 |
טעויות ועיוותים בייחוס |
היידר וקלי (ועוד חוקרים) הציעו תיאוריות, המסבירות תהליכים שונים של חיפוש סיבות להתנהגותנו ולהתנהגות הזולת. התיאוריות מסבירות את התהליך של עיבוד המידע בדרך הגיונית ושיטתית. אולם לא תמיד ההסברים שלנו ועיבוד המידע החברתי שברשותנו נעשים בדרך הגיונית. לעתים השיקולים שלנו מבוססים על טעויות שלנו, הקשורות לתפיסת הגירויים - אלה טעויות קוגניטיביות, ולעתים השיקולים שלנו מבוססים על טעויות, הקשורות לצרכים שלנו - אלה טעויות מוטיבציוניות.
|
טעויות קוגניטיביות |
כפי שרואים בתרשים הטעויות הקוגניטיביות של המפרשים הם משני סוגים: א. טעות ייחוס בסיסית
ב. ערכים ועמדות (של המפרש)
א. טעות ייחוס בסיסית
כאשר אנו מעבדים מידע חברתי על אדם מסוים, בדרך כלל אנו מתמקדים באישיותו, בפעולותיו, בכוונותיו ובתכונותיו (סיבה פנימית). באופן טבעי אנו נוטים להתעלם מאפיוני המצב (סיבה חיצונית), שההתנהגות התרחשה בו. קל לנו לבסס את עיבוד המידע על סיבתיות פנימית, כי הגורמים החיצוניים (ייחוס סיבה חיצוני) לא תמיד ידועים לנו. טעות זאת נקראת טעות ייחוס בסיסית.
את טעות הייחוס הבסיסית של עיבוד המידע אנו נוטים לעשות עד שאנו מכירים את האדם. לאחר שהכרנו אותו, אנו מעבירים את כובד המשקל של אפיוני המצב לגורמים החיצוניים (סיבתיות חיצונית). דוגמה: לאחר שמיטל פגשה לראשונה את עמיר, היא חשבה שהוא שתקן, סגור ולא משתף פעולה (ייחוס סיבה פנימי). לאחר שהכירה אותו, התבררה לה טעות הייחוס הבסיסית, שהיא עשתה: היא לא לקחה בחשבון שעמיר נכנס ללחץ, וכי הוא שתק, משום שהיו הרבה חברים בסביבה. זאת טעות ייחוס בסיסית, שכן מיטל לא לקחה בחשבון את האפשרויות השונות, שגרמו להתנהגות של עמיר.
ב. ערכים ועמדות (של המפרש)
גם ערכינו ועמדותינו תורמים לטעויות קוגניטיבית שלנו. בדרך כלל, הפירוש ועיבוד המידע שלנו לאירועים ולתופעות אינם מנותקים מן הערכים ומן האמונות שלנו. אנו חושבים כי אמונותינו, תפיסותינו וערכינו הם יציבים והגיוניים, ולכן אנו מכניסים (לעתים בלא משים) את עולמנו הפרטי למערכת השיקולים של עיבוד המידע - גם אם דרך זאת אינה מדעית ואינה שיטתית.
|
עיוותים מוטיבציוניים |
עיוותים בייחוס סיבתיות הם, כאמור, תוצאה של צרכים פסיכולוגיים (כגון: אהבה, קנאה, יוקרה). שני סוגים נפוצים של עיוותים מוטיבציוניים הם:
א. אשליית השליטה
ב. שמירת האגו
אשליית שליטה
אשליית שליטה היא טעות ועיוות בייחוס, הנובעת מהצורך שלנו לשלוט בסביבה, או במילים אחרות: היא נובעת מהנטייה שלנו להגזים ביכולתנו להשפיע על ההתרחשות של אירועים ושל תופעות. יתר על כן, אנו נוטים גם להמעיט בחשיבות הגורמים שאינם בשליטתנו וכן בתופעות הקשורות במקריות. תופעה זאת מסבירה מדוע, כאשר אנחנו מבקשים לקנות כרטיס פיס, אנחנו מעוניינים לבחור את הכרטיס ואיננו סומכים על המוכרים שייתנו לנו את אחד הכרטיסים.
הצורך שלנו בעיוות מוטיבציוני מסוג אשליית השליטה מלמד כי המטרה של תהליכי הייחוס אינה רק חיפוש האמת הטהורה אלא גם
כלי להשגת שליטה. הצורך שלנו לשלוט וטעות הייחוס הנובעת מכך (אשליית השליטה), גורמים לנו להאשים את הקורבן באירוע שקרה לו. אך טבעי הוא כי התוצאה של נטייתנו להגזים ביכולת שלנו להשפיע על הסביבה ולשלוט בה, היא המחשבה כי אדם אשר נפל קורבן, יכול היה למנוע זאת (כי היה יכול לשלוט בסיטואציה). וכך, בעבר הלא רחוק ילדים רבים נחשבו עצלנים וחסרי מוטיבציה, אך בעצם הם סבלו מדיסלקציה ומליקויי למידה שונים.
היפוכה של תופעת אשליית השליטה היא חוסר-אונים נרכש, וכשמה כן היא. כאשר אדם חש כי אינו שולט, כלומר - אין לו אשליית שליטה, הוא מרגיש דיכאון ומתנהג בפסיביות. במצב כזה אנו מרימים ידיים ונמנעים מהתמודדות עם המצב.
שמירת האגו
עיוות מוטיבציוני נוסף הוא הנטייה שלנו לנכס לעצמנו הצלחות, ואילו את כישלונותינו אנו נוטים לזקוף לחובת גורמים חיצוניים. עיוות זה נקרא שמירת האגו. אנו זקוקים לעיוות זה, כדי להגן על האגו שלנו, שכן כישלונות מורידים את תחושת הביטחון העצמי, בעוד שהצלחות מרוממות אותו. יתרה מזאת, ייחוס סיבות פנימיות להצלחה יוצר ציפיות להמשכתה של ההצלחה, ואילו ייחוס סיבות פנימיות לכישלון יוצר ציפיות לכישלונות נוספים.
מחקרים מעניינים בנושא זה נעשו גם בארץ ובעולם. נמצא כי תלמידים בנים מייחסים הצלחות במתמטיקה ליכולת שלהם (ייחוס פנימי), ואילו בנות מייחסות להצלחותיהן ייחוס חיצוני. אם כך, בנים אכן מצפים להצליח במקצוע מתמטיקה גם בעתיד. זאת אחת הסיבות לרוב הגדול של התלמידים הבנים ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה בפרט, ובכל המקצועות הריאליים בכלל.
קראו עוד:
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - תיאוריות הייחוס של היידר
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - התיאוריה התלת-ממדית של קלי והמודל של ויינר
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - עקרון הניכוי ועקרון ההגברה
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - טעויות ועיוותים בייחוס (פריט זה)
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - סכמה כמסגרת לעיבוד מידע
פסיכולוגיה חברתית : עיבוד מידע חברתי - אמונה המתגשמת מאליה
