עכבר או חולדה בבית הם מתכון בדוק להוציא מאתנו את מיטב הצרחות. סטיוארט ליטל, מיקי מאוס - בספרים ובסרטים הם מתוקים להפליא, אבל במציאות, אפשר לומר שאנחנו פשוט לא אוהבים אותם בסביבתנו. הגיע הזמן להיכרות קצרה.
 |
מהם מכרסמים ביתיים? |
סדרת המכרסמים (Rodentia) היא הגדולה שבסדרות היונקים (Mammalia) ובה כ- 40% ממיני היונקים (כ- 1,700). שלושה מינים מתוכם אימצו את חברת האדם ולפחות אחד מהם מצוי בכל סביבת חיים של בני-האדם. הללו הם שני מיני חולדות: חולדת החוף (או חולדה נודדת) - Rattus norvegicus, וחולדה מצויה (או חולדת העליות) - Rattus rattus והשלישי הוא עכבר מצוי (או עכבר הבית) - Mus musculus. בגלל קירבה זו הם נקראים 'מכרסמים ביתיים'.
|
איך הם מכרסמים? |
לכל המכרסמים שתי שיניים חותכות בלסת העליונה ושתיים - בתחתונה, ויש להן מבנה מיוחד: הן מצופות באמייל (זגוגית השן) בצד החיצוני ונשחקות ללא הפסק מהצד הפנימי. התוצאה - שכבת אמייל דקה וחדה כתער. לשמירת חדותן הן ניחנו בשורשים פתוחים ובצמיחה ללא הפסקה. הן מעניקות לבעליהן יכולת כרסום אדירה: כמעט בכל חומר, למעט ברזל, זכוכית ובטון.
|
מה הנזק? |
נזקם של המכרסמים הביתיים הוא רב. הם נוגסים בבידוד כבלי חשמל וגורמים לניתוק הזרם ומערכות הבקרה וגרוע מכל - לקצרים ולשריפות. אולם, עיקר הדאגה היא בשל היותם נשאי מחלות שחלקן קטלניות לבני-האדם: דבר, טיפוס מוריני, סלמונלה (הרעלת מזון), לפטוספירוזיס (עכברת), הנטאוירוס (מחלה נגיפית קשה), ואחרות, נפוצות פחות.
בנוסף, עלולות החולדות לנגוס בגופם של בני-אדם שאינם יכולים להתגונן: תינוקות, זקנים וחולים, וכן בגופן של חיות משק. המכרסמים מתרבים במשק החי, אוכלים את מזונם, טורפים ביצים ואפרוחים ומזיקים גם לענפי השדה. עכבר מצוי חי בשדות ומזיק לחיטה, תירס, ירקות, פרחים ותות-שדה. חולדה מצויה אוכלת פירות ומכרסמת את קליפת הגזע והענפים הראשיים של עצי הדר (אשכוליות, לימונים וקליפים) וגורמת לקטילת העצים. המכרסמים חודרים גם לממגורות ואוכלים ומזהמים את הדגנים שבממגורה.
|
בזכות מה הם שורדים? |
שני מיני החולדות, עולים בתבונתם על המכרסמים האחרים והם בעלי יכולת לימוד גבוהה. יש לחולדות 'ניאופוביה' - שמשמעותה פחד מפני חידוש ושינוי בסביבה המוכרת, תכונה ההופכת אותן לחשדניות מאוד ואת ההדברה למשימה מורכבת ומסובכת. העכברים מצליחים להתחמק הודות להיכרות הטובה עם סביבתם כשבעת סכנה הם נמלטים בזריזות למחבואים ידועים מראש.
המכרסמים הביתיים הם חיות לילה. חולדת החוף שוהה ביום במערכת הביוב או במחילות באדמה שהיא חופרת ביעילות רבה. היא גם שחיינית מעולה, מסוגלת לצלול לזמן ממושך וכך לצלוח מכשולי מים עמוקים שבצינורות הביוב. החולדה המצויה חיה על עצים. בבתים ובמחסנים היא נעה באזור הגג, מטפסת בזריזות, נעה בקלות על ענפים דקים וחוטי חשמל וטלפון, קופצת בקלות מענף לענף ונעזרת בזנבה הארוך לשיווי משקלה. העכבר חי במחילות בקרקע או במקומות מחבוא במחסנים, ארונות אחסון, ערמות גרוטאות וכדומה ומצטיין בזריזותו וביכולת הקפיצה שלו.
|
איך נמנעים מהצרה הזו? |
הגישה המודרנית ללחימה בהם מבוססת על שינוי תנאי הסביבה. לאוכלוסיות בעלי-חיים יש גבול התרבות. גודל מרבי זה נקרא 'כושר הנשיאה של הסביבה' והוא תלוי בגורמי סביבה שונים לגבי מיני בעלי חיים שונים. אצל המכרסמים הביתיים שלושת הגורמים הם: מזון, מים ומקום מסתור. המים הם גורם מגביל רק לגבי חולדת החוף הזקוקה לאספקת מים. חולדה מצויה מסתפקת במים שבמזון הירוק, והעכבר - יכול להתקיים זמן רב ללא מים. כשמודעים לכך ניתן לדאוג לשמירה על סדר וניקיון כדי למנוע תנאי קיום ומסתור: סילוק גרוטאות ופסולת, מניעת עשביית פרא, אחסון אשפה ביתית במכלים סגורים, כיסוי מקורות מים גלויים וחסימת פתחי הביוב. איטום המבנים בפני מכרסמים - משלים את ההיערכות הסביבתית.
|
מתי מדבירים? |
כשאין דרך למנוע את נזקי המכרסמים על-ידי שינוי סביבתי, נוקטים בשיטות הדברה. מלכודות למיניהן מתאימות לשימוש הביתי, אך כשיש צורך להדביר עשרות ומאות מכרסמים בשכונה, מפעל או במשק בעלי-חיים, משתמשים בתכשירי הדברה. הפיתיונות, שהם על בסיס דגנים, מכילים חומרי טעם וריח המושכים את המכרסם, וחומר מר, "ביטרקס", הדוחה בני-אדם. הרעל שבפיתיון הוא חומר נוגד-קרישה (אנטיקואגולנט), שגורם למכרסם שטפי דם פנימיים עד למותו. החומר משפיע כעבור ימים אחדים לאחר אכילת הפיתיון.
אי-אפשר להשתמש ברעלים מהירי-פעולה כי החולדות נבונות דיין להבין שיש קשר בין ההרגשה הרעה אחרי האכילה לבין הפיתיון המורעל ולחדול מאכילתו. הפיתיון נתון לרוב בתיבות האכלה עם פתחים מתאימים, כך שרק המכרסמים יכולים לחדור ולאכול. תהליך ההדברה נמשך שבועות מספר והוא נעשה בידי מדבירים מוסמכים, בעלי תעודה מטעם המשרד לאיכות הסביבה. המאבק בחולדות ובעכברים הוא באחריות הגופים האחראים לבריאות הציבור.
