הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > מנהיגות במקרא
אקדמון


תקציר
חלק זה של המאמר דן במונח "בן המלך" על פי הכתובים המקראיים והכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ובמדינות השכנות. נראה שהמונח "בן המלך" הוא מונח המציין גם משרה של איש  שהיה קשור לחצר ומשפחת המלוכה בקשרי קירבה – החל מבן מלך אמיתי עד בני אחים של המלך וצאצאיהם, וגם מעמד של מקורבים למלכות אך בדרגה נמוכה משל שרים.



השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : בן המלך
מחברים: פרופ' יצחק אבישור; פרופ' מיכאל הלצר


הכינוי "בן המלך" במקרא יוצא לשני פנים לציון בנו של המלך, ללא כל קשר לתפקידיו, ולציון התפקיד מינהלי של הממלכה. במקומות מסוימים במקרא בא הכינוי "בן המלך" כתואר המציין מעמד ותפקיד של בן המלך במסגרת ההיראכית הממלכתית. עניינינו כמובן במסגרת מחקר זה הוא בתואר "בן המלך" ובפונקציות שממלא בן המלך. אף אם לא נזכרו תפקידיו של בן המלך הם יכולים להיות שונים.

בשמ"ב, ח, 18 כתוב "ובני דוד כהנים היו"55 כתוב זה שמציין את תפקיד הכהונה של בני דוד, שלא היו מצאצאי אהרון הכהן, מצביע על בני המלך כנושאי תפקידים ממלכתיים אף בתחום הדתי (ראה לעיל).

נציג תחילה את הכתובים המקראיים שבהם נזכרים בני המלך כנושאים תפקידים במינהל המלכותי בממלכת ישראל ויהודה.

  1. מימי דוד יש לנו הזכרה של בני המלך פעם אחת במפורש: "ויחיאל בן חכמי עם בני המלך"56 (דה"א, כז, 32)
  2. ופעם אחת תפקידם של בני המלך נרמז בכתוב.
    "ובני דויד הראשונים ליד המלך.57 פה מודגש המקום הגבוה של בני המלך דוד בהירארכיה של החצר (דה"א, יח, 17)
  3. בימי אחאב נזכר "בן המלך" יחד עם "שר העיר" כממלא פונקציות ממלכתיות:
    "ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך" (מל"א, כב, 26)
  4. בדברי הימים מסופר על בני עתליה שפעלו כקבוצה, אף אם לא נשאו את התואר "בני המלכה" ושביצעו פעולה בעלת משמעות ממלכתית ודתית כשאמם היתה מולכת ביהודה; "כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים" (דה"ב, כד, 7).
  5. בימי פקח בן רמליה, מלך ישראל, נזכר "בן המלך" יחד עם נושאי תפקידים ממלכתיים מובהקים ובעלי חשיבות גבוהה, "נגיד הבית" ו"משנה המלך"; "ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן-המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך" (דה"ב, כח, 7).
  6. בספר ירמיהו מוזכר פעמיים "בן המלך" כממלא תפקיד משטרתי.
    "ירחמאל בן-המלך" (יר', לו, 26).
  7. "מלכיהו בן-המלך" (יר', לח, 6).

1.4.1


לסוגיית בני המלך" יש לקשור את הכתובים המספרים על השמדת בני אחאב על ידי יהוא (מל"ב, ו, 11). בכתובים אלה מוזכר המונח והמספר "ובני המלך שבעים איש" (שם פסוק 6) וכן בהמשך (בפסוק 7 ובפסוק 8). לכאורה מדובר בבני אחאב הפיסיים שכן בתחילת הפיסקה כתוב "ולאחאב שבעים בנים בשמרון" (פסוק 1). אך רוב החוקרים והפרשנים ציינו שמדובר במקרה זה לא רק בבניו שלש אחאב אלא בכל הצאצאים של אחאב ואף בכל הנסיכים של בית המלך (ראה בפירושים ל"ספר מלכים"). בשל היותם מוחזקים אצל "שרי יזרעאל", על סמך ההמשך בפסוק 5 ועל סמך נוסח אחד מתרגומי השבעים גורסים "שרי העיר" (ראה BH), ואצל הזקנים והאמנים (פסוק 1). מספרם הגדול שבעים (על המספר בהשוואה לבני גדעון, לאחיו של זכור ולבני אשרה ראה בפירושים ל"ספר מלכים") מראה גם שמדובר בקבוצה שבודאי אינה רק בני המלך הפיסיים של המלך אלא יכול לכלול קבוצה המקורבת למלך וקשורה לביתו וממנה מתמנים מבצעי תפקידים ממלכתיים.57א

