אתרים : בית אלפא

קיבוץ בעמק חרוד, למרגלות הגלבע, כ - 5 ק"מ ממערב לבית שאן (נצ"מ 190.213). משתייך לתנועה הקיבוצית. נוסד בשנת 1922 והוא ראשון קיבוצי "השומר הצעיר" בארץ. מקור שמו בשם הכפר הערבי בית אלפא, שהיה בסביבה וניטש בעקבות מלחמת העצמאות. מייסדי הקיבוץ השתייכו לחבורת חלוצים חניכי "השומר הצעיר" בפולין, שעלו לארץ ב - 1920 במסגרת העלייה ה - 3 ועברו מספר תחנות בארץ: כמה מהם השתייכו לחבורה המפורסמת שנאחזה בביתניה עלית. קבוצה אחרת הקימה מחנה במחצבה שבכביש חיפה-ג'דה, היא רמת ישי.

בי"ג בחשוון תרפ"ג עלה הגוף המאוחד להתיישב במקום הקבע של הקיבוץ, למרגלות הגלבע. כאן היה אז ה"ספר" של היישוב היהודי בארץ-ישראל. קיבוץ בית אלפא הוקם על גבעת טרשים מוקפת ביצות עונתיות, וממנו והלאה שכנו רק שבטי בדווים. המוסדות המיישבים התנגדו להקמתו במקום זה, שכן חששו מן הסכנות שנשקפו למתיישבים. ואכן, מימיו הראשונים הותקף הקיבוץ על ידי ערביי הסביבה, עד שבמאורעות 1929, כאשר התקרבו התוקפים הערבים לגדר הקיבוץ, הוחלט לפנות את, הנשים והילדים.

ב - 1928, תוך כדי חפירת תעלת מים ממעיינות א-ריחאניה, עין ריחן של היום, נתגלתה רצפת פסיפס מפוארת; לאחר שנחשפה התברר שהיא חלק מבית הכנסת שהיה במקום במאה ה - 6 (להלן). בהמשך עבודות הניקוז יובשו הביצות באזור.

תנאי החיים היו קשים מאוד, בעיקר בשל האקלים הקיצוני. חברי הקיבוץ גרו באוהלים. הם חיו את חייהם על פי כמה עקרונות חברתיים מחייבים, אשר בימים ההם עזרו להם להתמודד עם הקשיים: שיתוף כמעט מלא ברכוש ובאמצעי הייצור, ניסיון להגיע לשוויון מרבי ברמת החיים של החברים, ערבות הדדית ותרומה למען הכלל ללא תמורה. כאשר נולדו הילדים הראשונים הוקמו עבורם מסגרות חינוך ייחודיות, שבהן נעשה ניסיון להגשים רעיונות חדשניים בתחום החינוך.

חברי בית אלפא השתייכו לכמה קבוצות פוליטיות, שייצגו קשת רחבה ורבת ניגודים. משום כך נוצר ב-1940 פילוג בקיבוץ, והתבצעו חילופי אוכלוסין עם קיבוץ רמת יוחנן; בבית אלפא התרכזו חברי "השומר הצעיר", ואילו חברי מפא"י עקרו לרמת יוחנן.

קיבוץ בית אלפא היה ביתם של אמנים ויוצרים רבים במגוון תחומים, בהם הסופר נתן שחם, המלחינים מתתיהו שלם ותיאודור הולצהים והכוריאוגרפית לאה ברגשטין, שיצרה עם מתתיהו שלם את מתכונת החגים שנמשכה אחר כך ברמת יוחנן ובקיבוצים רבים אחרים. אוכלוסיית בית אלפא מונה כ - 650 נפש. ענפי הכלכלה העיקריים הם תעשייה וחקלאות.

בית הכנסת העתיק

שרידי בית כנסת עתיק בתחום קיבוץ חפצי-בה, הסמוך לבית אלפא, באתר ח'רבת בית אלפא (נ"צ 1903.2138). כיום זהו גן לאומי. רשות הגנים הלאומיים הקימה מעל לרצפת הפסיפס של בית הכנסת מבנה מקורה והתקינה בו תאורה.

בית הכנסת בבית אלפא נתגלה ב - 1928, על ידי מתיישבי המקום. ב - 1929 נערכה באתר חפירה בהנהלת א"ל סוקניק, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 נערכו חפירות בדיקה ליד בית הכנסת; התברר שהוא עומד בין מבנים נוספים, שסמטאות הפרידו ביניהם. בית הכנסת כולל אולם מלבני, יציע, חצר, נרתקס וחדר נספח. הבניין פונה כלפי ירושלים.

אולם בית הכנסת חולק לשלושה מרחבים - אולם תוך ושתי סיטראות - באמצעות שני טורי אומנות עשויות בזלת. לאורך קירות הגויל המטויחים נמצאו ספסלי אבן גויל, מטויחים אף הם, שעליהם ישב קהל המתפללים. בקיר הדרומי של האולם נמצא אפסיס ובחזיתו במה שאליה עלו מאולם התוך בשתי מדרגות. בתוך האפסיס היה ארון הקודש. לשני צדי האפסיס יש שני שקעים; על פי התיאור שברצפת הפסיפס, יש להניח כי שימשו להצבת עמודי הפרוכת, או לשתי מנורות שבעה קנים. במרכז האפסיס יש ברצפה שקע, שהיה כנראה מקום הגניזה של בית הכנסת.

לבית הכנסת ארבעה פתחים; שלושה מהם בקיר הצפוני - כאן היתה הכניסה הראשית לאולם בית הכנסת - ואחד בקירו המערבי; בפתח זה נכנסו לחדר הנספח. בחדר זה נמצאו במהלך החפירות המדרגות שהובילו לקומה העליונה. זו הוקמה מעל שלושת צדדיו של אולם בית הכנסת, להוציא את הצד הדרומי, שבו היה האפסיס. אין לדעת אם היתה זו עזרת נשים.

המבנה כולו היה מקורה בגג רעפים; יש לשער שהאור חדר בעיקר דרך חלונות שנמצאו ביציע ומעל האפסיס. במשך התקופה שבה עמד בית הכנסת על תלו עבר המבנה בדק בית יסודי.

שטח בית הכנסת - החצר, הפרוזדור והאולם - היה מרוצף בפסיפס. העיטור המרכזי נמצא באולם התוך. יש בו תמונות המתארות את עקדת יצחק, בשטיח הצפוני של הפסיפס, ובדרומי - גלגל מזלות שבמרכזו סול אינויקטיוס, אל השמש הבלתי מנוצח, במרכבתו הרתומה לארבעה סוסים. בארבע הפינות מופיעות דמויות נשים המסמלות את ארבע עונות השנה. בשטיח הפסיפס הדרומי ביותר מופיעים ארון הקודש, ומשני צדדיו מנורות, אריות, ציפורים, ארבעת המינים, שופרות ומחתות. לשני צדי התיאור הסימטרי הזה נראים שני חצאי פרוכת. העיטור המרכזי מוקף מסגרת של שריגי גפן ומעוינים, שבתוכם וביניהם תיאורים של בעלי חיים, עופות, פירות ודגמים גיאומטריים. הפסיפס בשאר שטח בית הכנסת עשוי דגמים גיאומטריים.

שמות המזלות וארבע עונות השנה, וכן שמותיהם של אברהם ויצחק, כתובים בפסיפס בעברית. בתיאור העקדה יש יד שלוחה מענן, המסמלת את האלוהות, ולידה המילים "אל תשלח".

בעת גילויו עורר בית הכנסת עניין רב, בשל התיאורים שבאולם התוך, שמשתקפות בהם שתי תפיסות עולם מנוגדות: תיאור מעמד מקראי - עקדת יצחק, ארון הקודש ותשמישי קדושה מזה, ותיאור נוכרי מובהק - גלגל המזלות - מזה. המאחד שני תיאורים אלה מבחינה אמנותית סגנונית הוא עיצובם הנאיבי; עם זאת יש בהם ביטוי רב-עוצמה, חיוניות וצבעוניות רבה. תיאור עקדת יצחק, ארון הקודש ותשמישי הקדושה יותר משיש בהם סמליות של גאולה וישועה, כוונתם דידקטית, והם נועדו להמחיש לאנשי הקהילה מחזות מן המקרא ולהציג בפניהם חפצים מקודשים. בתקופה שבה נבנה בית הכנסת היה הפוליתיאיזם במידה רבה לנחלת העבר; גלגל המזלות איבד הרבה ממשמעותו הלא-יהודית, ומציאותו ברצפת הפסיפס היתה בבחינת קישוט ותו לא.

בין הממצאים החשובים שנמצאו בבית הכנסת היו מטבעות ברונזה ביזנטיים, שנתגלו בתוך שקע הגניזה שבאפסיס, ובהם מטבע של קונסטנטינוס הגדול (337-306) שבו מתואר בן משפחתו של הקיסר, ועל צדו האחר - מרכבה רתומה לארבעה סוסים, וכן מטבעות של הקיסר יוסטינוס ה- 1 (527-518), המסייעים בקביעת התקופה שבה עמד בית הכנסת על תלו. האמצעי העיקרי לתארוך בית הכנסת הוא הכתובת הארמית שבכניסה לאולם התוך. כתובת זו, ההרוסה בחלקה, מספרת בשבע שורות על הזמן שבו נעשה הפסיפס - כנראה בימי הקיסר יוסטינוס ה- 1 - ועל התרומות שניתנו לצורך המלאכה, ומזכירה לטוב את הנדבנים. כתובת שנייה, של חמש שורות, ביוונית, נמצאת ליד הכתובת הארמית; נזכרים בה שני האומנים שעסקו במלאכת הפסיפס – מריאנוס וחנינא בנו. הם שהתקינו גם את פסיפס בית הכנסת בבית שאן.

בית הכנסת של בית אלפא נהרס כנראה ברעידת אדמה בסוף המאה ה - 6. אפשר לבקר באתר כל ימות השנה, בין השעות 16:00-8:00. הכניסה בתשלום. ליד האתר יש מזנון ושירותים.

לתמונה של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בבית אלפא