עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקרא > אישים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
דף המידע מספר את סיפור רצח גדליה בן אחיקם, מנהיג הישוב היהודי שנותר בארץ לאחר חורבן בית ראשון. בסיפור גדליה במלכים ב' כ"ה ובירמיה מ- מג חסרים פרטים חשובים כמו: כמה זמן נמשכה מנהיגות גדליה ומדוע נרצח, אבל בולטת בו המגמה להראות כי הרצח הוא מעשה אכזרי הנובע מסכסוכים פנימיים מיותרים.



גדליה בן אחיקם
מחברת: ד"ר רוני מגידוב


בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן בית המקדש הראשון, הופקד גדליהו בן אחיקם על ידי נבוכדנאצר מלך בבל על שארית תושבי יהודה. אל מקום מושבו של גדליהו – המִצְפָּה, מצפון לירושלים - הצטרפו החיילים שנשארו ביהודה, שרים, שארית האוכלוסייה ביהודה ופליטים שברחו למואב ולעמון.

גדליהו בן אחיקם סייע ליישוב הקטן ביהודה להתקיים ולשרוד תחת שלטונות בבל, ועזר לתושביו להסדיר את ענייניהם הכלכליים בארץ שהידלדלה לאחר החורבן. גדליהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה שהיה מזרע המלוכה ואחד מתושבי יהודה שהצטרפו אל גדליהו למצפָּה. שארית האוכלוסייה שנשארה בארץ חששה מתגובת הבבלים (שהפקידו את גדליהו על יהודה), ובעקבות החשש נאלצה לרדת למצרים ולהסתתר שם. בעקבות רצח גדליהו הצטמק מאוד היישוב ביהודה.

פרשת גדליהו בן אחיקם מסופרת בקצרה במל"ב כה 22-26 ובהרחבה בירמיהו מ 1-מג 7.

מיהו גדליהו בן אחיקם, מדוע מונה ע"י הבבלים ומדוע ירמיהו הצטרף אליו למצפה?

אנחנו יודעים על חמישה דורות במשפחתו של גדליהו:
דור ראשון: משולם, סבו של שפן
דור שני: אצליה, אביו של שפן.
דור שלישי: שפן, הסופר של יאשיהו המלך
דור רביעי: גמריהו ואחיקם
דור חמישי: מיכיהו וגדליהו

במל"ב כה 22 נזכרים שלושה דורות מתוך החמישה - וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן:

סבו של גדליהו – שפן הסופר - ידוע מסיפור מציאת ספר התורה בבית המקדש בימי יאשיהו. לפי המסופר במל"ב כב 11-12 שפן היה סופר המלך שהביא את ספר התורה אל המלך. ספר התורה הכיל חוקים שלא היו מוכרים באותו זמן ובעקבותיו חולל יאשיהו רפורמה דתית שכללה בעיקר ביעור עבודה זרה, ביטול הבמות וריכוז פולחן במקדש בירושלים.

במל"ב כב 3 נזכרים אבותיו של שפן - וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית ה' לֵאמֹר:

בניו של שפן הסופר – גמריהו ואחיקם, ונכדו – מיכיהו בן גמריהו - היו מתומכיו של הנביא ירמיהו.

גם גמריהו היה סופר בבית המלך כפי שאפשר ללמוד מירמיהו לו 10 - וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית ה' בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם:

לאחר שברוך בן נריה, סופרו של ירמיהו, קרא את דברי ירמיהו במגילה, מיכיהו בן גמריהו בן שפן שמע את הדברים - והעבירם הלאה אל שרי המלך: "וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן אֶת כָּל דִּבְרֵי ה' מֵעַל הַסֵּפֶר: וַיֵּרֶד בֵּית הַמֶּלֶךְ עַל לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה שָׁם כָּל הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים..." (ירמיה לו 11-12)

כשהמגילה הגיעה לידי המלך יהויקים (בנו של יאשיהו), הוא ביקש לשרוף אותה, וגמריהו ושרים נוספים ניסו למנוע זאת– "וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת הַמְּגִלָּה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם:" (ירמיהו לו 25)

אחיקם בן שפן (אביו של גדליהו) הציל את ירמיהו מידי העם כשביקש ממנו להוציאו להורג בטענה שאין הוא נביא המדבר בשם ה' – "אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ:" (ירמיה כו 24).

מסתבר אם כך שלמשפחת שפן היה מעמד גבוה בחצר המלכות, והם היו מתומכיו ומחסידיו של ירמיהו. הם חשבו כמוהו שיש להיכנע לבבל ולא למרוד בה. נראה שזו הסיבה שלאחר כיבוש יהודה מינו הבבלים את גדליהו בן אחיקם ממשפחת שפן לאחראי מטעמם על שארית האוכלוסייה ביהודה.

הקשרים בין משפחת שפן לירמיהו אף מסבירים מדוע נתן הנביא אמון בגדליהו והצטרף אליו למצפָּה.

כמה זמן שלט גדליהו בן אחיקם ביהודה ומדוע נרצח?

הנתונים העולים ממהלך הסיפור בירמיהו על תקופת שלטונו של גדליהו בן אחיקם הם כדלקמן:

על החורבן מסופר – "בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ: בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר:" (ירמיהו לט 1-2)

על מינוי גדליהו מסופר – "וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בָּאָרֶץ וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה: וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵח..." (שם מ 7-8)

ועל הרצח עצמו מסופר – "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה: וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ:" (שם מא 1-2)

לפי הסיפור בירמיהו משך כהונתו של גדליהו היה כנראה חודשים אחדים - מהחודש הרביעי, שבו כנראה מונה לשליט על יהודה, ועד החודש השביעי שבו נרצח. לעומת זאת יש המשערים שגדליהו שלט ביהודה תקופה ארוכה יותר. שלושה שיקולים תומכים בהשערה זו –

• המסופר בירמיהו מ 11-12: "וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן: וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה..."
קשה להניח שהתושבים שברחו מיהודה לעמון ולמואב חזרו תוך חודשיים ליהודה. ודאי היה דרוש להם עוד זמן כדי לבדוק אם אמנם הארץ שקטה ויהיה זה צעד נבון ובטוח לשוב אליה.

• ביום ג בתשרי נקבע צום לזכר רצח גדליהו (צום שמקיימים אותו עד עצם היום הזה). צום זה נרמז בדברי זכריה בין שאר הצומות שהיו נהוגים לזכר החורבן- וַיְהִי דְּבַר ה' צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי: (זכריה ז 4-5).
מכיוון שנקבע צום לזכר רצח גדליהו, יש להניח שכיהן תקופה ארוכה יותר מאשר חודשיים-שלושה, תקופה שבה הספיק להטביע חותמו על העם.

• ירמיהו נב 30 מספר על עוד הגליה מיהודה לבבל בשנה 23 למלכותו (החורבן היה בשנה ה-19 למלכותו, ראו מל"ב כה 8) - בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאֹות אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות:
ייתכן שההגליה הזאת היא תגובה על רצח גדליהו בן אחיקם, ואם כך - גדליהו שלט ביהודה במשך חמש שנים.

הסיבה לרצח גדליהו בתוך תקופת שלטונו איננה נזכרת בכתובים. אפשר אולי למצוא שני רמזים לסיבת הרצח בספר ירמיהו –
רמז אחד בפרק מא 1 – וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה... ייתכן שישמעאל, רוצחו של גדליה שהיה מזרע המלוכה, סבר שהשררה מגיעה לו ולא לבן משפחה ששירתה בבית המלוכה.

והרמז השני בפרק מא 10 - וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה אֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בַּמִּצְפָּה אֲשֶׁר הִפְקִיד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם וַיִּשְׁבֵּם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר אֶל בְּנֵי עַמּוֹן:
ייתכן שישמעאל ומלך עמון כרתו ביניהם ברית. ישמעאל פעל בעצה אחת עם המלך ואולי חשב לזכות בתמיכתו.

מגמת הסיפור

ראינו עד כה שפרטים חשובים נעדרים מן הסיפור על גדליהו בן אחיקם – זמן שלטונו, סיבת מינויו וסיבת הירצחו. אולם אפשר לחוש היטב שהמסַפר מעביר ביקורת על מה שהתרחש ביהודה לאחר חורבנה. אחת הדרכים שהוא נוקט בה היא רמיזותיו לסיפורים אחרים במקרא שניכרות בהם אכזריות, עורמה ומלחמות בין אחים.

הסיפור על גדליהו רומז בשתי דרכים לרציחות קדומות בסיפורים אחרים במקרא: במספר האנשים שרצח ישמעאל – 70 איש שבאו להקריב מור ולבונה בבית המקדש, ובאיזכור מקום שחיטתם - הבור:

וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה': וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם: וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ בָם וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאל אַל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ וַיֶּחְדַּל וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם: (ירמיהו מא 5-7)

ואכן בשני סיפורים אחרים במקרא, בשופטים ט ובמל"ב י, נרצחים 70 בני משפחה אחת:

בסיפור אחד אבימלך הורג את 70 אחיו - וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת ... (שופטים ט 5)

ובסיפור אחר יהוא הורג 70 מבני משפחת אחאב - ...וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם: וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה: (מל"ב י 6-7)

בהמשך פרק י במל"ב יהוא הורג גם את אחי אחזיה מלך יהודה -

וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה: וַיֹּאמֶר תִּפְשֹוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשֹוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם: (שם, שם 13-14)

בשתי הערות מזכיר המספר שתי מלחמות אחים קשות: האחת - בין צבא אבנר בן נר לבין צבא יואב בן צרויה, והשנייה - בין ישראל ליהודה בימי אסא:

ההערה הראשונה בירמיהו מא 12 מזכירה את המים הרבים אשר בגבעון - ...וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן: - רומזת לבריכת גבעון שבה נלחמו עבדי יואב עם עבדי אבנר בשמ"ב ב 12-13 - וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה: וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן ...

ההערה השנייה בירמיה מא 9 - ...הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ... - רומזת למלחמה בין בעשא מלך ישראל לבין אסא מלך יהודה במל"א טו 16-22 - וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם: וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים.. וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית מלך (הַמֶּלֶךְ) וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא ... לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי: ... וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה:

המספר ראה אפוא את התנהגותם של אנשי יהודה בביקורתיות ובכאב - גם לאחר החורבן הם לא למדו את הלקח ובשל רדיפת כבוד ושררה הרסו את סיכוייהם לחיות בארץ תוך הרג אנשים חפים מפשע.

למפת ירידת שארית הפליטה למצרים

 

ביבליוגרפיה:
כותר: גדליה בן אחיקם
מחברת: מגידוב, רוני (ד"ר)
שם  הפרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית