הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חסרי חוליות > חרקים
ראש גדול


תקציר
החרקים היו בעולם הרבה לפני האדם. יש חרקים מוצצי דם שעשויים לגרום לאדם נזק ישיר כשהם מחדירים את רוקם המזוהם בגורמי מחלות, כשהם ניזונים מדמו או כשהם מחדירים מרכיבים רעילים בעקיצתם. אך הנזק העיקרי לבריאותנו נגרם בשל היותם נושאים של גורמי מחלות שאותם הם מעבירים לאדם, החל מנגיפים, חיידקים, פרזיטים חד-תאיים, וכלה בתולעים.



וקטורים - חרקים מעבירי מחלות : ושלא נדע מצרות
מחברת: פרופ' רחל גלון


החרקים היו בעולם הרבה לפני האדם, שמבקש, מאז הופעתו, להכירם ולהתייחס אליהם לפי אמות מידה של נזק ותועלת. היום נכיר חלק מן המזיקים. יש חרקים מוצצי דם שעשויים לגרום לאדם נזק ישיר כשהם מחדירים את רוקם המזוהם בגורמי מחלות, כשהם ניזונים מדמו או כשהם מחדירים מרכיבים רעילים בעקיצתם (דבורים, צרעות ואחרים). אך הנזק העיקרי לבריאותנו נגרם בשל היותם נושאים של גורמי מחלות (וקטורים) שאותם הם מעבירים לאדם, החל מנגיפים (וירוסים), חיידקים, פרזיטים חד-תאיים, וכלה בתולעים. החרקים הם וקטורים גם של מחלות בעלי חיים וצמחים, באמצעות אותו מגוון גדול של דרכי הדבקה.

העברה מכנית

בדרך פשוטה זו הקרויה 'העברה מכנית', מזדהם החרק מבחוץ בגורמי המחלה. לדוגמה, זבוב הבית המסתובב על הפרשות של חולי מעיים, מזהם את רגליו בחיידקים. אחר כך, אם נקרה בדרכו מזון לא מכוסה, הוא נוחת עליו וכך מעביר את החיידקים לאדם. למזלנו, יש צורך במספר רב של חיידקים כדי לגרום למחלה, ולכן אם נשמור את מזוננו במקרר, יקטן הסיכוי לחלות. דרך מכנית אחרת היא במקרה שהחרק המוצץ מופרע לפני שגמר את ארוחת הדם. במקרה כזה, אם הנעקץ הכיל בדמו גורמי מחלה והחרק מנסה מיד לעקוץ אדם אחר להשלמת הארוחה, הוא עשוי להחדיר אליו את גורם המחלה. עם זאת, מחקרים הראו שיתושים אינם מעבירים בדרך זאת את מחלת האיידס.

העברה ביולוגית

זוהי העברה יותר מסובכת. בשיטה זו מהווה החרק פונדקאי לגורם המחלה, אשר מתרבה או אף משלים את התפתחותו בגופו של החרק. לעתים, ההתרבות בגוף האדם ובגוף החרק היא זהה, כמו במרבית המחלות הנגיפיות והחיידקיות. ולעתים, המעבר דרך גוף החרק הוא שלב הכרחי בהשלמת מחזור חייו של גורם המחלה, כמו לגבי הפרזיטים החד-תאיים (גורמי מחלות השינה והמלריה) וכן התולעים הגורמות למחלת הפילרייזיס (מחלת הפיל) ועיוורון הנהרות.

כשהחרק מוצץ את דמו של פונדקאי הנגוע במחלה שגורמיה מצויים בדם, הוא מחדיר את גורמי המחלה למעיו שלו. הנגיפים גורמי המחלות, אשר חייבים להתרבות בתאים חיים (כמו אלה של קדחת מערב הנילוס או קדחת צהובה), נצמדים לדופן המעי, חודרים לתאים ומתרבים. משם הם חודרים לחלל הגוף ומגיעים לבלוטות הרוק של החרק (במקרה זה, יתוש), מתרבים אף שם וממלאים את צינורות הרוק. כשהחרק מוצץ דם בפעם הבאה, הוא מפריש רוק לדם הנעקץ ומעביר אליו את הווירוס גורם המחלה.

ויש גם אפשרויות נוספות

חיידקים גורמי מחלה מתרבים בדרך כלל בחלל המעי של החרק ואינם מגיעים לבלוטות הרוק. כאלה הם חיידקי הדבר, המתרבים במעי הקדמי של הפרעוש וגורמים שם לחסימה. בארוחת הדם עם המעי החסום, הדם שנמצץ על ידי הפרעוש אינו יכול לעבור את המחסום, ולאחר שהוא מתערבב עם אוכלוסיית החיידקים, הוא חוזר אל דמו של הנעקץ ומדביק אותו.

שונים מהם הם החיידקים הגורמים לטיפוס בהרות אפידמי שמועבר על ידי כינים - ריקציות. אלה הם חיידקים פרימיטיביים שזקוקים למנגנון של תא מאכסן לשם ריבוי. הם מתרבים בתאי דופן המעי, אך התאים המאכסנים אותם נהרסים ושופכים את תוכנם יחד עם הריקציות לחלל המעי. בשלב זה מכילות הפרשות הכינה את החיידקים, וגירוד בעור באזור הנעקץ, מחדיר את הריקציות לדמו של האדם.

מתפתחים ומתרבים במוביל

החד-תאיים הפרזיטים עוברים בתוך הוקטור שלהם (החרק) ריבוי מחזורי. כלומר, הם עוברים שינויים מחזוריים שבסופם הם מתרבים. כך קורה עם הפלסמודיון, מעורר הקדחת (מלריה) והטריפנוזומה, מעוררת מחלת השינה. במערכת זו מעורבים דופן המעי, חלל הגוף ובלוטות הרוק, שבהם מתרחשים שלבי ההתפתחות השונים. ההדבקה נעשית שוב על ידי הפרשת רוק בעת עקיצת היתוש נושא הפלסמידיון, או זבוב הטסה-טסה הנושא את הטריפנוזומה.

התולעים הנימיות (פילריות) המועברות על ידי היתושים וגורמות למחלת הפיל* (אלפנטיזיס) חודרות ליתוש בזמן ארוחת הדם עוד בשלב מוקדם של התפתחותן. בתוך שרירי התעופה של היתוש הן עוברות שני נשלים מבלי להתרבות ונודדות לחדק היתוש, אך לא לבלוטות הרוק. בעת ארוחת הדם הן יוצאות מהחדק לסביבת אזור העקיצה וחלקן חודרות לפונדקאי דרך פצע העקיצה.

*מחלת הפיל - התנפחות גדולה של הרגליים או אברים אחרים, בעיקר בגלל חסימת בלוטות הלימפה.

ביבליוגרפיה:
כותר: וקטורים - חרקים מעבירי מחלות : ושלא נדע מצרות
מחברת: גלון, רחל (פרופ')
תאריך: אפריל 2004 , גליון 44
שם כתב העת: ראש גדול
הוצאה לאור: ראש גדול : עמותה לקידום הידע והחינוך המדעי
הערות: 1. ירחון מדע לצעירים.
2. העמותה למצוינות בחינוך.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית