הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות
עופרים


תקציר
האינסולין הוא הורמון שמיוצר בלבלב, והוא חיוני לוויסות רמת הסוכר בדם. בידוד הורמון האינסולין ובהמשך ייצורו בתהליך מלאכותי במעבדה, אפשרו לחולי הסוכרת חיים חדשים.



אינסולין : 1921
מחברת: רות ז'ורגי


סוכרת היא מחלה כרונית (ממושכת) אשר בה הגוף אינו מייצר די אינסולין, או שאינו משתמש בו כראוי. אינסולין הוא הורמון המיוצר בלבלב והגוף משתמש בו כדי להוביל אנרגיה בצורת סוכר (גלוקוז) מזרם הדם אל תאי הגוף. מחלת הסוכרת וסיבוכיה הם הגורם המוביל הרביעי למוות ממחלות בארצות הברית. נראה שהן התורשה והן הסביבה מעורבות בהתפתחות המחלה חשוכת המרפא.

ישנם שני סוגים עיקריים של סוכרת. הסוכרת הראשונה תלויה באינסולין, או סוכרת מסוג-1, שבה הגוף מייצר מעט מאוד אינסולין או כלל לא. לעתים תכופות מתחילה המחלה בילדות, או בשנות ההתבגרות. הסוג השני היא זו שאינה תלויה באינסולין, או סוכרת מסוג 2, שבה מפסיק הגוף עם הזמן, לייצר אינסולין בכמות מספקת או שאינו יכול לנצל את הורמון האינסולין. זו הצורה הנפוצה ביותר של המחלה, הידועה גם כסוכרת מבוגרים, משום שמעל ל-90 אחוזים ממקרי המחלה מופיעים אצל אנשים מעל לגיל 20. סיבוכים של סוכרת כוללים עיוורון, אי יכולתם של פצעים להתרפא כהלכה, כשל בכליות, מחלת לב וליקויים במערכת העצבים. ישנם חולי סוכרת החייבים זריקות יום-יומיות של אינסולין כדי להישאר בחיים.

סוכרת ידועה לפחות מאז שנת 1674, כאשר פרופ' מאוניברסיטת אוקספורד, תומס ויליס (1621-1675), כתב ששתן חולי סוכרת היה "מתוק באופן נפלא (כאילו) ספוג בדבש או בסוכר". רופא אנגלי בשם תומס קאולי רשם אבחון של סוכרת בשנת 1783, לאחר שהדגים שתן של חולה שהכיל סוכר (גוף החולה לא מסוגל היה לנצל את הסוכר בדם, והוא סולק עם השתן). בשנת 1788 קאולי שם ליבו לליקויים בלבלב אצל חולה סוכרת.

הרופא הצרפתי אטיין לנסרו קישר בין מחלת הסוכרת לבין הפרעות בתפקודי הלבלב בשנת 1860. בשנת 1889 החלו רופאים גרמנים, ג'זף ון מרינג (1849-1908) ואוסקר מינקובסקי (1859-1931) בניסוי להסרת בלוטת הלבלב של כלב.

למרות מהכלב שרד אחר הניתוח, הוא השתין לעתים קרובות יותר, והשתן משך אליו זבובים וצרעות בגלל רמת הסוכר הגבוהה שנמצאה בו. הכלב נכנס לתרדמת ומת. החוקרים נוכחו שהבנת תפקיד בלוטת הלבלב הייתה המפתח לטיפול בסוכרת.

בידוד הורמון האינסולין מבלוטת לבלב של כלב, בשנת 1921, בידי חוקרים רפואיים קנדים, פרדריק גרנט בנטינג (1891-1941) וצ'רלס הרברט בסט (1899-1978) אפשך לחולי הסוכרת חיים חדשים. בתחילה הם ניסו את ההורמון על כלב ולאחר מכן הזריקו אותו אחד לשני. בניסוי הממשי הראשון שלהם בבני אדם הם השתמשו בתמצית, כדי להציל את חייו של נער בן 14 שגסס בבית החולים הכללי בטורונטו.

בשנת 1966, היה האינסולין להורמון הראשון שנוצר בתהליך מלאכותי במעבדה. שני החוקרים קיבלו רישיון לחברתם אלי לילי להפקת האינסולין המסחרי הראשון - הטיפול הראשון לחולי סוכרת, מלבד ההגבלות בתפריט הדיאטה.

ביבליוגרפיה:
כותר: אינסולין : 1921
שם  הספר: 100 ציוני דרך ברפואה ששינו את העולם : אנציקלופדיה
מחברת: ז'ורגי, רות
עורכת הספר: ערמון, ענת
תאריך: 2005
בעלי זכויות : עופרים
הוצאה לאור: עופרים
הערות: 1. תרגמה מאנגלית: שרי שפירא - ספונר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית