הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת ההתנחלות > שופטיםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > שאול
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
דף מידע על קורותיה של העיר גבעה (או גבעת שאול) על פי המסופר במקרא ועל פי הממצא הארכיאולוגי.



העיר גבעה
מחברת: גליה סמו


העיר גבעה מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.

במקרא מסופר שבתקופת ההתנחלות עמדה העיר גבעה במוקד פרשת "פילגש בגבעה". על פי המסופר בשופטים יט-כ, הגיעו לעיר גבעה איש משבט לוי, נערו ופילגשו ואנשי העיר שהיו בני שבט בנימין לא הזמינו אותם להתארח בבתיהם - בניגוד למקובל באותם ימים. לבסוף הזמין אותם לביתו אדם משבט אפרים שגר בעיר. תושבי גבעה דרשו מן המארח להוציא אליהם את האורחים. כוונתם הייתה לנהוג באלימות כלפי האורחים וכנראה גם לאנוס אותם. המארח ניסה להניא את אנשי העיר מכוונותיהם הפסולות אך מאמציו נכשלו. פילגשו של האורח הוּצְאה אל אנשי העיר והם אנסו אותה עד מוות. בעקבות האירועים האלה ובעקבות סירובם של אנשי שבט בנימין להסגיר את הגברים תושבי העיר, נאסף צבא שבטי ישראל ונלחם בשבט בנימין. שבטי ישראל ניצחו בקרב וכל הגברים מגבעה נהרגו.

מאוחר יותר, כאשר השתלטו הפלישתים על היישובים הישראליים באזור בנימין, הפכה העיר גבעה למרכז השלטון הצבאי הפלישתי. חיל המצב הפלישתי קבע את בסיסו בעיר זו ושם גם ישב הנציב הצבאי הפלישתי. כאשר עלה שאול לכס מלוכה, רצח יונתן בנו את הנציב הפלישתי ובעקבות זאת פרץ המרד בצבא הכובש הפלישתי. בעקבות הרצח נערך קרב מִכְמָשׁ שהובסו בו הפלישתים, ובעקבות הקרב הזה - הוסר הכיבוש הפלישתי על ישראל.

עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול" על שם המלך שקבע בה את מושבו.

לאחר התפלגות הממלכה, שמרה גבעה על מעמדה כאחת הערים החשובות ביהודה. על פי המסופר במקרא, בנה אסא מלך יהודה את גֶבַע בנימין (העיר גבעה) כמבצר המגן על ירושלים מצפון (ראו מלכים א טו 22). הביצורים האלה והעיר כולה נהרסו עם חורבן יהודה בידי הבבלים במאה השישית לפני הספירה.

על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכיאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. האתר הזה נחפר כמה פעמים החל מן המאה התשע עשרה ועד ימינו. החפירות נערכו בפסגת התֵל ונחשפו בהן לפחות ארבע תקופות יישוב:

א. יישוב מראשית המאה ה- 12 לפני הספירה, שנחרב בראשית המאה ה-11 לפני הספירה. זוהי כנראה העיר גבעה שישבו בה בני בנימין. על פי המסופר במקרא העיר נהרסה בעקבות פרשת "פילגש בגבעה".

ב. יישוב מאמצע המאה ה- 11 לפני הספירה, שהוקם כנראה בימי שאול. משרידי היישוב הזה נחשפו מגדל וחלקי מצודה. יש הסבורים שזוהי המצודה הפלישתית שנהרסה במלחמת מִכְמָשׁ, ויש הסבורים שזוהי מצודה שבנה שאול שהייתה חלק ממערכת המבנים ששימשו את פקידי הממשל באותה העת.

ג. מבנים מן המאה ה- 9 לפני הספירה מתקופת ממלכת יהודה. בין המבנים שנחשפו: מגדל צופים גדול וחומה חיצונית. יש המתארכים את הקמת המבנים למאה ה- 8 לפני הספירה ואת הריסתם - לימי מסע סנחריב (701 לפני הספירה).

ד. יישוב מימי הבית השני שנהרס בידי הרומאים עם חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

ביבליוגרפיה:
כותר: העיר גבעה
מחברת: סמו, גליה
שם  הפרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית