הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הגליל > הגליל התחתוןעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > בקעת כנרותעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > צמחים
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאורכתר הוצאה לאורידיעות אחרונות


תקציר
על הצומח הטבעי הגדל בגליל התחתון.



מבואות : הצומח [הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות]


מבנהו הגיאומורפולוגי של הגליל התחתון מאפשר עיבוד חקלאי נוח של קרקעותיו, ובעיקר בעמקי הרוחב ובמישורים שבמזרחו. כתוצאה מכך הושמד בעבר חלק ניכר מהצומח הטבעי של הגליל התחתון, ועמדים טבעיים של צומח הם נדירים בו בהשוואה לכמותם בגליל העליון. צומח טבעי נמצא היום בגליל התחתון בעיקר על ההרים והגבעות, אם כי גם שם פגעו בו הכריתה ושן הבהמה, וברוב המקומות אין הוא ממש צומח טבעי.

חורשים ויערות

חורשים ויערות נמצאים בגבעות שבגליל התחתון המערבי ובחלק מרכסי הרוחב של הגליל התחתון המרכזי. תצורות צומח אלה מורכבות בעיקר משלוש חברות חורש עיקריות, שתפוצתן נקבעת על פי המסלע, סוג הקרקע והרום. בכל אחת משלוש החברות האלה מבחינים בווריאנטים אחדים.

חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית נמצאת באזורים הגבוהים של רכסי הרוחב בגליל התחתון המרכזי, לרוב מעל לרום של 400 מ', אך לא מתחת לרום של 250 מ'. חורשים אלה גדלים רק במקומות שבהם כמות המשקעים רבה. לפיכך הם נמצאים על רכסי ההרים או במפנים צפוניים, בעיקר על קרקעות טרה רוסה.

הווריאנט הטיפוסי של חברה זו נמצא בראשי ההרים של הרכס הצפוני - הרי שגור; בהר חזון, בהר כמון וב"כתמים" על ראשי ההרים של רכס הרי יטבת. באזורים אלה יוצרת החברה לרוב חורש תלת-שכבתי, ובו שכבת עצים ושיחים, שכבת בני שיח ושכבת צמחים עשבוניים. הצמחים מכסים בממוצע כ - 70% מן השטח, ומתוך זה מכסים העצים כמחצית. אלון מצוי הוא המין השליט בשכבת העצים. המינים השליטים בשכבת השיחים הם סירה קוצנית, לטם שעיר, לטם מרוני ומרוה משלשת. בת-חברה זו מצטיינת בשפע של צמחי חלבלוב מגבשש וגעדה כרתית. מינים אחרים האופייניים לה הם אלה ארצישראלית, אשחר מנקד, אגס סורי, קטלב מצוי וקדה שעירה. המטפס הנפוץ ביותר הוא פואה מצויה, ומבין העשבוניים אופייניים לה צברת ההרים, כוכבן מצוי, שבלת-שועל נפוצה, פשתה שעירה, לשון-הפר המצויה ורבים אחרים.

הווריאנט השני נמצא במזרחו של הרכס הצפוני, על גבעות רכס לבנים שממזרח לכפר חנניה. הרכב המינים בשכבות העצים והשיחים שבו דומה להרכבם בווריאנט הטיפוסי, להוציא את ריבוים של עצי אלון התולע. האזור שבו נמצא הווריאנט השני מאופיין בטמפרטורות מינימום נמוכות יחסית, בשל האוויר הקר הזורם אליו מהרי צפת. גורם זה, יחד עם המשקעים המרובים – כ – 700 מ"מ - מסביר את הופעתו של אלון התולע.

לווריאנט השלישי של חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית אופייניים צמחים רבים של אלת המסטיק. וריאנט זה מופיע בראש הר תרען, בעיקר במקומות שבהם השטח עובד בעבר או היה מרעה לצאן. אלת המסטיק נפגעת משן הצאן פחות מעצי חורש אחרים; יתר על כן, קצב התחדשותה של אלת המסטיק מהיר, ולפיכך היא המין השולט באזור זה.

הווריאנט הרביעי של חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית הוא של אלון התבור, המוגבל בתפוצתו להר דבורה ולהר תבור. כמות המשקעים שעל הרים אלה היא מועטת יחסית – כ - 400 מ"מ גשם בשנה - בהשוואה לבתי גדול אחרים שבהם שליטה חברת אלון מצוי, שם ממוצע המשקעים הוא 600-500 מ"מ בשנה. לווריאנט זה אופיינית שכבה מפותחת של עצים ושיחים, ואילו שכבת בני השיח שבו מצומצמת ביותר. במקומות אחדים מגיעים עצי החורש לממדים מרשימים והתצורה מתקרבת בצורתה ליער של אלון מצוי. העצים המופיעים בווריאנט זה הם אלון מצוי, אלת המסטיק, בר-זית בינוני, אלה ארצישראלית, אשחר ארצישראלי, אלון התבור, ובשיעור מועט יותר גם לבנה רפואי, חרוב מצוי, אלה אטלנטית ושיחי קדה שעירה. נעדרים מווריאנט זה אגס סורי ואלון התולע. על בית גדול יובשני יותר מאלו של העמדים האחרים של חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית מעידים אלון התבור והאלה האטלנטית בווריאנט זה של חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית, והעובדה שאשחר ארצישראלי מחליף בו את האשחר המנקד.

חברת אלון התבור ולבנה רפואי היא חברת יער, הנמצאת בגליל התחתון בשני גושים עיקריים: הראשון, שהוא הגדול ביותר בארץ, נמצא בגליל התחתון המערבי – גבעות אלונים-שפרעם. הגוש השני, שהוא מצומצם יותר, נמצא בגליל התחתון המזרחי, בסביבות בית קשת. שני עמדים נוספים נמצאים ממערב לנחל עמוד. חברת אלון התבור נמצאת בבתי גדול שבהם יש קרקעות רנדזינה חומה על סלעי קרטון מגיל הסנון או מתקופת האיאוקן. בטי גדול אלה יובשניים יותר מאלה המאוכלסים בחברת אלון מצוי. לחברה זו יש ארבעה וריאנטים עיקריים: הווריאנט הטיפוסי, וריאנט של אלון מצוי, וריאנט של אלת המסטיק ווריאנט של סירה קוצנית.

לווריאנט הטיפוסי תצורה של יער פתוח, האופייני לגוש הגבעות בגליל התחתון המערבי, ברום של 250-50 מ'. וריאנט זה מתפתח על גבי מדרונות במפנים שונים אך נעדר ממדרונות צפוניים. אופייניות לו שכבות מפותחות של עצים, שיחים וצמחים עשבוניים, אך שכבת בני השיח שבו מצומצמת. העץ השליט בווריאנט זה של חברת אלון התבור ולבנה רפואי הוא כמובן אלון התבור – כ - 80% משכבת העצים. אליו נלווים לבנה רפואי, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי. בין השיחים ובני השיח נפוצים בו בעיקר שלהבית דביקה ואזוב מצוי. מן המטפסים ראוי לציין את אספרג החרש, ומן העשבוניים - תגית מצויה, מרות ירושלים, קיצנית עטופה, קפודן דביק, תלתן חקלאי, תלתן תריסני, חרחבינה מכחילה, שבלת-שועל נפוצה, פשתה שעירה, עירית גדולה, איסטיס מצוי ודרדר כחל.

הווריאנט המלווה באלון מצוי יוצר חורש צפוף וסבוך. נמצאים בו כל מיני העצים שנזכרו בווריאנט הטיפוסי, ועליהם נוסף אלון מצוי. וריאנט זה נפוץ באותו אזור גיאוגרפי שבו נפוץ הווריאנט הטיפוסי, אך מתפתח בעיקר במפנים הצפוניים. דבר זה מעיד על הצורך של יחידת צומח זו בתנאי מיקרו-אקלים לחים וקרירים יותר. בווריאנט זה בולטים מטפסים רבים, כגון זלזלת מנצה, קיסוסית קוצנית, טמוס מצוי, עצבונית החרש וספלול מטפס. מבין בני השיח המעטים יש לציין בעיקר את שני מיני הלטם, ומבין העשבוניים - איסטיס מצוי, סיגית מבריקה וצברת ההרים.

הווריאנט של אלת המסטיק הוא בעיקרו חורש, שהתחדש לאחר כריתה אינטנסיבית של העצים ורעיית יתר. תפוצתו של וריאנט זה מוגבלת לכתמים קטנים בדרום הגליל התחתון המערבי.

הווריאנט המלווה בסירה קוצנית מאפיין את עמדי חברת אלון התבור והלבנה הרפואי בגליל התחתון המזרחי, מגובה פני הים עד לרום של כ - 500 מ'. לעתים יוצר וריאנט זה יער בעל שכבתיות ברורה, ולעתים הוא יוצר חורש. בניגוד לווריאנטים האחרים של חברת אלון התבור והלבנה הרפואי, נמצאת בחורש זה שכבה מפותחת של בני שיח, ויש בו אפוא שלוש שכבות.

מלבד אלון התבור ולבנה רפואי מופיעים בחברה זאת אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי, אלון מצוי וחרוב מצוי. השיח השליט הוא קדה שעירה. בני השיח הנפוצים בו הם סירה קוצנית, כתלה חריפה, זוטה צפופה, לטמית ערבית, לטם מרוני, צתרנית משבלת, מרוה משלשת, געדה כרתית, ?צמרנית הסלעים, שבטן לבן וגעדה מפשקת. המטפסים הנפוצים בחורש זה הם אספרג החרש, פואה מצויה, קיסוסית קוצנית, יערה איטלקית ושרביטן מצוי. חורש פתוח זה משופע בצמחים עשבוניים ובייחוד בצמחי שושנת - המיקריפטופיטים.

חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק היא חברה היוצרת בדרך כלל חורש פתוח, ואופיינית למורדות הגבעות והרכסים, החל בגובה פני הים ועד לרום של כ - 400 מ'. היא יוצרת רצף לכל רוחבו של הגליל התחתון. חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק מאפיינת בדרך כלל בתי גדול יובשניים. חברה זו גדלה על קרקעות טרה רוסה ורנדזינה כהה. העצים והשיחים האופייניים לחברה זו בגליל התחתון הם חרוב מצוי, אלת המסטיק ואשחר ארצישראלי. השיח השליט הוא קדה שעירה, ובן השיח האופייני לה הוא סירה קוצנית. בחברה זו בולטים העשבוניים - חרחבינה מכחילה, שבלת-שועל נפוצה, תלתן חקלאי, גזרזור דקיק, ברקן סורי, אזוב מצוי, כוכבן מצוי ותגית מצויה.

יש המבחינים בחברה זו בשלושה וריאנטים: א. הווריאנט הטיפוסי. זהו וריאנט היוצר חורש פתוח, שבו העצים מכסים כ - 60% מפני השטח. ב. הווריאנט של אלון התבור. וריאנט זה נמצא בבתי גדול יבשים יחסית, אשר מלבד חרוב ואלת המסטיק נמצאים בהם עצים רבים של אלון התבור. ג. הווריאנט של אלון התולע. וריאנט זה נדיר, והוא נמצא בכתמים מעטים בלבד באזורי אלמע'אר, עילבון ודיר חנא. הוא מאפיין בתי גדול לחים יחסית, בעיקר במפנים הצפוניים.

בנוסף לשלוש חברות החורש והיער, נמצאות בגליל התחתון עוד שתי חברות של צומח עצי היוצרות נוף של חורש פתוח:

חברת שיזף השיח ושיזף מצוי נמצאת בגליל התחתון המזרחי, למן רום של כ - 200 מ' מעל פני הים ועד כ - 200 מ' מתחתיו. חברה זאת היא יחידת צומח משנית, שחדרה לאזור לאחר השמדת יער אלון התבור בידי אדם. עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח חודרים גם לבתי גדול של חברת אלון התבור והלבנה הרפואי בוואדיות. במקומות אלה, שהאדם מעבד אותם או רועה בהם את צאנו, הם מחליפים את העצים הראשוניים.

חברת שטה מלבינה נמצאת בגליל התחתון בכתמים אחדים בלבד. עמד אחד של חברה זו נמצא בתל שמרון, ליד נהלל, על גבי דיק בזלתי, מתור-המשנה ניאוגן, המכוסה היום סחף. סלעי הבזלת יוצרים במקום זה בית גדול חם ויבש, בהשוואה לתנאים השוררים באותו אזור אך על מסלע אחר. ריכוז גדול נוסף של שטה מלבינה נמצא במורד המזרחי של רמות יששכר ורמת כוכב, ובקטעיו התחתונים של נחל תבור. יש הסבורים שעצי השטה המלבינה הם שריד של צמחייה טרופית שהיתה בארץ בתקופת המיוקן. לדעת אחרים הריהם שריד מתקופה לחה וחמה, מאוחרת הרבה יותר, ששררה בארץ לפני כ - 6,000 שנה. אז יכלה השטה המלבינה לחדור לארץ דרך הזרוע המזרחית - הפלוסית - של הנילוס ודרך צפון סיני אל מישור החוף ועמק יזרעאל ומשם אל בקעת הירדן.

בתות וגריגות

שלוש חברות עיקריות מהוות את צומח הבתות והגריגות של הגליל התחתון: חברת סירה קוצנית; חברת אזוב מצוי וחברת קדה שעירה ואשחר ארצישראלי. שתי חברות הבתה נפוצות על פני שטחים רחבים של הגליל התחתון. הגורם המבדיל בין אזורי תפוצתן הוא בעיקר סוג הקרקע.

חברת סירה קוצנית מתפתחת בגליל התחתון על גבי מגוון של קרקעות. המינים האופייניים לחברה זו הם סירה קוצנית, צמרנית הסלעים, שבלת-שועל נפוצה, פשתה שעירה, תלתן כוכבני, בן-חטה רב-אנפין, תגית מצויה, תגית ארצישראלית, חרחבינה מכחילה ועוד. ריבוי צמרנית הסלעים מעיד על אופיו הטרשי של השטח. הבתות של הגליל התחתון עשירות גם במינים שונים של צמחי מעזבות, כלומר צמחים הגדלים על גלי שפך, על ערמות אשפה ובצדי דרכים. נוכחותם של אלה, יחד עם מינים רבים של עשבי שדות וגן, מעידה על עוצמת השפעת פעילותו של האדם על צומח הבר שבאזור.

חברת אזוב מצוי מוגבלת בתפוצתה לקרקע רנדזינה כהה. היא מאופיינת בהרכב הדל של מיני השיחים, ואזוב הוא כמעט השיח היחיד. אליו נלווים צמחים עשבוניים של בתי גדול פגועים או מעזבות, כמו נוצנית כדורית, כוכבן מצוי, סיסן אשון, צלע-השור הקטנה, חרחבינה מכחילה, עירית גדולה ומיני תלתן אחדים.

צומח הסלעים הגעשיים

שטחים גדולים ברמות של הגליל התחתון המזרחי מכוסים בסלעים געשיים ניאוגניים, רובם סלעי בזלת ומיעוטם סלעי סקוריה, טוף וקונגלומרטים. רק עצים מעטים גדלים על קרקעות הבזלת וגם בני השיח מעטים בהם ומוגבלים למקומות שבהם שוררים תנאים מיוחדים.

שתי חברות צומח עיקריות מאפיינות את הסלעים הגעשיים בגליל התחתון. האחת היא חברת שיזף השיח, קיצנית צפופת-עלים וקפודן דביק. חברה זו נמצאה על סלעי הבזלת בשטחים שבהם יש רעייה אינטנסיבית של צאן. המינים השליטים בה כיום הם מינים שהעזים והכבשים אינן אוכלות אותם, כגון קיצנית וקפודן.

החברה השנייה היא חברת שיזף השיח, שברק קוצני ושמר פשוט. חברה זו שכיחה בשדות נטושים, והיא מאופיינת על ידי מינים רבים של צמחי מעזבות. כל חברות הצומח האלו נמנות עם בתות הספר הים-תיכוניות, והן משופעות במינים אירנו-טורניים.

את מרבית שטחי הבזלת מכסות חברת השיזף, הקיצנית והקפודן וחברת שיזף השיח והשמר. אין בידנו הסבר לתופעה זו, וקשה להצביע על תנאי אקלים המייחדים בתי גדול אלה. עם זאת ראוי לציין שצומח זה מתפתח, במידה רבה, בשטחים שיד האדם ושן הבהמה היו בהם. לפיכך, יש בשתי החברות מספר רב של צמחים שהצאן אינו אוכל אותם, כגון קיצנית צפופת-עלים, שמר פשוט, ינבוט השדה ומיני קפודן שונים.

מיעוטם של עצים, שיחים ובני שיח על סלעי הבזלת, ומציאותם בסלעי המשקע שלידם, ששוררים בהם תנאי אקלים דומים מאוד, מעידים כנראה על חשיבותם של סוג הקרקע ושל משק המים שלה. התייבשות הקרקע שעל גבי סלעי בזלת מהירה יותר מאשר התייבשותן של קרקעות המתפתחות על סלעי משקע. יתר על כן, בסלעי הבזלת מעטים הסדקים המכילים קרקע, ואילו אלה נמצאים בשפע בסלעי גיר ודולומיט. כיסי קרקע כאלה חיוניים להתפתחותם של עצים, ומיעוטם בסלעי הבזלת גורם לכך שבית גדול זה דל יותר מסלעי המשקע. מיעוט מספרם של בני שיח שונים, ובעיקר סירה קוצנית, מצביע על כך שיסוד כימי מסוים, הנמצא בעודף בקרקעות בזלת מסוימות, מפריע להתפתחותם. מציאות סירה קוצנית על סלעי סקוריה במפנים צפוניים מוסברת במשק המים המשופר שלהם ובשטיפתם של חומרים מעכבים מן הקרקע.

לעומת המיעוט בעצים ובבני שיח שונים, תדירות באזור זה בתות עשבוניות שבהן שליטים עשבים ובעיקר המיקריפטופיטים. דוגמאות לכך הן: חברת שרעול שעיר, הנמצאת בעיקר בשטחים סלעיים הנתונים לרעייה אינטנסיבית; חברת זקנן שעיר, השכיחה בבתי גדול חמים ויבשים, בעיקר בשטחים טרשיים או בשטחים שהצומח בהם נפגע על ידי שרפות; חברת מרוה ריחנית ובלוטה גלונית, המתפתחת על הסלעים הפריכים של הבזלת התחתונה; וחברת רתם המדבר וכתלה חריפה - חברה שבה שליטים צמחי סלעים - האופיינית לסלעים געשיים פריכים ולמפנים הדרומיים והמזרחיים, היבשים יחסית; חברת סירה קוצנית מאפיינת שטחים מצומצמים, וגם היא אופיינית לסלעים געשיים פריכים אך נמצאת בעיקר במפנים צפוניים; וחברת שלהבית קצרת-שנים - חברה של בתות ספר, שתפוצתה בדרום-מזרח הגליל התחתון מצומצמת לבתי גדול יבשים.

צומח בקעת כנרות

הצומח בבקעת כנרות שייך לחבל האירנו-טורני, אף כי החורף כאן אינו קר כבאזורים הסמוכים בגליל התחתון או בגולן. בחורף מתפתח באזור זה צומח עשבוני גבוה ועשיר במינים, המורכב ברובו ממיני צמחים חד-שנתיים.

בקיץ השחון והחם הצמחים מתייבשים והשטח נראה חשוף. עם הצומח הרב-שנתי, שחדר לכאן מבקעת בית שאן ומבקע הירדן הדרומי, נמנה שיזף השיח, הגדל כיום בעיקר על מתלולי ההרים שמשני עברי בקעת כנרות. גם שאר מיני העצים גדלים כיום בעיקר במורדות ההרים ובעמקי הנחלים היורדים לבקעה. מבין אלה נציין קבוצות קטנות של עצי שטה מלבינה, זקום מצרי, אלון התבור ושקד קטן-עלים. כן נמצאות באזור מובלעות של צומח ים-תיכוני, כגון סירה קוצנית, קדה שעירה ואזוב מצוי. אבל מאחר שהשטח קל לעיבוד חקלאי, הוכחד בו הצומח הטבעי ואת מקומו ממלאים צמחי התרבות או פליטיהם. לאורך אפיקו של הירדן גדל צומח הידרופילי, שהמינים הבולטים בו הם קנה מצוי, צפצפת הפרת, אשל הירדן וערבה מחדדת. בבקעת הירדן נשתלו במשך השנים חורשות רבות של עצי איקליפטוס, הבולטים היום בממדיהם הגדולים.

על חופי הכנרת אפשר להבחין בשתי חברות עיקריות של צמחים עילאיים: חברת קנה מצוי וחברת שיח-אברהם מצוי. בתוך הימה ישנם עדיין שרידים של חברת אלף-העלה המשבל.

קראו עוד:

מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות]
מפה: הגליל התחתון וחופו 

ביבליוגרפיה:
כותר: מבואות : הצומח [הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות]
שם  הספר: מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול
עורך הספר: בן יוסף, ספי
תאריך: 2001
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הערות: 2. כרך 1 - מילון למונחי יסוד ומפתח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
2. כרך 2 - החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
3. כרך 3. הגליל העליון וחופו / עורך הכרך - מושון גבאי.
4. כרך 4. הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות / עורכי הכרך - מושון גבאי, יצחקי גל.
5. כרך 5. הכרמל וחופו ורמות מנשה / עורכי הכרך - סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.
6. כרך 6. העמקים / עורכי הכרך - יוסי בוכמן, יצחקי גל.
7. כרך 7. שומרון ובקעת הירדן / עורכי הכרך - ספי בן יוסף, מנחם מרקוס.
8. כרך 8. השרון / עורך הכרך - יואב רגב.
9. כרך 9. מישור החוף הדרומי, פלשת / עורך הכרך - יואב רגב.
10. כרך 10. השפלה / עורך הכרך - יואב רגב.
11. כרך 11. הרי יהודה / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
12. כרך 12. ירושלים / עורכת הכרך - אלונה ורדי.
13. כרך 13. מדבר יהודה ובקעת ים המלח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
14. כרך 14. הנגב הצפוני / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
15. כרך 15. הר הנגב והערבה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות בעריכת מושון גבאי, יצחקי גל.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית