המספר הסודר

המספר הסודר מציין את מקומו של דבר בתוך סדר מסוים, מסמן את מקומו בתוך סדרה, ברצף כלשהו: מקום ראשון, עמוד שני בספר, החודש התשיעי בשנה, הצגה ראשונה, מהדורה שנייה, המאה התשיעית.

את המספר הסודר אפשר להטות לפי מין - בזכר ובנקבה (ראשון-ראשונה), ואפשר להטות גם לפי מספר - ביחיד וברבים (חודש ראשון/חודשים ראשונים, הצגה שנייה/הצגות שניות).

למספר הסודר מ-1 עד 10 (ראשון עד עשירי) יש צורות מיוחדות, השונות מן המספר המונה (אֶחָד עד עֲשָׂרָה). ממספר 11 ומעלה צורות המספר הסודר הן כמו המספר המונה בתוספת ה' היידוע: הלילה השְנֵים-עָשָׂר, השורה השְתֵּים-עֶשְׂרֵה, השבוע הארבעים, הקונֶה השישים וחמישה.

המספר המונה

במספר המונה אנו מונים, כלומר - סופרים: עשרה שקלים, שמונה שעות, שתי תלמידות, שלושה חתולים, ארבע אגורות, שׁתֵים-עשרֵה שאלות. כל מה שמונים מובע בשמות עצם, לפיכך המספר המונה מתקשר בדרך כלל לשם עצם כלשהו.

בעברית יש להתאים את המין הדקדוקי של המספר המונה לזה של שם העצם, בדיוק כפי שמתאימים את המין הדקדוקי של שם התואר אל שם העצם. כלומר, לשם עצם שמינו הדקדוקי הוא זכר, יש להתאים מספר מונה בזכר, ולשם עצם בנקבה - מספר מונה בנקבה. דוגמות: חמישה ספרים/חמש מחברות, כמו: ספרים גדולים, מחברות גדולות; שלושה חדרים ושלוש קומות, כמו שמתאימים ואומרים: חדרים מרווחים/ וקומות מרווחות.

אם כן, למספר המונה יש מין דקדוקי, כלומר - יש בו הבחנה בין זכר לנקבה: שְלוֹשָׁה לזכר/ שָלוֹש לנקבה חֲמִשָּה לזכר/חָמֵש לנקבה.

במספר המונה קיימת תופעה מעניינת: הצורן המציין את מין הזכר הוא -סָה (שלושָה, ארבעָה, שבעָה, עשרָה). לעומת זאת, מין הנקבה הוא ללא צורן (שלוש, ארבַּע, שֶבַע, עשֶׂר). דווקא בנקבה הצורן הוא "אפס", וזאת צורת היסוד של המספר המונה.

מה קורה בכל השמות האחרים בעברית? בשמות העצם ובשמות התואר הסופית -סָה מסמנת דווקא את צורת הנקבה (ילדָה, חתולָה, גדולָה, ירוקָה, רחוקָה). כלומר, במספר המונה המצב הוא הפוך מן המצב הרגיל בשפה.

ממספר 2 ומעלה יבוא השם הספור ברבים. למשל: שלושה אחוזים (ולא *שלושה אחוז), חמישה שקלים, שני שלישים, עשרה קילוגרמים.

ממספר 11 ומעלה ניתן לומר את השם הספור הן ביחיד והן ברבים: אחד עשר טון, שלושים ושלושה דונם.