הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולה > עזרא ונחמיה
יד יצחק בן-צבי


תקציר
חלק זה של המאמר מציג את תיאור בניית המקדש על פי עזרא א-ו. התיאור בעזרא מפורט ומציג תמונה בהירה ושוטפת של כל שלבי הבנייה.



מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תיאור בניית המקדש בעזרא א-ו
מחברת: שרה יפת


בדומה למקדש שלמה ולמקדש הורדוס, היוזמה לבניית המקדש יצאה מן השליט, הוא כורש מלך פרס.23 אך בשונה מן המקרים האחרים היה כורש, שליטה העליון של יהודה, ולא מלכה הישיר, ומעורבותו במפעל הבנייה היתה ככל הנראה קטנה. מסיבה זו, ומסיבות נוספות המתלוות אליה, נמשכה בניית המקדש למעלה מעשרים שנה, ובמשך תקופה זו ידעו הבונים תהפוכות רבות.

במקור העיקרי, עזרא א-ו, מתוארת בניית המקדש בשלושה שלבים: צעדים ראשונים, המסתיימים בהנחת יסודות הבניין (עזרא א-ג); הפסקה ארוכה בבנייה, הנמשכת שנים רבות (עזרא ד); וחידוש הבנייה וסיומה (עזרא ה-ו). ביחס לרוב העניינים האלה ספר עזרא-נחמיה הוא המקור היחיד לידיעותינו; ורק ביחס לחלק מן השלב השלישי – חידוש בניית המקדש בשנה השנייה לדריוש – מתווספות למקור זה גם עדויותיהם של הנביאים חגי וזכריה, ואנו זוכים בעושר רב יותר של מידע.

בעזרא א-ו תיאור הבנייה לפרטיה הוא כדלקמן:

(א) בשנה הראשונה למלכותו מכריז כורש מלך פרס כי ה' פקד עליו לבנות לו בית בירושלים (א א-ב). על כן הוא פונה אל גולי יהודה בכל מלכותו ומעניק להם שלוש הרשאות, והעיקרית שבהן – הרשות לבנות את בית ה' אשר בירושלים. לשם ביצוע הבנייה מתיר להם כורש לעלות לירושלים אשר ביהודה ולהביא עמם כספים ומתנות, מהתנדבות העם אשר בבבל וכל היושבים עמהם (א ג-ד).

(ב) בעקבות הכרזת כורש, ומיד אחריה, קמים ראשי האבות ליהודה ובנימין והכוהנים והלויים כדי לעלות לירושלים, והם לוקחים עמם כסף, זהב ורכוש מ'כל סביבתיהם' (א ה-ו).

(ג) בין המתנות נמצאים גם כלי בית המקדש שניתנו לששבצר מעם כורש מלך פרס באמצעות מתרדת הגזבר, והוא מעלה אותם עמו לירושלים (א ז-יא).

(ד) פרק ב הוא תיאור העלייה וההתיישבות; רוב עניינו חורג מדיוננו ועל כן לא נפרט בו.24 נדגיש רק כי לפי רצף הסיפור מבוצעת העלייה מיד לאחר הכרזת כורש, ובראשה עומדים זרובבל בן שאלתיאל, יהושע בן יהוצדק ומנהיגים אחרים (ב א ואילך). בבואם ליהודה מנדבים ראשי האבות סכומי כסף גדולים 'לבית האלהים להעמידו על מכונו' (פסוקים סח-סט) ולאחר מכן מתיישבים איש איש בעירו (פסוק ע).

(ה) זמן קצר לאחר בואם ליהודה, בחודש השביעי, נאספים העולים בירושלים ונוקטים שורה של פעולות: בונים את המזבח על מכונתיו ומעלים עליו עולות (ג ב-ג); חוגגים את חג הסוכות (פסוק ד); מסדירים את פולחן הקבע (פסוקים ה-ו). נוסף על כך, הם נותנים כסף לצורים ולצידונים ואלה מביאים עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפו (פסוק ז).

(ו) כחצי שנה לאחר מכן, 'בשנה השנית לבואם... בחדש השני', מתחילים העולים בשלבים המעשיים של הבניין: ממנים את הלויים לפקח על מלאכת הבנייה (פסוק ח), מניחים את יסודות הבניין (פסוק י) וחוגגים 'בתרועה בשמחה להרים קול' את ייסוד הבניין (פסוקים י-יג).

(ז) לאחר הנחת היסודות נודע ל'צרי יהודה ובנימין' על בניית הבית והםם מבקשים להשתתף בבנייתו (ד א-ב). שבי הגולה, ובראשם זרובבל, יהושע וראשי האבות, דוחים את בקשתם (פסוק ג), ומכאן ואילך נוקטים אויבי יהודה כל צעד אפשרי וכל תחבולה כדי למנוע את בניית המקדש (פסוקים ד-ה). בסופו של דבר מתקבלת הוראה מפורשת ממלך פרס להפסיק את הבנייה והיא מופסקת 'באדרע וחיל... עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס' (פסוקים כג-כד). בעזרא ב-ג מתוארים המאורעות ללא סינכרוניזציה עם מלכי פרס. ואולם על פי רצף הסיפור ניתן להבין שלדעת מחבר החטיבה יצאו העולים לדרכם מיד לאחר הכרזת כורש, וכי כל העניינים המתוארים לאחר מכן נעשו ברצף אחד. לפיכך ניתן להניח ש'השנה השנית לבואם' מקבילה, לדעת מחבר החטיבה, לשנה השנייה לכורש מלך פרס.25 השבתת הבנייה נמשכה אפוא מן השנה השנייה לכורש ועד השנה השנייה לדריוש, כלומר: משנת 537 ועד 521 לפסה"נ.

(ח) בשנה השנייה לדריוש עומדים הנביאים חגי וזכריה ומעודדים את העם לבנות את בית המקדש. בעקבות זאת קמים זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ומתחילים לבנות (ה א-ב). באותה עת מגיעים לירושלים תתני פחת עבר הנהר ופמלייתו כדי לבדוק מי הם הבונים ומניין הרשות בידם לבנות (פסוקים ג-ד). זקני היהודים טוענים בפני תתני ופמלייתו שאין הם אלא ממשיכים את הבנייה שהחלה בימי כורש (פסוקים יג-טז); והללו אינם מפסיקים את העבודה אלא פונים בבקשה לדריוש לבדוק את העניין ולהודיע להם את רצונו (פסוק יז). ואמנם, בירור זה מגלה באחמתה 'דכרונה' מזמנו של כורש, המאשרת בקווים כלליים את סיפורם של זקני היהודים ובעיקר את הרשות לבנות את המקדש (ו א-ה). דריוש מאשרר את הרשות הזאת, מוסיף עליה תרומה כספית מאוצר המלך, הן להקמת המקדש והן לעבודה בו, ומאיים בעונש על כל מי שיפריע את ביצוע הצו (פסוקים ו-יב).

(ט) וכך, בסיועו של דריוש ובתמיכת הנביאים, ממשיכים זקני היהודים בבנייה ומסיימים אותה בג' באדר, בשנה השישית לדריוש. עם סיומו נחוגה חנוכת הבניין בשמחה ובהקרבת קרבנות, ועבודת האלוהים בירושלים נכונה (ו יג-יח).

זהו, אם כן, תיאור בניית המקדש על פי עזרא א-ו, והוא מציג תמונה בהירה ושוטפת של כל שלבי הבנייה. ואולם, עיון מדוקדק בפרטי התיאור, והשוואתם למקורות אחרים בני התקופה, מעוררים תמיהות ושאלות רבות, המעמידות בספק נתונים שונים של התיאור. עלינו לברר אפוא באופן שיטתי את הקשיים האלה.

לחלקים נוספים של המאמר:
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הגדרת התקופה , המסגרת הכרונולוגית
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תיאור בניית המקדש בעזרא א-ו (פריט זה)
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הפסקת הבנייה וחידושה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - עזרא א-ג לעומת עזרא ה יג- ו ה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - ששבצר וזרובבל
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תולדות בניית המקדש
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מתי הונחו יסודות המקדש
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הפולחן בירושלים מחורבן בית ראשון ועד חנוכת הבית השני
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - המקדש בראשית תקופת בית שני
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקומו של המקדש במחשבת התקופה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תפיסת המקדש בישעיה סו א-ב
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקדש שבי ציון בפרספקטיבה היסטורית

הערות שוליים:
23. אין אנו יודעים בבירור מה היו הגורמים שהביאו את כורש לנקיטת יוזמה זו, וראה: תדמור, הרקע ההיסטורי. מחבר עזרא-נחמיה מייחס את התעוררותו של כורש להשפעת ה': 'העיר ה' את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו...' (עזרא א א), ובאותו כיוון אומר גם כורש עצמו, בהצהרה המנוסחת עברית: 'כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית' (שם, פסוק ב). נראה שדברים אלו הם המקור לדברי יוסף בן מתתיהו שכורש נפעם מנבואת ישעיהו ובעקבותיה פעל: 'את הדברים האלה ידע כורש מתוך קריאה בספרי הנבואה שהניח אחריו ישעיהו מאתיים ועשר שנה קודם והנה משקרא אותם כורש והשתאה (לגבורת) אלוהים תקפתו (רוח) התעוררות ותשוקה לקיים מה שכתוב'. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם א' שליט), ירושלים תשל"ג, יא א ב.
24. ראה לעיל, פרק שלושה-עשר.
25. ראה גם: ח' תדמור, 'כרונולוגיה', א"מ, ד, עמ' 306.

ביבליוגרפיה:
כותר: מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תיאור בניית המקדש בעזרא א-ו
מחברת: יפת, שרה
שם  הספר: תקופת המקרא
עורכי הספר: אחיטוב, שמואל  (פרופ') ; מזר, עמיחי  (פרופ')
תאריך: 2000;תש"ס
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כרך זה יצא לאור בסיוע הנדיב של מר מנדל קפלן וקרן סי. גי. ובתמיכת קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו-יורק.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית