עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > מערכת השמש
ראש גדול



תקציר
על גרם השמים הבולט ביותר בחיינו בנוסף לשמש - הירח. על הסיבה לכך שפניו משתנים מיום ליום ועל מופעיו השונים.



הירח ומופעיו


גרם השמים הבולט ביותר בחיינו בנוסף לשמש הוא הירח, לוויינו של כדור הארץ במיליארדי השנים האחרונות. גליליאו גליליי, בשנת 1610, היה מהראשונים שצפו בו מבעד לטלסקופ. הטלסקופ הראשון של גליליאו הגדיל פי 16 בלבד, לפיכך קל לשער איזה אושר עילאי מצפה לחובב שירכוש טלסקופ, ולו גם קטן (אך איכותי!), ויתבונן בפני הירח.

הצד האפל של הירח

כדור הארץ והירח המרותקים זה לזה בהשפעת הכבידה מתפקדים בעצם ככוכב לכת כפול. אך מכיוון שמסת כדור הארץ גדולה מזו של הירח פי 81, נמצא מרכז הכובד של המערכת המשותפת מתחת למעטה כדור הארץ. בשל השפעת הכבידה של כדור הארץ על הירח, מפנה הירח אל הארץ תמיד את אותו צד ומכאן שמשך סיבוב הירח סביב צירו זהה למשך ההקפה שלו סביב כדור הארץ - 29.5 ימים. את הצד המרוחק, המכונה "הצד הנסתר", אין אנו רואים אף פעם.

הירח, כמו כוכבי הלכת והירחים במערכת השמש, מקבל את אורו מהשמש. קרני השמש מאירות תמיד רק מחצית מפני הירח, אך אנו מסוגלים להבחין רק בחלקים המוארים של הצד הפונה כלפינו. זאת הסיבה לכך שפני הירח משתנים מיום ליום.

זריחת הירח

מאחר שמהירות הסיבוב של כדור הארץ גדולה מזו של הירח, אנו מבחינים בזריחתו באיחור של 50 דקות בממוצע מלילה אחד למשנהו. בעת מולד הירח הוא מופיע במערב כשהוא הולך ומתמלא, ולאחר המילוא, הוא הולך ומחסיר ונראה במזרח.

לוחות שנה רבים מושתתים על מחזור הירח; הראשיים שבהם הם העברי והמוסלמי. בשני לוחות אלה מתחיל החודש בעת המולד, אז זורח הירח עם זריחת השמש ושוקע עם שקיעתה. בימים לאחר מכן הוא נראה כחרמש דק, מעט לאחר השקיעה. במשך הרבע הראשון, זורח הירח בדיוק רבע יממה לאחר הזריחה (צהרי היום) ושוקע בחצות הלילה. הירח המלא זורח עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה, כיוון שהוא מצוי מול השמש. ברבע האחרון, זורח הירח רבע יממה לפני הזריחה (בחצות הלילה), ושוקע בצהרי היום.

מופעי הירח

לירח יש 8 מופעים: ארבעה עיקריים וארבעה משניים. העיקריים הם: מולד הירח, רבע ראשון, מילוא הירח ורבע אחרון. ביניהם מצויים המופעים המשניים: סהרון מתמלא, לקראת מילוא, אחרי מילוא וסהרון מחסיר. בהמשך אתייחס לארבעת המופעים העיקריים בלבד.

מולד הירח - כאשר הירח מצוי על הקו שבינינו לבין השמש. אז מואר צדו הרחוק והצד הפונה לעברנו מוחשך - זהו המולד. בנקודה זו, כאילו "נולד" הירח ומתחיל מחזור חדש. על מחזור זה מושתתים הלוחות העברי והמוסלמי, כאשר המולד מציין את ראש החודש.

רבע ראשון - כאשר הזווית בין הירח, כדור הארץ והשמש היא 900, כך שצופה על פני כדור הארץ יראה רק חצי מפני הירח. הואיל ומצב זה מתרחש כאשר הירח השלים רבע מהקפתו סביב כדור הארץ, מכונה שלב זה - רבע ראשון. בין המולד לרבע הראשון ייראה הירח כחרמש דק ההולך ומתמלא. התקופה הטובה ביותר לצפות בירח היא בין המולד ועד לאחר הרבע הראשון, כיוון שהוא נראה בשעות נוחות. כמו כן, קרני השמש נופלות עליו בזווית קהה באופן שהצללים הארוכים, שתצורות הנוף שעל פניו מטילות, יוצרים אפקט של אור וצל, המבליט היטב את פני הקרקע.

מילוא הירח - כאשר הירח השלים מחצית מהקפתו סביב כדור הארץ, מואר כל צדו הקרוב (הפונה אלינו) מאחר שהוא פונה לשמש. כעת הירח במילואו, או, כפי שהוא מכונה: ירח מלא. בעת מילוא הירח, השמש מצויה מול הירח ולפיכך לא נראים על פניו צללים. לכן, קשה להבחין בפרטים על פניו, למעט הקרניים היוצאות מהמכתשים הגדולים. מלבד זאת, אורו מסנוור ומקשה על התצפית.

רבע אחרון - לאחר כשבוע, הירח השלים שלושה רבעים מהקפתו, והזווית בין הירח, כדור הארץ והשמש היא שוב 900 - זהו הרבע האחרון. כעת, הירח מתמעט והולך, הופך לחרמש דק עד שהוא חוזר למצב של מולד. גם עכשיו, כמו במשך הרבע הראשון, הירח מצוין לתצפית, אך הוא זורח בשעות הקטנות של הלילה.



מופעי הירח כפי שהם נצפים מכדור הארץ

ביבליוגרפיה:
כותר: הירח ומופעיו
תאריך: מרץ 2004 , גליון 2004
שם כתב העת: ראש גדול
הוצאה לאור: ראש גדול : עמותה לקידום הידע והחינוך המדעי
הערות: 1. ירחון מדע לצעירים.
2. העמותה למצוינות בחינוך.
הערות לפריט זה:

1. יגאל פת-אל - מצפה הכוכבים גבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית