הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מהן הדרכים שבהן נגזרות (נוצרות) מילים בשפה, או מהן דרכי התצורה של המילים בעברית? מילים בעברית נוצרות בשתי דרכי תצורה עיקריות: בגזירה מסורגת (שורש ותבנית) ובגזירה קווית.



הגה וצורות : שורש ותבנית בפועל
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון


דרכי התצורה של מילים

תרשים זה מסכם כיצד נוצרות מילים בעברית.
מילים בעברית נוצרות בשתי דרכי תצורה עיקריות:

בגזירה מסורגת נוצרות מילים ממיזוג של שורש ותבנית (הִלְבִּישׁ, מִסְעָדָה, מַחְשֵׁב).

בגזירה קווית נוצרות מילים מהצטרפות צורנים בזה אחר זה (תַּקְלִיטָן, מִדְרְחוֹב).

אוצר המילים מתרחב גם על-ידי שאילה של מילים משפות אחרות, כמו המילים רַדְיוֹ, אָקָדֶמְיָה.

הגזירה עוסקת במבנה המילה, כלומר בצורת היסוד של המילה, ללא התוספות של הנטייה (המילה כפי שהיא מופיעה במילון). לדוגמה:
מִכְתָּבִים, מִכְתְּבֵי, מִכְתָּבוֹ, מִכְתְּבֵיכֶן - מִכְתָּב היא צורת היסוד.

יִשְׁמֹר, שׁוֹמֶרֶת, שָׁמַרְתִּי, תִּשְׁמְרוּ ּ- שָׁמַר היא צורת היסוד.

בעברית יש שתי דרכי גזירה של מילים:

  1. גזירה מסורגת - שילוב שורש בתבנית
    ל-ב-ש + הִסְסִיס = הִלְבִּישׁ
    ס-ע-ד + מִסְסָסָה = מִסְעָדָה
  2. גזירה קווית - התחברות צורנים זה אחר זה.
    בסיס + צורן: תַּקְלִיט + - סָן = תַּקְלִיטָן
    בסיס + בסיס: מִדְרָכָה + רְחוֹב = מִדְרְחוֹב

שורש ותבנית בפועל ובשם

בגזירה המסורגת יש תמיד שילוב של שורש ותבנית.
צורן השורש משתלב בצורן התבנית, ושניהם יחד יוצרים את המילה ותורמים למשמעותה.

השורש ח'ש'ב' נושא משמעות של חֲשִיבָה, חישוב.
ח'ש'ב'
המשקל מַ סְסֵס נושא משמעות של כלים ומכשירים.
מַ סְסֵס - מַעְדֵּר, מַסְרֵק, מַבְרֵג
ביחד נוצרה המילה מַחְשֵב במשמעות כלי העושה פעולת חישוב.
ח'ש'ב' + מַ סְסֵס =

הפועל - שורש ותבנית

כל הפעלים בעברית בנויים משילוב שורש ותבנית.
השורש הוא המרכיב היסודי בפועל ובשם, והוא נושא את המשמעות העיקרית.

לרוב הפעלים בעברית יש שלושה עיצורי שורש. האות הראשונה נקראת פה"פ (פ' הפועל), השנייה – עה"פ והשלישית לה"פ.

האותיות שנוספות לאותיות השורש הן מוספיות:

התחיליות מופיעות לפני אותיות השורש: נִכְתַּב, מִגְדָּל.
התוכיות מופיעות בין אותיות השורש: הִכְתִּיב, חִבּוּר.
הסופיות מופיעות אחרי אותיות השורש: שְׁמַרְתֶּם, אַכְזָבָה.

תפקידן של המוספיות בפועל הוא לציין זמן וגוף. למשל: הֲלַכְתֶּם – המוספית תֶּם מציינת זמן – עבר, גוף - נוכחים.

בפועל יש שבע תבניות, שהן שבעת הבניינים:

הפועל - שורש, בניינים ומשמעויות

הפועל - זיהוי השורש
כדי לזהות את אותיות השורש מטים את הפועל בזמנים אחרים, ובודקים מהן האותיות שקיימות בכל הנטייה. האותיות שקיימות בכל הנטייה הן אותיות השורש.

למשל:
כָּתַבְתִּי, כָּתַבְתָּ, כּוֹתֵב: שורש כ-ת-ב.
כֻּבַּד - מְכֻבָּד, יְכֻבַּד: שורש כ-ב-ד.

אותיות שלא קיימות בכל הנטייה הן מוספיות.
למשל: הֻלְבַּשׁ - מֻלְבָּשׁ, יֻלְבַּשׁ: הה' השתנתה, ולכן היא מוספית.

לאחר שמזהים את המוספיות אפשר "לקלף" אותן, וכך נשאר השורש:
הִרְגִּישׁ - שורש ר-ג-ש
מֻלְבָּשִׁים - שורש ל-ב-ש

זיהוי הבניינים
הבניין ניתן לזיהוי על-ידי הפיכתו לעבר - נסתר. למשל:
מַרְגִּיש – הוא אתמול הִרְגִּיש, בניין הִפְעִיל.
יִסְפֹּר – הוא אתמול סָפַר, בניין פָּעַל (קַל).
הֻדְלְקָה – הוא אתמול הֻדְלַק, בניין הֻפְעַל.
תִּתְכַּבְּדוּ – הוא אתמול הִתְכַּבֵּד, בניין הִתְפַּעֵל.

סימני הבניינים
כדי לזהות את הבניין אפשר להיעזר בסימנים נוספים חוץ מהפיכה לעבר-נסתר.

    פָּעַל
    בעבר – פה"פ מנוקדת בקמץ (חוץ מנוכחים ונוכחות):
    שָׁמְרוּ, כָּתַבְנוּ.
    בהווה – אין תחיליות. קיימים 3 משקלים פּוֹעֵל, פָּעֵל,
    פָּעֹל: כּוֹתֵב, יָשֵׁן, יָכוֹל וכן בינוני פָּעוּל – כָּתוּב,
    כְּתוּבִים.
    בעתיד – אותיות אית"ן בחיריק, ופה"פ בשווא: סִסְ
    יִכְתֹּב, נִשְׁמֹר.
    נִפְעַל
    נִ בעבר ובהווה – נִ תחילית: נִכְתַּב, נִלְמְדוּ, נִשְמָרִים
    סִסָּ בעתיד, בציווי ובצורת המקור - התחילית בחיריק
    (הא' בסגול) ופה"פ בקמץ ובדגש:
    יִכָּתֵב, תִּשָּׁמְרוּ, נִשָּׁפֵט. (סימן חד"ק: חיריק, דגש, קמץ)
    יִ שְׁ מֹר - פה"פ בשווא - בניין פָּעַל
    יִ שָּׁ מֵר - פה"פ בקמץ - בניין נִפְעַל
    הִפְעִיל
    הִ בעבר - הִ תחילית: הִכְתַּבְתֶּן, הִלְבִּישׁוּ, הִשְׁתַּקְתֶּם.
    סַ בשאר הזמנים – תחיליות בפתח: מַרְבִּיץ, מַשְׂבִּיעִים,
    יַלְבִּישׁוּ, הַכְתֵּב.
    בכל הזמנים תנועת סי ארוכה: הִלְבִּישׁוּ, מַרְבִּיץ,
    יַלְבִּישׁוּ, הַלְבִּישׁוּ.
    הֻפְעַל
    סֻ בתחילית - אם המוספיות התחיליות בתנועה u זהו
    תמיד בניין הופעל: הֻכְתַּב, מֻכְתָּב, יֻכְתַּב.
    פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל
    בבניינים אלה קיים דגש חזק (תבניתי) בעה"פ, והוא סימן חשוב המציין אותם: נִקֵּר, סֻלַּק, הִתְמַסֵּר.
    פִּעֵל
    סִ בעבר - פה"פ סִ: כִּבֵּד, כִּבְּדוּ.
    סְסַ בהווה ובעתיד - התחיליות בשווא ופה"פ בפתח:
    מְסַפֵּר, יְלַמְּדוּ, תְּסַדְּרִי.
    פֻּעַל
    סֻ בפה"פ – אם פה"פ בתנועה u < זהו בניין פוּעל: סֻפַּר,
    מְסֻפָּר, יְסֻפַּר.
    הבחנה בין פוּעל לפִיעֵל:
    יְפֻטְּרוּ - פה"פ בתנועה – u , בניין פוּעל
    יְפַטְּרוּ - פה"פ בתנועה – a , בניין פיעל
    הבחנה בין פּוּעַל להופעל:
    מְתֻקָּן - פה"פ בתנועה u , פוּעל
    מֻתְקָן - תחיליות בתנועה u , הוּפעל
    הִתְפַּעֵל
    סִ תְ לפני פה"פ בכל הזמנים: הִתְכַּבֵּד, מִתְכַּבֵּד, יִתְכַּבֵּד.

    טבלת הסימנים:

    שורשים מרובעים

    לקבוצת המרובעים שייכים פעלים בעלי ארבעה עיצורי שורש. קבוצה זו קיימת רק בבניינים הכבדים: פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל. לדוגמה: פִּרְסֵם, פֻּרְסַם, הִתְפַּרְסֵם.

    כדי לזהות אם השורש מרובע מטים בזמנים השונים ובודקים, אם האותיות קיימות לאורך הנטייה. אם כן, סימן שהן שורשיות ולפנינו שורש מרובע.

    דוגמה: הילד תִּדְלֵק את האופנוע - מחר הוא יְתַדְלֵק / עכשיו הוא מְתַדְלֵק.
    הת' מופיעה לאורך הנטייה, ולפיכך היא שורשית. הפועל תִּדְלֵק: שורש ת-ד-ל-ק, בניין פִּיעֵל.

    משמעויות הבניינים

    כאשר משווים בין פעלים מאותו השורש שנתונים בבניינים שונים, ניתן להבחין במשמעויות העיקריות שתורמים הבניינים:

    פעיל/סביל - כָּתַב/נִכְתָּב, קִשֵּׁט/קֻשַּׁט
    גרימה - הִכְתִּיב, הִרְקִיד
    הדדיות - הִתְכַּתֵּב, הִתְחַבֵּק

    שורש ותבנית בפועל - טיפים

    • כאשר נתקלים בפועל מזהים תחילה את השורש, ולאחר מכן את הבניין.
    • ניתן לזהות את הבניין בשתי דרכים:
      1. להעביר לעבר נסתר ולגלות לפי התבנית של עבר נסתר מהו הבניין:
      מַכְתִּיבִים - עבר נסתר: הִכְתִּיב, בניין הפעיל.
      יֻתְאֲמוּ - עבר נסתר: הֻתְאַם, בניין הופעל.
      2. סימני הבניינים – סימני הבניינים מסייעים לזהות את הבניין. דוגמה:
      יַרְגִּישוּ – תחיליות בפתח (סַ), בניין הפעיל.
      הֻלְבַּשְתֶּם – תחיליות בקיבוץ (סֻ), בניין הופעל.
    • רק נ' תחילית בעבר או בהווה היא סימן לבניין נִפְעַל.
      אנחנו נִלְמַד היטב למבחן – הפועל הוא בעתיד, לכן זהו בניין קל (סִסְ בעתיד).
      החומר נִלְמַד בקלוּת בשיעור– נ' תחילית בזמן עבר (או הווה), ולכן זהו בניין נפעל.
    • בניין שאין בו תחילית ואין בו דגש חזק בעה"פ הוא בניין קל, למשל: כּוֹתְבִים, יָשֵׁן, לְמַדְתֶּם.
      הבחנה בין פעלים דומים:
      לִמְּדוּ - בניין פיעל משום שיש דגש חזק בעה"פ.
      לִמְדוּ - בניין קל משום שאין תחיליות ואין דגש חזק בעה"פ.
    • פעלים מרובעים:
      אתה תֻּרְגַּל לתנאים טובים יותר - הפועל הוא בעתיד, לכן הת' היא תחילית אית"ן, שורש ר-ג-ל בניין הופעל (תחיליות ב-סֻ).
      התרגיל תֻּרְגַּל כבר בשיעור הקודם - הפועל הוא בעבר, לכן הת' שייכת לשורש, שורש ת-ר-ג-ל, בניין פוּעל.
    ביבליוגרפיה:
    כותר: הגה וצורות : שורש ותבנית בפועל
    שם  האתר: HighLearn : קורס לשון לבגרות
    מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
    בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
    הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
    הערות:

    1. אתר זה מכיל את הקורס "לשון לבגרות". הקורס מכיל את כל החומר לבגרות בלשון על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. בקורס קיימים שלושה מסלולים: הגה וצורות, תחביר והבנה והבעה.
    2. הקורס נשען על ספר הלימוד לחטה"ע "עיין ערך: לשון-הבנה-הבעה" (הוצאת מטח, 1999).

    הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית