הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חיידקים, וירוסיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > עמק הירדן וים המלחעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים
ראש גדול


תקציר
מליחות ים המלח עולה על 30% מכל הימים האחרים. מפתיע כל כך לגלות שבים המוות יש חיידק אחד קטן, ושמו הלובקטריום, שמצליח לתקן את הדנא שנפגע ולשרוד במליחות הקטלנית. החוקרים מבקשים להבין איך הוא עושה את זה.



יש חיים בים המוות : על מיקרוב אחד עקשן, שמלח, ואקום וקרינה - לא מרשימים אותו במיוחד
מחברת: מיכל גרינפלד


המקום הנמוך ביותר והמלוח ביותר בעולם, הוא שלנו. ים המלח נמצא בעומק של 400 מטר מתחת לפני הים, ומליחותו העולה על 30% (!) היא פי 5%-10% מכל הימים האחרים. (בים התיכון, למשל – 4%). שום חי או צומח לא יכול להתקיים ברמה כזו של מליחות, שפוגעת בתאים ובמיוחד בדנא שבתוכם. מולקולות הדנא רגילות לסביבה מימית, ויותר מזה, שלמות מבנה הסליל הכפול שלהן תלויה במולקולות המים. במים כה מלוחים, דוחק המלח את מולקולות המים החוצה. הגדילים הארוכים של הדנא ניזוקים ואף נשברים, והתאים מתים.

ולכן, מפתיע כל כך לגלות שבים המוות יש חיידק אחד קטן, שמצליח בכל זאת לתקן את הדנא שנפגע ולשרוד במליחות הקטלנית. החוקרים מבקשים להבין איך הוא עושה את זה. הבנת מנגנוני התיקון של ה'הלובקטריום' ('הלו' ביוונית עתיקה היא מלח, ולכן מצביעה התחילית 'הלו' על משהו שקשור במליחות) תוכל אולי לסייע לנו להתמודד עם דנא פגוע. הנושא מעניין את נאסא, שמממנת את מחקר ההלובקטריום, מפני שאם יישלחו אסטרונאוטים אל המאדים, הרי שבמסעם הארוך אליו (כ- 9 חודשים) הם ייחשפו לקרינה קוסמית חזקה שתחדור דרך בגדיהם ותפגע בדנא שבתאי גופם. דנא פגוע הוא מה שעומד מאחורי סרטן ומחלות אחרות.

ריכוזים גבוהים מאוד של מלח גורמים לסוג דומה של פגיעה בדנא כמו שגורמת קרינה. הנחת המחקר של המדענים היתה, שליצורים שהסתגלו למליחות כה קיצונית יהיו מנגנונים מתאימים לתיקון גם בהיחשפם לקרינה. במחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד חשפו החוקרים תאי הלובקטריום לקרניים אולטה-סגוליות באורכי הגל הקטלניים ביותר. ההלובקטריום עמד בציפיות. שלא כמו רוב החיידקים שהיו נהרסים פשוט לחלוטין, 80% מן ההלובקטריום שרדו ואף התרבו.

בבסיס החלל של נאסא 'גודארד', עמדו ההלובקטריום גם במבחן המדמה ואקום חללי. הוואקום גרם למים להתאדות, והמלח התלכד לגבישים. גבישי המלח שימשו כמו בית קטן לתאי ההלובקטריום הזעירים שנלכדו בהם יחד עם מעט מאוד מים. כשהושבו הגבישים אל המים, הם התעוררו לחיים ותיקנו את הדנא שנפגע מן ההתייבשות החלקית. במצב זה של תרדמה חלקית הם יכולים להישאר לאורך זמן.

המעקב אחרי מנגנוני התיקון של ההלובקטריום נערך בטכנולגיות מתקדמות ביותר. המדענים יכלו לעקוב אחר העלייה בפעילות הגנים ולהראות אילו אנזימים חשובים במנגנון התיקון. להלובקטריום יש מלאי זמין של אנזימי תיקון, כך שאם הוא נחשף פתאום לקרינה, הוא שולף מיד מן המחסן את אנזימי התיקון שיגישו עזרה ראשונה לדנא שנפגע. אבל כדי לא להישאר בחוסר וכדי להמשיך לתקן, הוא מיד מפעיל את הגנים שמייצרים את האנזימים הללו.

חיים על מאדים
מדענים אחדים טוענים כי גילו תאי הלובקטריום במרבצי מלח בני 250 מיליוני שנים. הממצאים שנויים במחלוקת, אך אם הם נכונים, ייתכן שיש גם הלובקטריום על המאדים, משום שלפי 'ספיריט' ו'אופורטיוניטי', רכבי החלל שנחתו עליו, היה הכוכב משופע בעברו במים מלוחים שהתאדו לאיטם במהלך השנים.

אנזימים הם מולקולות של חלבון שעובדות כמו סוסי-העבודה של כל התאים. הם מזרזים את פעולתן של אלפי תגובות כימיות בגוף, כמו למשל, פירוק המזון.

ביבליוגרפיה:
כותר: יש חיים בים המוות : על מיקרוב אחד עקשן, שמלח, ואקום וקרינה - לא מרשימים אותו במיוחד
מחברת: גרינפלד, מיכל
תאריך: אוקטובר 2004 , גליון 48
שם כתב העת: ראש גדול
הוצאה לאור: ראש גדול : עמותה לקידום הידע והחינוך המדעי
הערות: 1. ירחון מדע לצעירים.
2. העמותה למצוינות בחינוך.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית