חיי הבר באנטארקטיקה

קוֹטבֵי כַּדוּר הָאָרֶץ – הַצפוֹני והַדרוֹמי – הֵם הַמקוֹמוֹת הַקָרים בּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. לַמרוֹת הַקוֹר הַמַקפּיא, מֵי הַקֶרַח והָרוּחוֹת הַנוֹרָאוֹת, בַּעֲלֵי חַיים וּצמָחים רַבּים חַיים בִּסביבוֹת הַקטָבים ולא נמצָאים בּשוּם מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם. הֵם שׂוֹרדים הוֹדוֹת לַהַתאָמָה שֶעָבַר גוּפָם לַתנָאים הַקָשים. הַצמָחים נמוּכים, כּדֵי להִתגוֹנֵן מִפּנֵי הָרוּחוֹת הַקָרוֹת, והֵם מַשלימים אֶת מַחֲזוֹר חַיֵיהֶם בּמֶשֶׁך הַשָבוּעוֹת הַספוּרים שֶל הַקַיִץ. גַם בַּעֲלֵי הַחַיים שֶל הַקוֹטֶב עָברוּ הַתאָמָה לִתנָאֵי הַקוֹר; לַאֲחָדים פַּרוָוה אוֹ כּסוּת נוֹצוֹת עָבָה; לָאֲחֵרים שִכבַת שוּמָן תַת-עוֹרית לשימוּר חוֹם הַגוּף. בַּעֲלֵי הַחַיים הַגדוֹלים בּיוֹתֵר, הַלִווייתָנים, מסַיירים בּמֵי הַקוֹטֶב הַדרוֹמי (אַנטאַרקטיקָה). הַדוֹב הַגָדוֹל בּיוֹתֵר, דוֹב הַקוֹטֶב, חַי בָּאֵזוֹר הָאַרקטי בּקִרבַת הַקוֹטֶב הַצפוֹני. בַּעֲלֵי חַיים חַמֵי דָם נוֹסָפים חַיים שָׁם, בֵּינֵיהֶם זאֵבים, שוּעָלים, אַיילֵי צָפוֹן, אַרנָבוֹת ולֶמוּסים. רַבּוֹת מֵחַיוֹת הַקוֹטֶב לבָנוֹת, להַסוָואָה עַל הַקֶרַח. הַיַמים הַקָרים אַף הֵם מלֵאֵי חַיים, בּעיקָר בַּקַיִץ. זִרמֵי הָאוֹקיָינוֹס סביב אַנטאַרקטיקָה מביאים חוֹמרֵי מָזוֹן מֵהַמַעֲמַקים, שֶמֵהֶם ניזוֹנים הַצמָחים וּבַעֲלֵי הַחַיים הַמַרכּיבים אֶת הַפּלַנקטוֹן. מִן הַפּלַנקטוֹן ניזוֹנים יצוּרים כּמוֹ הַקריל, ואֶת אֵלֶה, בּתוֹרָם, אוֹכלים הַלִווייתָנים.


בתחתית כדור הארץ, יבשת אנטארקטיקה מכוסה כמעט לגמרי בקרח עבה.	במרכז האוקיינוס הארקטי, בחלק העליון של כדור הארץ, ישנם שטחים נרחבים של קרח צף בעובי של מטרים אחדים.

דוּבֵּי קוֹטֶב

דוֹב הַקוֹטֶב הָעֲנָק מכוּסֶה כּוּלוֹ בּפַרוָוה עָבָה הַדוֹחָה מַיִם, שֶמִמֶנָה מבַצבּצים רַק כַּפּוֹת רַגלָיו וּקצֵה אַפּוֹ. לדוֹב הַקוֹטֶב חוּש רֵיחַ מעוּלֶה, הַמסַיֵיעַ לוֹ לאַתֵר טֶרֶף. הַדוּבּים יכוֹלים לָנוּעַ עַל גַבֵּי הַקֶרַח בִּמהירוּת גבוֹהָה. משקָלוֹ שֶל דוֹב קוֹטֶב זָכָר כּמַחֲצית הַטונָה. הוּא חָזָק עַד כּדֵי כָּך שֶמַכַּת כַּף שֶלוֹ יכוֹלָה לַהֲרוֹג אָדָם.

גוּרֵי דוֹב הַקוֹטֶב

גוּרֵי דוֹב הַקוֹטֶב נולדים בחורף בתוך מאורה שהוכנה על ידי אמם מתחת לשלג. עד גיל ארבעה חודשים נשארים הגורים במאורה וניזונים מחלב אִמם; בגיל הזה הם מתחילים ללמוד לצוד. הגורים עוזבים את אִמם בערך בגיל שנתיים.

חַדשַׁן

החדשן שייך למשפחת הלווייתנים. הוא צד בקבוצות קטנות, בין גושי הקרח, דגים, סַרטנים ודיוֹנוּנים. לחדשן בדרך כלל שתי שיניים בלבד. אצל הזכר, השֵן השׂמאלית מתפתחת למעין חַט, המגיעה עד לאורך 3 מטרים.

חַמסָן טַפּיל

החמסן הטפיל גוזל מזון מעופות כמו שחפים וטָמשָאים. הוא מטריד אותם באוויר עד שהם עוזבים את מזונם. חמסן זה מצוי בצפון כדור הארץ, ומזדמן לעִתים נדירות לישראל.

כֶּלֶב יָם מזוּקָן

כלבי הים המזוקנים חיים סביב לאזור הקוטב הצפוני, בעיקר במים רדודים. הם אוכלים רַכִּיכוֹת על קרקע הים, וגם סרטנים ומלָפפוני ים. בעונת הרבייה משמיעים הזכרים קולות מיוחדים מתחת למים. הנקבות מַמליטות את גוריהן על משטחי קרח צפים, באביב.

כֶּלֶב יָם כוֹבָעָן

בקיץ כלבי הים הכובענים נודדים צפונה, אל המים שבסביבות גרינלנד. הם צדים דגי מים עמוקים כמו הדג האדום והפּוּטית, וכן דיונונים. את החורף הם מבַלים הרחק דרומה, מול החופים הצפון-מזרחיים של אמריקה הצפונית, כשהם נחים על גושי קרח ורק לעִתים נדירות עולים ליבשה.

פּינגוונים

קַיָימים 16 מינים שוֹנים שֶל פּינגווינים; כּוּלָם חַיים בַּחֲצי הַכַּדוּר הַדרוֹמי. הפּינגווינים אֵינָם יכוֹלים לָעוּף, אַך הֵם שַׂחיָינים וצוֹללָנים מומחים. הֵם חוֹצים אֶת הַמַיִם בִּמהירוּת, ורוֹדפים אֲחֲרֵי דָגים וּדיוֹנוּנים בּעֶזרַת כַּנפֵיהֶם דמוּיוֹת הַסנַפּיר.

פּינגווין קֵיסָרי

הפינגווין הקיסרי מִתרַבּה במקום הקר ביותר עלי אדמות – הקרח האַנטאַרקטי – שם הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 20 מעלות צֶלזיוס מתחת לאפס. לאחר שהנקבה הטילה ביצה, זכר הפינגווין שומר עליה בין רגליו ובִטנוֹ, כדי שלא תתקרר, במשך 60 יום. לאחר שהאפרוחים בוקעים הם שומרים על חום גופם על ידי כך שהם עומדים על כפות הרגליים של הוריהם.

דַג הַקֶרַח

דמם של רוב הדגים קופא בטֶמפּרָטוּרָה של 35 מעלות צֶלזיוּס מתחת לאפס, והמים באזורי הקוטב לעתים קרים יותר. בדמו של דג הקרח, הקרוי גם דג התנין, יש חומרים מיוחדים המונעים קיפאון.

הידרוּרגָה נמֵרית

בסביבות אַנטאַרקטיקָה חיים ארבעה מיני כלבי ים. אלה הם ההידרוּרגה הנמֵרית, לוֹבּוֹדוֹן הסַרטנים, כלב ים רוס וכלב ים וֶדֶל. אורך ההידרורגה הנמרית עד 3 מטרים. היא מסיירת במים בשוּלי הקַרחונים והיבשת וצדה פינגווינים וכלבי ים אחרים, במיוחד את לובודון הסרטנים.

כֶּבֶשׂ הַשוֹר (שׁוֹר הַמוּשק)

כבש השור הוא בעל חיים הקרוב לעִזים ולכבשׂים. זהו היונק היחיד המסוגל לשׂרוד בתנאי החיים הקשים של הטונדרה בעונת החורף. מתחת לפרוותו הנוקשה והסמיכה יש שכבת חימום עבה. כבשי השור משוטטים בעדרים ומצטופפים זה אל זה כדי לשמור על חום גופם ולהתגונן מפני תוקפים כמו זאבים.

אֲוַוז הַשֶלֶג

כ-100 מיני עופות נודדים אל הטונדרָה כדי להתרַבּות באביב. אווזי השלג מגיעים כשבועיים לפני שיש צמח כלשהו לאכילה, אך גופם מצויד במאגרי שומן, המאפשרים להם להכין קן ולהטיל ביצים מבלי שאכלו.

‏‏טוּנדרָה

הַשטָחים בּשוּלָיו שֶל הָאוֹקיָינוֹס הָאַרקטי חֲשׂוּפים וחַסרֵי עֵצים. אֵזוֹר זֶה קָרוּי טוּנדרָה. הַקַיִץ הַקָצָר מאַפשֵר אֶת צמיחָתָם שֶל צמָחים קטַנים כּמוֹ מינֵי כָּריך, צִמחֵי כָּרים כּמוֹ בּקַעצוּר ואַברָש, וכֵן טחָבים וַחֲזָזיוֹת. צמָחים אֵלֶה מסַפּקים מָזוֹן לַחֲרָקים רַבּים וּלאַיַיל הַצָפוֹן. עוֹפוֹת כּמוֹ אֲוַוז הַשֶלֶג מקַננים עַל הַחוֹפים ונוֹדדים דָרוֹמָה בַּסתָיו.