1.4.2 בן המלך במקורות אפיגרפיים

חותמות ובולות שעליהם כתוב "בן המלך" נמצאו לעת עתה רק ביהודה ובמואב. עד עתה ידוע לנו על יותר מעשרה חותמות ובולות מיהודה ומואב הנושאים את התואר "בן המלך", והמפתיע ביותר שהמקורות האפיגרפיים מספקים לנו גם את התואר "בת המלך". להלן נסקור את הממצא האפיגרפי מיהודה בסדר אלפביתי של שמות נושאי התואר.

  1. לאליהו/ בן המלך58
  2. לאלשמע ב/ן המלך59 – לימר קשר את "בן המלך" הזה עם סבו של ישמעאל ממשפחת המלוכה (מל"ב, כה, 25; יר', מא, 1) – החותם מהמאה הז' לפנה"ס.
  3. לגאליהו/ בן המלך60 – בולה מבית-צור שתאריכה סוף המאה הז' תחילת ו' לפנה"ס.
  4. לגאליהו ב/ן המלך61 – בולה שזמנה פחות או יותר אותו תאריך של הבולה הקודמת, מסוף ימי הבית ראשון, למרות שהיא שונה ממס' 3 בקישוטה. אביגד סבור (1985, מס' 6; 1988, 43) ששני החותמות היו שייכים לאותו איש.
  5. לגדיהו/בן/המלך62 – החותם, ככל הנראה, מסוף המאה הח' לפנה"ס.
  6. להלליהו/בן המלך63 – לפי דעתינו, החותם הוא מהמחצית השניה של המאה הז' לפנה"ס.
  7. ליהואחז/בן המלך64 – לכאורה ניתן לשייך את חותם זה ליהואחז מלך יהודה, בנו של יאשיהו, אבל שמו של המלך יואחז בעת שמלך אביו היה שלום (יר', כב, 11), ושמו שונה בעלותו לשלטון ליואחז (דה"א, ג 15). עם זאת אין להסכים עם לימר (Lemaire, 1979, 64) השוקל בחיוב את האפשרות של זיהוי יהואחז בן המלך עם המלך יואחז (אביגד, 1988, 43; Barkai 1993).
  8. לירחמאל/בן המלך65 – בולה עם טביעת חותם. אביגד מזהה את בעל החותם עם "ירחמאל, בן המלך" הנזכר בספר ירמיהו. גם מבחינה אפיגרפית ניתן לשייכו לתחילת המאה הו' לפנה"ס בחותם חסרים סמלים.
  9. לישמעאל/בן המלך (Barkai, 109-114) – בולה עם טביעת חותם כנראה מוצאה מאותו מקום שממנו באות הבולות של הארכיון שפורסם על-ידי אביגד (1986). היא נמצאת באוסף פרטי בניו-יורק. ברקאי מזהה את "ישמעאל בן המלך" עם ישמעאל בן נתניה (מל"ב, כה, 25; יר' מ' 8; מא, 1) שקשר נגד גדליהו בן אחיקם והרגו, שהביא להגליה נוספת על-ידי הבבלים בשנים 1/582 לפנה"ס.
  10. מלכיהו/בן המלך (NFA, 1991, 50; Barkai, 1993, 111, No. 16). למרות שהפירסום עדיין פרלימינרי, קיימת אפשרות לזהות "מלכיהו בן המלך" הזה עם מלכיהו בן-המלך שמופיע בספר ירמיהו, לח, 6.
  11. למנשה ב/ן המלך66 – אביגד, מפרסם החותם זיהה את בעל החותם עם מנשה מלך יהודה ולדעתו נשא את התואר בזמן היותו יורש העצר אצל אביו המלך חזקיהו. הסמל שעל החותם, הוא אחד מהסמלים השכיחים בחותמות יהודאים והוא שונה מבחינה פליאוגראפית וגם מבחינת גילופו מהחותם הנושא אותו שם ותואר. ראה להלן על 'מואב'.
  12. לנריהו/בן המלך67 – חותם מהמאה הז' לפנה"ס.
  13. לנריהו/ בן המלך68 חותם מאותה תקופה ולפי השערת אביגד למרות שחסרים עליו עיטורים שנמצאים על החותם הקודם, הוא שייך לאותו איש המוזכר על החותם הקודם.
  14. לנרי[הו ב]ן המלך69 – טביעת-חותם על בולה, והטביעה אינה זהה עם החותמות מס' 12 ו-13. לפי סברה של אביגד האישים זהים, ושלושה חותמות של איש אחד ידועים לנו גם במקרים אחרים (ראה לעיל פרק ראשון).
  15. לפדיהו בן/ המלך70 – חותם מסוף המאה הז' – תחילת המאה הו' לפנה"ס. ברקאי הוסיף שפדיהו ידוע כבן המלך (דה"א, ג, 19-18) של יכניה המלך שהוגלה לבבל בשנת 597 לפנה"ס (ייבין, 1954, 160)71
  16. לשבניהו/ בן המלך72 – יתכן שטביעות החותם שעל הידיות מטיפוס זה (ראה פרק א)
  17. [ל]שבניהו/ [בן] המלך73 – בולה מלכיש מתוך כד עם בולות אחרות, שלפי דעת אביגד הטביעה בחותם הנ"ל (מס' 7) והידית שייכים לאותו איש. אבל הבולה מלכיש שייכת לסוף המאה הז' או תחילת המאה הו' והאישים אינם זהים. לגבי הקריאה [בן] או [עבד] המלך, אנו מקבלים את הקריאה [בן] המעודפת על-ידי אביגד וברקאי

1.4.3 חותם "בן המלך" מעבר הירדן

מהממצאים האפיגרפיים שמעבר הירדן המזרחית ידוע לנו רק על חותם אחד של בן המלך והוא: למנשה בן/המלך,74 השייך למאה הח' לפנה"ס ואפשר שמן המחצית השניה של אותה מאה. על החותם התנהל ויכוח רב האם יש ליחסו למנשה, בנו של חזקיהו מלך יהודה או לא? נראה לנו שאין קשר לחותם עם ממלכת יהודה בכלל ובנו של חזקיהו המלך בפרט. הסמלים שעליו מאפשרים ליחסו למואב.

1.4.3.1

מה שיכול לסייע בידינו להבהרת המונח "בן המלך" הוא המונח המקביל "בת המלך", הידוע לנו גם מהמקרא וגם מהכתובות. במקרא נמצאים איזכורים של בנות המלך שלמה שהיו נשים לשניים מניצביו:

א) "בן אבינדב כל-נפת דאר טפת בת-שלמה היתה לו לאשה" (מל"א, ד, 11).
ב) "אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת-שלמה לאשה" (שם, 15).
יתכן שנישואים של בנות-המלך שלמה לנציביו היו במטרה לקרב את בעליהן, הניצבים, לשלטון של שלמה.75
ג) יהושבע בת המלך נזכרת בסיפור יואש מלך יהודה: "ותקח יהושבע בת-המלך יורם אחות אחזיהו את-יואש בן-אחזיה ותגנב אותו ואת-מינקתו בחדר המטות ויסתדרו אתו מפני עתליהו ולא הומת" (מל"ב, יא, 2).76

ההזכרה של "בת המלך" בפסוק זה יתכן ואינה מתייחסת רק לעניין הביולוגי, אלא גם לציין את תפקידה הממוסד של "בת המלך". החומר האפיגרפי שבידינו עתה מספק ממצא מפתיע לאושש טענה זו. חותם מארץ-ישראל שנתפרסם בשנת 1978 נושא את השם למעדנה/בת המלך (אביגד, (Avigad, 1978a, 146-151 ;62-61, 1979).

חותם זה מעלה את השאלה האם יש קשר בין התואר "בן המלך" לתואר "בת המלך" ושניהם זהים מבחינה פונקציונאלית? אם כן אזי יש לנו תפקיד רשמי גם ל"בת המלך" שלא מוזכר במפורש במקרא ויש פה יותר מציון של קירבה ביולוגית בלבד.

1.4.4

בבירור התפקיד והתואר "בן המלך" הובעה דעה, בזמן שמספר החותמות היה מועט מאוד, שמדובר בתואר מנהלי ולא בבן הביולוגי של המלך (ברין, 1966; 1969 Bein). ברין הזכיר טקסטים מהאימפריה החתית, מאוגרית ומארצות אחרות שבהם מוזכר "בן המלך" והגיע למסקנה שברובם מדובר רק בתואר הזה77 ולא בקרבה אמיתית. אבל חוקרים אחרים, כגון רייני, שוללים את הדעה הזאת בטענה שבמקרא ובכתובות שעל החותמות מן האלף הראשון לפנה"ס מדובר בבני המלך הפיסיים (רייני, 1969; 432-427 Rainey,) בלבד. לפי החומר מן המזרח הקדמון מהאלף השני לפנה"ס מילאו "בני המלך" תפקידים ללא ציון קירבה של "בן המלך". אבל לפי התעודות של האלף הראשון התואר שימש גם לציון קירבה פיסית עם משפחת המלוכה וגם לתפקיד (אביגד רואה ב"בן המלך" שעל החותמות, בעיקר מארץ-ישראל, ציון לא רק לבן הפיסי של המלך.) חיזוק לדעה זו נמצא בתרגום השבעים המתרגם את התואר "בני המלך" άυλαρχαι, מונח המציין מינוי למשגיח על קורפורציה של בעלי תפקיד ומקצוע, ז"א בעלי תפקיד, "חצרנים". גם במינוי דוד דויד כאחראי לבני המלך, מסייע לפירוש התואר כפונקציה ממלכתית. יש להוסיף שמדובר כאן לא רק בעניין משפחתי-שושלתי אלא גם נתונים אחרים מן החותם "לבן" הנושא סמל מלכותי וכתובת "לבן" מסיעים לכך שהוא שייך לבן מלך78 (Heltzer, 1966, 36, IAP, 245 No. 89)

יתכן גם שבחותם זה מדובר באיש מבית המלך משושלת המלוכה ולא דווקא בן המלך הפיסי שיכול לשאת-בתואר "בן המלך", ולמלא פונקציות במינהל המלכות. אומנם אין לנו ידיעות מפורשות בנושא, אבל המלכת צדקיהו מלך יהודה אחר המלכת בן אחיו, יהויכין בן יהויקים, יכולה להעיד על אפשרות זאת. דבר דומה לתופעה הנ"ל ניתן למצוא בשושלת האחימנית ששלטה גם בבבל (539-331 לפנה"ס). מתעודות בבליות מן התקופה האחימינית ידוע לנו על "בני המלך" (mârē šarri) ו"בני בית" (המלך) (mârē bîti) שממלאים תפקידים שונים. בתעודות אלה יש הבחנה ברורה במונחים השייכים לנושאי התארים של בני המלך הפיסיים מהתארים של בני השושלת, ז"א קרובי המלך מצד האב (Dandamayev, 1974; Kuhrt, 1988, 132).

יתכן, שמונח זה מופיע גם בפרק ג' של ספר עזרא החיצון. דריוש הראשון ערך משתה בבבל בשנת א' למלכותו (פרק שלישי), "לכל הנתנים לו – לכל בני ביתו ולכל גדולי מדי ופרס". "בני ביתו" "οίκογένης" – תירגום יווני של mârē bîtiמאכדית וVispuhran מפרסית, ו"בני ביתא" בארמית.79 לפי זה אנו רואים שמונח כזה נמצא גם במקור יהודי, למרות שהוא משקף מציאות של התקופה הפרסית.

1.4.4.1

מן הנאמר לעיל ניתן להסיק שהמונח "בן המלך" הוא מונח המציין גם משרה של איש, אבל איש שהיה קשור לחצר ומשפחת המלוכה בקשרי קירבה – החל מבן מלך אמיתי עד בני אחים של המלך וצאצאיהם.

הנביא צפניה, שפעילותו ונבואתו במחצית השניה של המאה הז' לפנה"ס (א"מ, ו, 754-759; Soggin, 1976), מנבא: "והיה ביום זבח ה' ופקדתי על-השרים ועל בני המלך ועל כל-הלבשים מלבוש נכרי." (א, 8)

"בני המלך" בכתוב זה כמו ה"שרים" היו גוף מסויים, גוף קולגיאלי ונראה שאישיות, בדרגה גבוהה הייתה ממונה עליהם. מלבד זה רואים אנו גם שהשרים ובני המלך הלכו לפי האופנה של הזמן ולבשו מלבוש נכרי. יתכן שמדובר בלבוש של האצולה הארמית הסורית, או לבוש אופיני לפקידות ניאו-אשורית. מן הכתוב מתברר גם שה"שרים" ו"בני המלך" היו לא קבוצה אחת, אלא שני גופים ויתכן ש"בני המלך" היו בדרגה אחת יותר נמוכה מה"שרים" או שווים להם.

1.4.4.2

כמו שראינו למעלה גם דוד של דויד היה הממונה על בני המלך. אולי מאחרי תארים אלה מסתתר קיומו של גוף יותר רחב, של בני השושלת (Lemaire, 1979, 59-69). גם מן הכתוב: "יחיאל בן חכמוני היה עם בני-המלך" (סה"א, כז, 23) ניתן ללמוד גם על קיומו של גוף יותר נרחב.

חיזוק נוסף אפשר להביא מתרגום השבעים למל"א, ד, 6 שתרגום חוזר בעברית מראה שהיה כתוב: "ואליאב בן-סף על המשפחה".80 לפי זה נראה שגם פה מדובר בבעל תפקיד בחצר המלך שבידיו היו מרוכזים ענייני ניהול החצר, כמו השלטת סדר מסוים בין הצאצאים המלכותיים הרבים.

1.4.4.3

הנתונים על "בן המלך" מראים לנו, שחלק מבעלי החותמות ניתנים לזיהוי עם דמויות היסטוריות. הפירוש היותר רחב ש"בני המלך" הם לא רק בנים פיסיים של המלך, אלא כבני השושלת מחזק את ההשערה שהחותם של "ישמעאל בן המלך" (בולה) היה חותם של ישמעאל בן נתניה שהיה "מזרע המלוכה" (יר', מא, 1). לפי המקרא אלישמע היה סבו של ישמעאל והוא חי בזמנו של המלך יאשיהו. יכול להיות שדווקא אלישמע זה היה בעל החותם של אלישמע בן המלך.

לחלקים נוספים של המאמר:
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : מבוא
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : המזכיר
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : כהנים
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסופר
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : בן המלך (פריט זה)
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על המס
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : רע המלך
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על הבית
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסוכן
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : על הצבא

הערות שוליים:
55. לפי השבעים άυλαρχαι ήσαν היו הממונים בחצר: בתירגום האנגלי המבוסס על השבעים - ;Princes of the court בזמנו של התירגום היה אולי למתרגם קשה להבין, איך אנשים שאינם ממוצא כהנים היו יכולים להיות כהנים. וזה גרם ל"תירגום" היווני השונה מהמקור העברי.
56. LXX: καί Іεήλ ό του Аχαμί μετα τών ύιών του
57. LXX: καί ύιοί ∆αυίδ όι πρώτι διαδοχοντου βασιλέιως"ובני דוד הראשונים (הם) היורשים (ממלאי מקום) של המלך". התרגום קצת שונה מהטקסט העברי.
א57. ראה ליוור, 1962 1094-1097: ליוור, 1971, 105-83; Montgomery, 1951; Alt, 1913 (1953); Tadmor-Cogan, 1988, 113-114.
58. לפי 111, 1993 ;Barkai, חותם שלא פורסם ונמצא באוסף פרטי.
59. אחיטוב, IAP, 232; Vattioni, No. 72, Lemaire, 1979, No. 1121, 1992 Barkai, 1993, 11, No. 2.
60. אחיטוב, 1992, 120; הסטרין-דייגי, מס' 7; אביגד, 1983, 43; IAP, No.10; Vattioni, No. 110; Lemaire, 1979, 63; Barkai, 1993, 11, No. 3.
61. אביגד, 1985 מס' 6; אחיטוב, 1992, 120; Barkai, 1993, 111, No. 4
62. Lemaire, 1974, 64, No. 6; Bordreuil-Lemaire, 1979, 71-72, No. 1;Hestrin, 1983, 51; Avigad, 1987a, 203.
63. פירסום פרלימינרי ביותר בקטלוג DHL, A44
64. אביגד, 1969, מס' 21; הסטרין-דייגי, מס' 6; אחיטוב, 1992, 118;
65. אביגד, 1983, מס' 8; אביגד, 1978, 113-114; 56-54, 1978 Avigad,Avigad, 1987a, 199; Barkai, 1993, 111, No. 7.
66. אחיטוב, Avigad, 1987a, 202, No. 7; Barkai, 1993, 111. 9, ;118, 1992
67. אביגד, 1988, 41-42; אחיטוב, 1992, 120; 8 No ,302-201,Avigad, 1987a ;Barkai, 1993, 111, 10.
68. אביגד, Barkai, 1993, 111, No. 12. 42-41 ,1988
69. אביגד, 1986 מס' 7; אביגד, 1986, 62, מס' 7; אביגד, 1988, 41-42;אחיטוב, 1992, 119.
70. Avigad, 1992, 27; Barkai, 1993, 111, No. 13.
71. כפי שמציין ברקאי (1993, 111, הערה 2) יכול להיות שהחותם של ישמעאל בן פדיהו (IAP, No. 45; Vattioni, 45) שייך לבנו של פדיהו בן המלך. הדבר אפשרי אבל בספק.
72. אביגד, Barkai, 1993, 111, No. 15. ;304, 1981
73. אביגד, מס' Aharni, 1968, 166; Aharoni, 1975, 21, No. 5. ;2 Heltzer, 1971, 185; Barkai, 1993, 111, note 3.
74. Avigad, 1963, 132-136; Naveh, 1982, 101-102; Timm, 207-209, No. 18.
75. בענין הניצבים ומדיניות שלמה ראה: Alt, 1913; Wright, 1968, 56-68; Rōsel, 1984, 84-90; Pintore, 1970, 177-207. ועל הניצב ראה גם למטה. לנישואים אלה יש להשוות גם את הנישואים של דוד למיכל, בת המלך שאול (שמ"א, יח). ידוע גם אוסטרקון היראטי, שלפי הטקסט רעמסס השני מוסר אחת מבנותיו הלא מועטות לרב חובל כנעני bi-n-c-n-t.a בן-ענת (Helck, 1962, 372)
76. בדה"ב, כב, 11 מופיע אותו טקסט באופן מילולי ורק בסופו של הפסוק כתוב יהושבע היתה "בת-המלך יהורם אשת יהוידע הכהן".
77. ברין לא שם לב לטקסטים מאוגרית PRU, III, 16.138ו-PRU, III, 16.204 שבהם מדובר בשני גברים, ששמותיהם ושמות אבותיהם ידועים ותפקידיהם היה לבצע את "השירות של בני המלכה" (מלכת האם-הגבירה), (Pilka ša mârē ;šarrati ubalu). גם ייבין סבור שמדובר רק בתואר ותפקיד של "בן המלך" (1954, 160) וכן גם דה-וו, (de Vaux, 1961, 114-120) ואחרים.
78. אביגד, 1981, 304-305; אביגד, 1985, 27; אביגד, Lemaire, ;44-43, 19881979, 59-69; Avigad, 1987a, 199-203; Hestrin, 1983, 51, Barkai 1993, 112-113
79. Heltzer, 1980, 150-155; Rundgren, 1977, 145-152
80.καί Еλιαβ ύιός Σφ έπί τής πατρίας ( Rehm, 1972, 101ff)

ביבליוגרפיה:
כותר: השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : בן המלך
שם  הספר: סוגיות במינהל הממלכתי בישראל : לאור המקורות האפיגרפיים בימי בית ראשון
מחברים: אבישור, יצחק (פרופ') ; הלצר, מיכאל (פרופ')
תאריך: תשנ"ו
בעלי זכויות : אקדמון
הוצאה לאור: אקדמון
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית