הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה


תקציר
התמונה הארכיאולוגית על תקופת הממלכה המאוחדת אינה חד משמעית ופתוחה לפרשנוית שונות. במשך שנים רבות הגישה המקובלת במחקר קיבלה את העדות המקראית והשלימה על פיה את החסר בממצא הארכיאולוגי. החל משנת 1990 נשמעות גישות המערערות על ההסטוריות של ימי דוד ושלמה.



ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - השקפות החוקרים על תקופת הממלכה המאוחדת
מחבר: פרופ' עמיחי מזר


התמונה שציירנו לעיל לגבי התרבות החומרית של תקופת הממלכה המאוחדת מבוססת על ההשקפה המקובלת במחקר הארכיאולוגי עם תאריכי שכבות ארכיאולוגיות מתקופת הברזל בארץ ישראל. אמנם ראינו כי בנושאים שונים אין הסכמה בין החוקרים, אולם רב המשותף מן המבדיל. מצב זה השתנה מעט בשנים האחרונות, עם פירסום מספר מחקרים המערערים על הדעה המוסכמת בתחום פרשנות הממצא הארכיאולוגי. בשנת 1990 פרסם וויטמן מאמר שכותרתו "המיתוס של שלמה" בו הוא ניסה להראות כי תיארוך שכבות היישוב שהזכרנו לעיל במגידו, חצור, גזר, בית שמש ותל בית מרסים לימי שלמה נעשה על סמך טיעון מעגלי שנמשך מאז שנות השלושים ועד ימינו, ובמרכזו ההסתמכות על פסוקי המקרא המתארים את מעשי הבנייה של שלמה.49 וייטמן מתבסס על התאריכים שקבעה קניון לקבוצות כלי החרס הקדומות ביותר משומרון. הוא אף מקבל את טענתה כי יש לתארך מבנים על פי התאריך המאוחר ביותר של החרסים המצויים במילוי הקונסטרוקטיבי שמתחת לרצפתם. על סמך טיעון זה הוא הסיק כי שערי ששת התאים במגידו, חצור וגזר מאוחרים לימי שלמה וכי יש לתארכם למאה ה-ט' לפנה"ס. יחד עם זאת וייטמן מקבל את הכרונולוגיה המקובלת לכלי החרס במאה ה-י' לפנה"ס, ועל כן הוא מקבל גם את ההנחה כי ארמון 6000 ומבנים אחרים במגידו, וכן עיקר המבנים בחצור שכבה x וכן חלק מן המבנים בגזר ששוייכו לתקופה זו הם אכן מימי שלמה. כן הוא מקבל את התיאורים המקראיים של הבנייה הממלכתית של שלמה בירושלים כאותנטיים. פיקנלשטיין הציע לאחרונה הצעה קיצונית יותר: לדעתו מכלולי כלי החרס שאנו מתארכים בדרך כלל לימי שלמה אינם אלא מן המאה ה-ט' לפנה"ס.50 בכך הוא מציע לייחס למאה ה-ט' לפנה"ס את מרבית שכבות היישוב המיוחסות בדרך כלל למאה ה-י' לפנה"ס, ואילו למאה העשירית לפנה"ס הוא מייחס שכבות יישוב שמקובל לתארכם למאה ה-י"א או לראשית המאה ה-י' לפנה"ס, כמו מגידו שכבה VIA. מסקנות אלו, הנובעות מהצעתו להוריד את תאריך תחילתה של הקרמיקה הפלשתית במספר עשרות שנים, עשויות, אם יתקבלו, להוביל למהפך גמור בתפיסתנו את הרקע הארכיאולוגי לימי דוד ושלמה. ד' ג'מייסון-דרייק בדק שלושה קריטריונים: עוצמת היישוב, השימוש בחפצי יוקרה והופעת הכתב בתקופת הברזל והגיע למסקנה כי הנתונים הארכיאולוגיים מראים כי בימי דוד ושלמה לא התקיימה למעשה מדינה ישראלית של ממש. לדעתו, שלושת הקריטריונים שהוא בחר מראים כי רק במאה הח'-ז' לפנה"ס הגיעה עוצמת היישוב והשימוש בחפצי יוקרה ובכתב לדרגה כזו שאכן ניתן לדבר על מדינות של ממש בישראל וביהודה.51 למעשה, גישתם של פינקלשטיין וג'מייסון-דרייק (היוצאים מנקודות מוצא שונות) מכשירה את הקרקע מבחינת המחקר הארכיאולוגי לצמצום משמעותי ביותר של הגדרת המדינה בימי דוד ושלמה, או אף לביטול תקופתם כתקופה היסטורית בתולדות ישראל. גישה זו עולה בקנה אחד עם גישתם של ההיסטוריונים הנוטים לתיאורים ממזערים או אף ניהיליסטיים לחלוטין של ממלכת דוד ושלמה (ראה לעיל).

אין מסגרת הרצאה זו מאפשרת להביא ביקורת על גישות אלו, אך יש להדגיש כי הן כבר עוררו וויכוח ער במחקר, וויכוח זה ובודאי עוד יימשך בעתיד.52 לדעתי, יש להסתכל על הנתונים הארכיאולוגיים בצורה מפוכחת, ולא לנסות למצות מהם מה שלא ניתן. הנתונים הארכיאולוגיים היבשים אינם חד משמעיים. התפתחות כלי החרס היא אמנם כלי עבודה עיקרי של הארכיאולוג בבואו לתארך שכבות יישוב, אך יש לזכור כי בהתפתחות כלי החרס היו לעתים מעברים חדים בעוד שבדרך כלל, בתחום גיאו-פוליטי ותרבותי מצומצם, ההתפתחות היתה איטית. במעבר ממכלול כלי החרס המוגדר כמאפיין את תקופת הברזל א' לזה שלתקופת הברזל ב' ניתן אכן לחוש בשינוי חריף, אולם בתוך תקופת הברזל ב' עצמה התפתחות כלי החרס איטית בכל אחד מן האזורים הגיאוגרפיים של ארץ ישראל. פינקלשטיין טוען כי יש להוריד את תאריך המעבר בין מכלול כלי החרס של תקופת הברזל א' לזה של תקופת הברזל ב' עד לאחר ימי שלמה, ובכך 'למשוך' את התרבות החמרית של תקופת השופטים על פני המאה ה-י' לפנה"ס, היא ימי דוד ושלמה. עם טיעון זה ניתן להתווכח, ואני איני מקבל אותו. אם נתעלם ממנו, הרי יש לומר כי בפרק הזמן של כחמישים שנה מימי שלמה עד לימי אחאב השינויים בהתפתחות כלי החרס היו איטים. מאחר וחלק ניכר מן האתרים בהם אנו דנים נחפרו בשנות השלושים או שממצאי החפירות לא פורסמו בצורה מלאה, הרי ממילא הקביעה האם מבנה מסויים הוא מימי שלמה או מימי אחאב נתונה לשיקולים כלליים יותר מאשר הסתמכות על דקות ההבחנה בכלי חרס.

הדגמה טובה למחלוקת הקיימת במחקר בדבר הערכת המהימנות ההיסטורית של ספורי המקרא בדבר מלכויות דוד ושלמה הוא הויכוח בין שניים מחשובי ההיסטוריונים של תקופת המקרא: א' מילארד ומ' מילר.53 הראשון טען כי התיאורים המקראיים של עושר שלמה ושל כמויות הזהב הגדולות שהצטברו בחצרו אינם מוגזמים, כפי שסוברים רבים. הוא הראה כי מקורות מצריים ואשוריים מדברים על כמויות גדולות הרבה יותר של זהב ורכוש יקר אחר, ועל כן לא מן הנמנע כי גם שלמה צבר עושר רב בתקופה בה לא היה במזרח הקרוב הקדום כל כח דומיננטי אחר. העובדה כי שלמה אינו נזכר בשום מקור מחוץ למקרא מוסברת, לדעתו, בכך שהמאה ה-י' לפנה"ס היתה ממילא 'תקופת אופל' מבחינת המקורות הכתובים, הן במצרים והן במיסופוטמיה. לעומתו טוען מילר כי שתיקת המקורות החיצוניים לגבי דוד ושלמה, בקורת הטקסט המקראי ובחינה של הממצא הארכיאלוגי מובילה למסקנה כי ממלכת דוד ושלמה היתה ממלכה מקומית קטנה וחסרת חשיבות בזירה הבינלאומית.

דומה כי המחלוקת על אופייה של ממלכת דוד ושלמה נמצאת בשיאה עם כתיבת הדברים. אין בממצא הארכיאולוגי כדי לאשש קיומה של אימפריה ישראלית בימי דוד ושלמה, כמתואר במקרא. יחד עם זאת ניתן להתרשם כי היתה זו תקופה של מהפך בתחומים שונים של התרבות החומרית, התחדשות העיור בחלקים שונים של הארץ, גידול דמוגרפי תוך פריסה חדשה של יישוב באזורים חדשים, הקמת מבני ציבור מונומנטליים המעידים על מינהל ממלכתי ופריצה לעבר שדות פעילות חדשים בתחום הכלכלי. רק מחקר פרטני בעתיד, סקרים ארכיאולוגיים וחפירות חדשות באזורים שאמורים היו להיות בתחומי שליטתם של דוד ושלמה עשויים לתת תשובה לשאלת אופי הממצא הארכיאולוגי מימי שלמה. שורת חפירות חדשות כאלו אכן נערכו בשנים האחרונות בתל דן, חצור, תל כנרות, תל בית שאן, תל אל חמה, מגידו, חורבת ראש זית שבגליל המערבי, דאר, תל אפק, תל בטש, בית שמש ולכיש. יש לקוות כי המחקר המפורט והפרסום המדעי של תוצאות חפירות אלו יבוסס את ידיעותינו על הגדרת תקופת הממלכה המאוחדת.

לחלקים נוספים של המאמר:

ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית
סקירה היסטורית
הארכיאולוגיה של ימי שאול ודוד
ימי שלמה
דפוסי היישוב ואדריכלות
הישובים בנגב
כתב וכתיבה
תוצאות מסע שישק
השקפות החוקרים על תקופת הממלכה המאוחדת (פריט זה)

הערות שוליים:
49. G.I. Wightman, "The Myth of Solomon", BASOR nos. 277q278 (1990), pp. 5-22
50. I. Finkelstein, "The Archaeology of the United Monarchy: An Alternative view", Levant vol. 28 (1996), pp. 177-178.
51. D.W. Jamieson-Drake, Seribes and Schools in Monarchic Judah JSOTSupp. Vol. 109 (Sheffield 1991).
52. לבקורת על הגישות הללו, ראה: W.G. Dever, "On Myths and Methods", BASOR nos. 277/278 (1990), pp. 121-130; A. Mazar, "Iron Age Chronology: A Reply to I. Finkelstein", Levant vol. 29 (1997) [in press].
53. A. Millard, "Texts and Archaeology: Weighing the Evidence, the Case for King Solomon", PEQ vol. 123 (1991), pp. 19-27; J.M. Miller, "Solomon: International Potentatc or Local King?", PEQ vol. 123 (1991), pp. 28-31; A. Millard, "Solomon: Text and Archaeology", ibid, pp. 117-118; A. Millard, "Does the Bible exaggerate King Solomon's Golden Wealth?", BAR vol. 15 (1989), pp. 20-29; idem, "King Solomon's Shields", in: Festschrift Philip J. King: Scripture and Other Artifacts, edited by M.D. Coogan, J.C. Exum & L.E. Stager (Louisville 1994), pp. 286-295.

ביבליוגרפיה:
כותר: ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - השקפות החוקרים על תקופת הממלכה המאוחדת
מחבר: מזר, עמיחי (פרופ')
שם  הספר: דוד מלך ישראל חי וקיים? : הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים
עורכי הספר: ברון, הרצליה; ליפשיץ, אורה
תאריך: 1997
בעלי זכויות : הוצאת סימור בע"מ
הוצאה לאור: הוצאת סימור בע"מ
הערות: 1. מחברי המאמרים בספר: יאיר זקוביץ, אורה ליפשיץ, עמיחי מזר, אלכסנדר רופא.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית