עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מהם חלקי הדיבור השונים? ומהן הדרכים לזיהויים? הקבוצות הגדולות והבולטות של חלקי דיבור הן: שמות עצם, תארים, פעלים, תוארי פועל, מילות יחס, מילות קישור.



חלקי דיבור
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון


חלקי הדיבור – תרשים

הלשון מורכבת ממילים: אנו מדברים, כותבים, חושבים במילים. החלוקה לחלקי הדיבור - פעלים, שמות, מילות קישור וכדומה - היא אחת הדרכים למיון מילים. נכיר את חלקי הדיבור השונים ואת הדרכים לזיהויים.

הקבוצות הגדולות והבולטות של חלקי דיבור הן: שמות עצם, תארים, פעלים, תוארי פועל, מילות יחס, מילות קישור.

איך מזהים את חלק הדיבור?

לרוב, ניתן לקבוע את חלק הדיבור לפי יכולת הנטייה של המילה, ללא צורך לשבץ אותה בתוך משפט. למשל, אם ניתן להטות את המילה לפי זמנים, הרי ברור שזהו פועל: בִּקַּשְׁתִּי, מְבַקֵּשׁ, אֲבַקֵּשׁ; אם ניתן להוסיף שייכות (שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ) המילה היא שם עצם.

לעתים הבדיקה לפי נטייה אינה מספיקה, וכדי לקבוע את חלק הדיבור יש לבדוק אותו במשפט. כך למשל צורות הבינוני (הווה) משמשות כפועל ולעיתים גם כשם עצם.

הוא מַדְרִיךְ את הקבוצה במחנאות / המַדְרִיךְ שלנו הגיע למחנה.
היא סוֹפֶרֶת את הכסף. / היא סוֹפֶרֶת ידועה.

המילים מַדְרִיךְ, סוֹפֶרֶת הן גם שם עצם וגם פועל. במקרים כאלה נקבע חלק הדיבור לפי המשפט.

זיהוי לפי תכונות

שמות עצם

דוגמות: שָטִיחַ, צֶבַע, הִתְחַדְּשׁוּת.

כדי לדעת אם מילה היא שם עצם, יש להוסיף לה ביטוי שייכות כלשהו – מילת השייכות "שֶל" + ה' היידוע (הכיסא שלי, העומק שלו, הריצה שלנו), ואפשר גם כינויי שייכות: כיסאי, עומקו, ריצתנו.

אם אפשר להוסיף למילה כינוי שייכות, המילה היא שם עצם, ואם אי-אפשר (כמו במילים נִסְגַּר, סִפֵּר, הֵיטֵב) – היא אינה שם עצם. גם שמות מופשטים (כגון: עֹמֶק, רָצוֹן, שִׂמְחָה), הנתפסים במחשבה בלבד, ושמות פעולה (כגון: רִיצָה, הִתְקַדְּמוּת, נִקּוּי) שהם שמות של פעולות ותהליכים, הם שמות עצם.

פעלים

דוגמות: נִסְגַּר, צִלְצַלְנוּ, מַסְבִּירִים.

הפעלים מייצגים פעולות (קִשְקַשְתִּי), אבל גם אירועים (נָפַלְתְּ), תהליכים (הִתְעַצְבַּנְתִּי) ומצבים (יָדַעְנוּ).

דרך פשוטה לבדוק אם מילה כלשהי היא פועל, היא להטות אותה בזמנים. המילה יָדְעָה אינה מציינת פעולה, אך יש לה זמן (עבר), ואפשר להטותה בזמנים הווה ועתיד (יוֹדַעַת, תֵּדַע), לכן היא פועל.

בעברית לכל פועל יש חמש צורות, אך רק שלוש מתוכן הן בעלות נטייה בזמן: עבר (הִקְפַּדְתָּ), הווה או בינוני (מַקְפִּיד) ועתיד (תַּקְפִּיד). שתי הצורות הנוספות אינן זמנים אלא דרכים: ציווי (הַקְפֵּד) וצורת המקור (לְהַקְפִּיד).

צורת המקור – נקראת גם "שם הפועל", - "ל + מקור", כגון: לשמור, להתלבש, להכתיב.
שם הפועל שייך למערכת הפועל וצורותיו הן כשל בנייני הפועל: לכתוב, להכתיב, להתכתב.
אך הוא שונה מהפעלים בכך שאי אפשר להטותו בזמנים.

תארים

דוגמות: יָפֶה, מְכֹעָר, פָּשוּט, חַם, אֶלֶקְטְרוֹנִי, מְנֻמָּס.

התארים (הנקראים גם "תואר השם" או "שם תואר") מתארים את שמות העצם.

קשה לתת שיטה חד משמעית לזיהוי תארים. תארים רבים הם דריגים, ולכן ניתן להוסיף להם "מאוד", "יותר", "להפליא": יפה מאוד, מכוער יותר, פשוט למדיי, חם ביותר, מנומס להפליא.
אבל פטנט זה אינו פועל על כל התארים, למשל: *אלקטרוני מאוד או *אלקטרוני יותר.

לתארים יש משקלים אופייניים, כגון: צורת בינוני של פעלים (מְנֻמָּס, מֻצְלָח, מַדְלִיק), וכן משקלים כמו קָטִיל (מָהִיר, אָכִיל), וכן סופית הגזירה –סִי האופיינית לתארים (חֲלָבִי, דִּמְיוֹנִי, אֶלֶקְטְרוֹנִי).

תארים ניטים תמיד במין ובמספר בהתאם לשם העצם שהם מתארים (מעניין, מעניינת, מעניינים, מעניינות), והם תמיד מציינים תכונה של שם עצם (בית חם, מכשיר אלקטרוני).

תוארי הפועל

דוגמות: לְאַט, בִּיחִידוּת, נוֹאֲשוֹת.

תוארי הפועל הם קבוצה של מילים המתארות בעיקר פעלים. למשל: במשפט "הוא הלך מהר", תואר הפועל מַהֵר, מתאר את הפועל הָלַךְ. במשפט "שוחחתי אתו טלפונית" תואר הפועל טֶלֶפוֹנִית מתאר את הפועל שׂוֹחַחְתִּי.

לתוארי הפועל אין יכולת נטייה והם אינם משתנים בהתאם למין או למספר. (למשל: לתואר הפועל מהר אין נטייה: *מהרה, *מהרים, *מהרות). זהו ההבדל בין היטב שהוא תואר פועל, לבין המילה טוב שהיא שם תואר.

מילים כמו בְּהַתְמָדָה, בִּזְרִיזוּת, בְּשֶׁקֶט הן תוארי פועל, אך אפשר לנתח אותן גם כשם עצם + אות יחס:
בְּהַתְמָדָה = ב + התמדה, אות יחס + שם עצם.

בהשוואה לקבוצות האחרות – קבוצת תוארי הפועל היא קבוצה בעייתית מבחינת הזיהוי.

מילות יחס

דוגמות: עַל, בְּ-, מִן, מִ-, אֶל, לְ-, לִפְנֵי, שֶׁל.

מילות היחס מקשרות בין פעלים לבין שמות עצם (השתמש בעט) או בין שמות עצם לשמות עצם אחרים (המחשב של אימא). מילות היחס ניטות בגופים השונים (על – עליך, עלינו; ב – בו, בך, בהם).

מילות קישור

דוגמות: ו' החיבור, אשר, לכן, לפיכך, כי, ש..., מפני ש...; אם.

מילות הקישור מקשרות בין צירופים, בין משפטים או בין יחידות תחביריות גדולות יותר, והן אינן ניטות בגופים השונים.

מילות תוכן ומילות תפקוד

חלקי הדיבור נחלקים לשני סוגים עיקריים: מילות תוכן ומילות תפקוד.

מילות התוכן נושאות את התוכן העיקרי של המשפט. קבוצה זו כוללת שמות עצם, פעלים, תארים ותוארי פועל. קבוצות מילים אלה הן גדולות ומתרחבות: יש בהן מילים רבות, ונוספות להן מילים חדשות כל הזמן (כמו: מְשִיבוֹן, פִקְסֵס, לְשַדְרֵג).

מילות התפקוד מקשרות בין מילות התוכן, מתייחסות אליהן או מחליפות אותן, והן כוללות: מילות יחס, מילות קישור, כַּמָּתִים (כל, רוב), שמות מספר, כינויים (הוא, אלה) ומילות שאלה (מי, מתי). מילות התפקוד החשובות ביותר הן מילות היחס ומילות הקישור.

ה' היידוע היא רכיב תפקוד, אך היא אינה מילת יחס וגם לא מילת קישור. תפקידה ליידע, כלומר – לזהות שם עצם כמוכר וכמסוים.

חלקי הדיבור – תרשים סיכום

חלקי הדיבור השונים נחלקים למילות התוכן ולמילות התפקוד, ולכל חלק דיבור יש תכונות נטייה המבחינות אותו מהאחרים.

חלקי המשפט-תרשים

הסבר לתרשים

התרשים מראה את ההבדל בין חלקי הדיבור לבין חלקי המשפט.

אפשר לקבוע לאיזה חלק דיבור מילה שייכת גם בלי לשבץ אותה בתוך משפט. הקביעה נעשית לפי תכונות קבועות של המילה. אך בלי משפט אי-אפשר לקבוע למילה תפקיד תחבירי.

"נושא", "נשוא", "מושא" קיימים, רק אם יש משפטים. הסביבה של המשפט יוצרת תפקיד תחבירי. הדבר דומה ליחס בין השם הפרטי של האדם לבין תפקידיו. לדוגמה: בחורה בשם "מיכל", אשר יש לה תכונות קבועות כמו גובה, מבנה גוף, צבע עור, יכולה בזמנים שונים למלא תפקידים שונים לפי הסביבה המשתנה: חברה, אם, מורה, בת, רעיה, זמרת ועוד.

השם והתכונות הקבועות הם כמו חלקי הדיבור – אינם משתנים, אך התפקידים משתנים בהתאם לסביבה.
לכן יש להבדיל בין תחום חלקי הדיבור לבין התחום של הניתוח התחבירי.

חלקי הדיבור - טיפים

  • אם ניתן להוסיף למילה ה' היידוע וביטוי שייכות סימן שהיא שם עצם.
    דוגמות: השולחן שלי, המעורבות שלי.
  • אם ניתן להטות את המילה בזמנים שונים, לפנינו פועל.
    דוגמה: הִקְפַּדְתָּ, מַקְפִּיד, תַּקְפִּיד. ואם לא, זה איננו פועל, לדוגמה: הַקְפָּדָה, בִּקּוּר (לא ניתן להטות: *הַקְפָּדָנוּ, *בִּקּוּרְתִּי.)
  • אם ניתן להטות את המילה במין (זכר, נקבה) ובמספר (יחיד, רבים) ולא ניתן להוסיף לה שייכות הרי לפנינו תארים. למשל: מעניין, מעניינת, מעניינים, מעניינות. לא ניתן לומר: *המעניין שלי.

טבלת סיכום - התכונות המבחינות של חלקי הדיבור (התכונות המבחינות=התכונות הבולטות ביותר של כל אחד מחלקי הדיבור)

.

זמן

שייכות

מין ומספר

פועל

. .
שם עצם

-

.
תואר

-

-

תואר הפועל

-

-

-

ביבליוגרפיה:
כותר: חלקי דיבור
שם  האתר: HighLearn : קורס לשון לבגרות
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות:

1. אתר זה מכיל את הקורס "לשון לבגרות". הקורס מכיל את כל החומר לבגרות בלשון על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. בקורס קיימים שלושה מסלולים: הגה וצורות, תחביר והבנה והבעה.
2. הקורס נשען על ספר הלימוד לחטה"ע "עיין ערך: לשון-הבנה-הבעה" (הוצאת מטח, 1999).

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית