הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הכרמל והגלבועעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > גיאולוגיה ועיצוב הנוף
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאורכתר הוצאה לאורידיעות אחרונות


תקציר
על המסלע והמבנה הגיאולוגי של הר כרמל.



מבואות: גיאולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה]


הר כרמל, במובן הרחב של המילה, כולל את רמות מנשה והרי אום אלפחם, ומהווה חלק, כעין אצבע, של הרי שומרון. במובן המצומצם, הכרמל תחום מחיפה בצפון עד כביש בת-שלמה-יקנעם (מס' 70). הכרמל המצומצם מהווה מחוז גיאולוגי בפני עצמו, ומן הראוי להקדיש לו פרק קצר.

הרי אם אלפחם הם מבנה אנטיקליני שניתן לראות בו המשך של קמר הרי נצרת. ההסטה בכמה קילומטרים בין הצירים נובעת מכך ששבר הכרמל הוא שבר תזוזה אופקי שמאלי, שהזיז את צירי הרי נצרת מעט צפונה-מערבה לאורך תוואי השבר.

מבחינת המסלע הרי אם אלפחם דומים להרי נצרת ולגלבע (איור 1). אזור רמות מנשה הוא ציר סינקלינלי, הממשיך בהסטה מסוימת אל קער קרית טבעון. בין שני אזורים אלה קיים גם דמיון במסלע, שהוא רובו ככולו קרטון מתקופת האיאוקן.


חתך גיאולוגי לרוחב הכרמל

מסלע

הכרמל בנוי ברובו סלעים גירניים (קרבונטיים) מסוגים שונים, מגיל הקנומן-טורון. סלעים קדומים יותר, מתקופת הקרטיקון התחתון, נחשפים בו בשטח מצומצם בצדו הצפוני-מזרחי, ליד יגור. לאורך שוליו מצויים סלעי משקע צעירים, מיעוטם מתור-המשנה ניאוגן ורובם מתקופת הפליסטוקן (איור 2).


עמוד סטרטיגרפי של הכרמל ושוליו

אופיים של הסלעים מגיל הקנומן-טורון בכרמל ועוביין של היחידות השונות שונים באזורי הכרמל השונים. מגוון זה של סלעים נובע מכך שבגיל הקנומן-טורון היה הכרמל בתחום המעבר מן הים הרדוד, שכיסה שטחים נרחבים באזורנו, לים העמוק והפתוח שהשתרע אז במערב. ההשתפלות העזה, יחסית, של מדרון קרקעית הים כלפי מערב גרמה להצטברות סלעים מסוגים שונים על פני שטח קטן יחסית - בניגוד לאחידות הרבה של סוגי הסלעים בני אותו גיל, שנרבדו בים רדוד ונרחב בגליל, בשומרון, ביהודה, בנגב ובסיני.

גורם נוסף למגוון זה הוא ריבוי התופעות הגעשיות התת-ימיות באותה תקופה. הסלעים הגעשיים - מיעוטם בזלת ועיקרם טוף - מצויים בשכבה עבה סמוך למרכזי ההתפרצות; שכבה זו נעשית דקה יותר ויותר כלפי השוליים. בסיומה של כל תקופת התפרצות תת- ימית נוצר כאן תבליט, שחלקיו הגבוהים בצבצו מעל פני הים למשך פרקי זמן קצרים. כתוצאה מכך הקדימו סלעי משקע ימיים להצטבר בשולי הרי הגעש, ועוביו של החתך שם גדול מזה שמעל מרכזי ההתפרצות. המחקר המפורט של אופי הסלעים הגעשיים וצורת הצטברותם אפשר לחוקרים לשחזר שחזור מלא כמה הרי געש תת-ימיים, מתקופות שונות בכרמל. הגדולים שבהרי געש אלה מצויים בעמק מהר"ל, בבקעה שליד מאיר שפיה ובבקעת אלון.

בחתך סכמתי במחשופי עמק מהר"ל נראים שרידיו של הר געש כזה. הטוף השחור במרכז והשכבות הקטועות משני הצדדים מייצגים את לוע הר הגעש ואת צינור ההזנה שלו, ואילו הטוף המגוון והצהוב שמשני הצדדים הורבד בשולי הר הגעש.

בצפון הכרמל ובמרכזו אפשר לחלק את עמוד המסלע לכמה יחידות, שאופיין אחיד, פחות או יותר. בדרום הכרמל, חלק ניכר מהיחידות הקרטוניות הידועות לנו מצפון הכרמל הן גיריות ודולומיטיות. בדיקת המבנה וההרכב המיקרוסקופי של הסלעים בכרמל מראה, שרבים מהם הם סלעים שוניתיים, ורבים אחרים עשויים שברים זעירים ושחק דק של הסלעים השוניתיים. מכאן שחלק ניכר מסלעי הכרמל קשור בקומפלקסים שוניתיים; קומפלקס שוניתי הוא מאסף של גופי משקע שונים, שהיו קשורים מבחינת זמן היווצרותם ומקומו לאזור גידול פעיל של שוניות, שסיפקו את חומר הסלע וקבעו את תנאי ההשקעה בסביבתם. מרכיבי קומפלקס כזה הצטברו בתחום רחב של תנאי השקעה שונים סביב השוניות ובתוכן.

השוניות הקדומות בכרמל בנויות ברובן רודיסטים - שם כולל לקבוצה של צדפות, שהופיעו לראשונה על פני כדור הארץ בתור היורה ונכחדו, באורח פתאומי, בסוף תור הקרטיקון. הרודיסטים היו בוני השוניות העיקריים בפרק זמן זה, במקומם של יוצרי השוניות האופייניים לתקופות קדומות ומאוחרות יותר - אלמגים, אצות גיריות וכדומה. מתוך השוואה עם השוניות הנוצרות כיום, המתפתחות בעיקר באזורים טרופיים, ומבדיקת תפוצת שוניות הרודיסטים על פני כדור הארץ בעבר הגיאולוגי, אפשר לקבוע שבגיל הקנומן-טורון היה הכרמל מצוי בתחום האזור הטרופי.

חלק ניכר מסלעי הכרמל השוניתיים שייך לשלושה קומפלקסים שוניתיים: קומפלקס הקנומן התחתון, קומפלקס הקנומן העליון וקומפלקס הטורון. המחשוף היפה והמעניין ביותר של קומפלקס שוניתי בכרמל מצוי באזור נחל מערות: בתצפית מן הגדה הצפונית של הנחל כלפי דרום מסתבר שבמרכז, באזור המערות, נמצא אזור גידול של השונית הקדומה. בולט בו המבנה המסיבי נעדר השכוב של הסלעים, שהם סלעי גיר. כלפי מזרח נעשים הסלעים דולומיטיים, והמבנה המסיבי שלהם הופך לשכוב ברור. סלעים אלה הורבדו באגן השקיעה שבעורף השונית. כלפי מערב אפשר להבחין בשכבות גיריות הנוטות נטייה עזה מערבה, והעשויות רסק של שברי רודיסטים. שכבות אלו נראות היטב בפתח הנחל הקטן שמדרום לנחל מערות. סלעים אלה, שמקורם בהרס השונית על ידי הגלים והפעילות הביולוגית, הורבדו בשולי השונית, בנטייה כלפי הים הפתוח. מערבה מזה, בשטח המישורי, מצויים קידוחים שחדרו לתוך הקומפלקס השוניתי ובהם נמצאו סלעים שהורבדו בים פתוח ועמוק יחסית. בתצפית מקרוב על אזור גידול השונית, נראה שפע של רודיסטים, העומדים זקופים וצמודים זה לזה. במקומות רבים יש גם שפע של נריניאות ושבלולים (כונדרודונטות), שגם הם השתתפו בבנייתה של השונית.

קומפלקס שוניתי בעל תפוצה מוגבלת מצוי באזור שמדרום לבית ארן. אזור הגידול הפעיל של שונית בית ארן מצוי, בין השאר, בסביבת מחצבות קדומים. גם כאן אפשר לראות רודיסטים בצורת גידולם האופיינית. בשולי השונית, הן כלפי דרום (בוואדיות שמדרום-מערב לעספיא) הן כלפי צפון, מתחלפים הרודיסטים בגירים עשירים בגריפיאות - צדפות שחיו כשהן טבולות-למחצה בתוך בוצת קרקעית הים, בעומקים גדולים, שאינם מתאימים לגידול שוניות.

קומפלקס שוניתי נוסף, השייך לקומפלקס הטורוני, מצוי באזור נחל ספונים. אפשר לצפות בו מן הדרך שבשוליה המערביים של המחצבה, במבט כלפי דרום-מזרח. כאן אפשר לעקוב בבירור אחרי התפתחות של מערכת שוניות ונדידתה במשך הזמן כלפי אגן מים עמוק יחסית, שבו שקע חור עשיר בשרידי בעלי חיים פלנקטוניים גיריים. בקיר חלק בתחתית המחצבה, כ - 30 מ' ממערב לבניינים ומצפון לדרך הראשית המובילה למחצבה, אפשר לראות שכבות הבנויות רסק של רודיסטים. שכבות אלו אופייניות לאזור המצוי בחזית השונית.

מבנה

רכס הכרמל תחום בצדדיו הצפוני-מזרחי והמזרחי בהעתקים, המעמידים את השכבות הניאוגניות שבבלוקים הנמוכים של העמקים אל מול השכבות מגיל הקנומן-טורון שבכרמל. כלפי דרום-מזרח נקבע גבולו של הכרמל בהשתפלות הדרגתית של השכבות מגיל הטורון אל מתחת לשכבות מגיל הסנון והאיאוקן בקער מנשה. במערב תחום הכרמל בקו רכס, מצוקי בחלקו, הנמשך לכל אורכו. על אף אופיו החד והפתאומי של הגבול המערבי אין הוא חופף קו העתק; זהו כנראה מצוק שחיקתי, שנוצר בפעולת גלי הים בתקופה מאוחרת יחסית, כאשר היה מפלס פני הים גבוה משהוא כיום, ביחס לכרמל. עדות למפלס גבוה זה אפשר למצוא בסלעי המשקע הימיים מתקופת הפליסטוקן, המצויים לכל אורך המצוק ברום מרבי של כ - 100 מ'.

למפת המבנה הגיאולוגי של הכרמל

חטם הכרמל הוא רכס אנטיקלינלי ברור, שכיוון צירו צפון-צפון-מזרח. משני צדדיו משתפלות שכבות מגיל הקנומן-טורון, ושכבות צעירות יותר, מגיל הסנון, מונחות כאן על גבי סלעי הטורון. כלפי מזרח שכבות אלו חשופות, ואילו כלפי מערב הן מכוסות כרכר מתקופת הפליסטוקן ונחשפות רק בקידוחים שנעשו בדרום חוף הכרמל. מבנה אנטיקלינלי זה הוא המשכו של הקער המשתרע בתת-הקרקע מכיוון קיסריה אל זכרון יעקב. בשיאו של רכס זה נערך קידוח לחיפוש נפט, שהסתיים בשכבות מתור היורה, ונמצאו בו בין השאר סלעים שוניתיים, המקבילים לשוניות של נחל מערות.

ראשית התפתחותו של הכרמל כגוש מורם היתה כנראה בפרק הזמן שבין גיל הטורון לתקופת הפליאוקן. עדות לכך היא מציאותן של שכבות פליאוקניות על גבי סלעים קנומניים בסביבת אחוזה. היעדרן של השכבות מגיל הסנון על גבי הסלעים הטורוניים באזור זה מתפרש כעדות לבצבוץ האזור מעל פני הים, כתוצאה מתהליך התרוממותו של הכרמל. יש להניח, שבתקופת האיאוקן היה הכרמל מכוסה שוב במי הים, ורק לקראת הניאוגן החל תהליך ההתרוממות העיקרי של המבנה, תהליך הנמשך לסירוגין עד היום.

קראו עוד:

מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה]
מבואות: גיאולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה] (פריט זה)
מבואות : הצומח [הכרמל וחופו ורמות מנשה]
מבואות : החי [הכרמל וחופו ורמות מנשה]

ביבליוגרפיה:
כותר: מבואות: גיאולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה]
שם  הספר: מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול
עורך הספר: בן יוסף, ספי
תאריך: 2001
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הערות: 2. כרך 1 - מילון למונחי יסוד ומפתח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
2. כרך 2 - החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
3. כרך 3. הגליל העליון וחופו / עורך הכרך - מושון גבאי.
4. כרך 4. הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות / עורכי הכרך - מושון גבאי, יצחקי גל.
5. כרך 5. הכרמל וחופו ורמות מנשה / עורכי הכרך - סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.
6. כרך 6. העמקים / עורכי הכרך - יוסי בוכמן, יצחקי גל.
7. כרך 7. שומרון ובקעת הירדן / עורכי הכרך - ספי בן יוסף, מנחם מרקוס.
8. כרך 8. השרון / עורך הכרך - יואב רגב.
9. כרך 9. מישור החוף הדרומי, פלשת / עורך הכרך - יואב רגב.
10. כרך 10. השפלה / עורך הכרך - יואב רגב.
11. כרך 11. הרי יהודה / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
12. כרך 12. ירושלים / עורכת הכרך - אלונה ורדי.
13. כרך 13. מדבר יהודה ובקעת ים המלח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
14. כרך 14. הנגב הצפוני / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
15. כרך 15. הר הנגב והערבה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך כרך 5 - הכרמל וחופו ורמות מנשה בעריכת סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית