתן או הכלה המיועדים, חושבת גם איך ייראו הנכדים שלה; ומי שמוצאו ממשפחה טובה מגדיל את סיכוייו להינשא. בארון הספרים היהודי אנו מוצאים לכך ביטוי נרחב.

"מיום שנגנז סדר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם". במשפט זה, שאמר אחד מחכמי ישראל בבבל לפני כאלף ושמונה מאות שנה, מקופלת תמציתה של בעיית השימור והתיעוד האישי, המשפחתי והלאומי. סדר היוחסין לא היה רק "ספר הלידות" ולא רק מרשם התושבים. היה בו מפתח להבנת קשרים משפחתים ואישיים שהביאו את בני מקום פלוני בזמן מסוים לעשות מעשים או להביע דעות מסוימות. במגילת יוחסין שנמצאה בירושלים בדור שלפני חורבן בית-המקדש נאמר: "הלל בן דוד (הלל הזקן, מחכמי ישראל שבאותו דור, בא ממשפחתו של דוד המלך); בן צצית הכסת מן אבנר (בן צצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור החורבן, והוא היה בן למשפחת אבנר בן נר, שר הצבא של שאול המלך), בן כלבא שבוע דמן כלב (כלבא שבוע היה גם הוא מעשירי ירושלים בדור החורבן, וגם אביה של רחל, אשתו של ר' עקיבא. הוא היה ממשפחת כלב בן יפונה, ראש שבט יהודה וחברו של יהושע בן נון, אחד משנים-עשר המרגלים).

ההקפדה על הייחוס המשפחתי נבעה מכמה גורמים. בתקופות קדומות, בנים היו גרים בדרך כלל סמוך לבית הוריהם והיו ממשיכים בעיבוד חלקות האדמה המשפחתיות. קרובי משפחה היו מתחתנים אלה עם אלה, וכך נעשו שותפים בחלק מן האדמות או הנכסים. חשוב היה לדעת מהו סוג הקשר המשפחתי בין המשפחות השונות, מי יורש את מי במקרה אסון, מי אחראי לטפל באדמתו של מי בעת צרה, ומי ערב למי לצורך פרעון חוב. תפקידים ציבוריים שונים עברו בירושה מאב לבנו או לקרוב משפחה. תפקיד הכהונה עבר מאהרן הכהן לבניו ולבני-בניו אחריו, וגם הם ניהלו פנקסנות מדויקת לגבי ייחוס משפחת הכוהנים, אך גם במשרות קלות-ערך יותר, כמו פקידי שלטון בכפרים ובערים, היתה המשרה עוברת בדרך כלל מאב לבן, וזאת אם אך היה הבן מגלה התאמה כלשהי לתפקיד.

קהילות דתיות (ובכך הקהילות היהודיות אינן שונות מקהילות כנסייתיות ברחבי העולם) ניהלו רישום מדויק של לידות, חתונות ופטירות שאירעו בקהילה. האחראי על הרישום היה בדרך כלל ראש הקהל, הסמכות הדתית או הממונה מטעמה. מי שנדד ועבר ממקום למקום (בימים שלא היתה בהם תעודת זהות, מאגר מידע ממוחשב או לשכה של משרד הפנים לפניות הציבור) הצטייד באישור מן הקהילה שממנה בא, ובה נכתב לעתים ייחוסו עד שלושה דורות לאחור, הן מצד אביו והן מצד אמו. מחיקת אדם מפנקס הקהילה היתה למעשה "קבורתו" בחייו. היא לא איפשרה לו להינשא או להירשם במקום אחר, אלא אם כן הוכיח את זהותו. מפורסמת מחיקתו של ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי המומר, בן המאה ה-17, מספר קהילת אמסטרדם, כשיאו של טקס הנידוי שנערך לו.

עשה זאת בעצמך

משפחות רבות מחזיקות עץ יוחסין, המתאר את אבות המשפחה מדורי דורות. עם התרחבות העיסוק בנושא, היה צורך לפתח שיטות לעזרה למי שלא ירש עץ יוחסין ומחפש נקודת התחלה. בדרך כלל, הקושי הגדול הוא בקביעה ממי מתחילים, איך מחליטים מי יהיה רשום על הגזע ומי בענפים, ו"איפה אני אשתלב בתמונה" כך שיישאר מקום גם לבן-הזוג או לבת-הזוג שלי (כאשר יהיו), לילדים שייוולדו ולבני הדודים. כמעט לכל עץ משפחתי יש מטרה נוספת - לקראת חתונת כסף, כעבודה בבית-הספר או יציאה לפנסיה.

כאשר אין יודעים הרבה על תולדות המשפחה בדורות קודמים, המטרה הראשונית של עורך עץ היוחסין היא לאסוף חומר רב ככל האפשר. במקרים כאלה, יש חשש שהחומר יתפרס התפרסות רחבה מדי לצדדים, וכך לא ייחשף "הגזע" המשפחתי. לא כך הדבר כאשר יש נקודת מוצא ברורה, כמו אישיות מוגדרת המסומנת כחלק מן הייחוס המשפחתי. אם כך הדבר, חותרים באיסוף המידע אל אותה אישיות ואל הדורות שהסתעפו ממנה. נשמע מסובך, אולי, ולכן באה לעזרתנו גם בנושא זה רשת האינטרנט העולמית. ביער הסבוך של עצי המשפחה הצומח שם קשה לזהות "עצים יהודיים", ומי שבקי, ולו במעט, בתולדות עמנו יודע שלצערנו קרחות היער הכרותות מרובות על העצים המלבלבים. ואף-על-פי-כן, ניתן למצוא במערכת שפע של מאגרי מידע המתמחים בבניית עצי משפחה, מספקים מידע על משפחות מיוחסות, בעיקר בקרב האצולה האמריקנית, ויש בהם רשימות מרשם התושבים בארה"ב כמעט משנת היווסדה, רשימות נפטרים וגם שמות של מי שנרשמו לנישואים במקומות שונים.

ובאמריקה כמו באמריקה, מלמדים אותך איך לגדל את עץ המשפחה, כמעט כמו שמגדלים עץ בגינה. מתחילים ברישום בני המשפחה הידועים לך, העיר שבה הם גדלו, והכנסייה (אצלנו הקהילה או בית- הכנסת) שאליה הם השתייכו. את המידע הראשוני שהצטבר, כדאי לוודא אצל בני משפחה, חברים של אותם שמות שכבר רשומים אצלך, במסמכים רשמיים, במכתבים, בספרים וכו'. האמריקנים מספקים גם בימה לוויכוחים ולהחלפת מידע בנושאים גיניאלוגיים באמצעות רשת האינטרנט. כמעט כמו ב"קלפים" - "תמונה של סבתא של אבא שלך תמורת תעודת מעבר לגן חובה של דודה של אחות של בן דוד שני של אשתי השנייה".

בעיר סולט-לייק סיטי שבמדינת יוטה בארה"ב נמצא מרכזה של הכת המורמונית, ושם נמצאת גם הספרייה הגיניאלוגית הגדולה בעולם ושמה "ספריית ההיסטוריה המשפחתית". הספרייה הוקמה לפני למעלה ממאה שנה, כחלק מתוכנית קהילתית של כנסייה מקומית. באחד האתרים המרכזים את הנושא (http://www.everton.com/) יש דוגמאות לעצי משפחה, למשל של משפחת המלוכה הבריטית, או של נשיא ארצות-הברית, וגם רשימות אוכלוסין הכוללות מיליוני שמות. במדור הפרסומים, מצאנו שם "איזה כיף לטפס על עץ המשפחה שלך", ואם אין לך כזה, אפשר ללמוד להכין אותו.

חסיד חב"ד המתגורר בירושלים נטל על עצמו, לפני כחמש-עשרה שנה, לכנס בספר אחד את צאצאיו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי. זהו "ספר הצאצאים" אשר ליקט וחיבר הרב שמואל אלעזר היילפרין. הספר עב הכרס מקיף למעלה מעשרה דורות, ובהם שמות מפורסמים יותר ופחות - מבני משפחת האדמו"ר, שישבו על כס האדמורות בחב"ד, ועד לכנר המפורסם יהודי מנוחין ולמשפחות "מיוחסות" בארץ, כמו משפחות השופטים חשין, משפחת ריבלין, הנשיא המנוח שז"ר, המשוררת זלדה ואחרים. בספר מכונסים אלפי שמות, ובמשך חמש-עשרה השנים שחלפו מאז יצא לאור, נוספו עוד ענפים, עלים וזמורות לאילן חסון זה.

ביבליוגרפיה:
כותר: עץ משפחה - אילן יחוסין
מחבר: וולף, אודי
תאריך: 1996 , גליון 12
שם כתב העת: כמעט 2000 : כתב עת למדע וטכנולוגיה
בעלי זכויות : האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט
הוצאה לאור: האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט; מוזיאון המדע החדש ע"ש בלומפילד
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית