הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת ההתנחלות > יהושעעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > מנהיגות במקרא
עם עובד


תקציר
דמותו של יהושע בספר יהושע מעוצבת על פי דמותו של משה. יהושע הוא משרתו וממשיכו של משה ותכונותיו דומות לאלו של משה אך בעלות עוצמה פחותה.



דמותו של יהושע
מחבר: פרופ' שמואל אחיטוב


"פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה" (ב"ב עה, ע"א). תיאור זה של רבי חנינא את יהושע כבבואה חיוורת של משה אין הולם ממנו כדי לתאר את דמותו של יהושע, והרי כבר הפסוק הראשון בספר יהושע מתאר את יהושע כמשרת משה. לאורך כל הספר כמעט נותר יהושע בצלו של משה אדוניו. הקשר של יהושע של ספר יהושע עם יהושע של ספרי התורה הוא אורגני ומכוון מצדו של בעל ספר יהושע. וגם כאן תצויר דמותו של יהושע באור זה.

"יהושע בן נון משרת משה" (יהו' א, א)

זה תיאורו של יהושע בספרי התורה. בסיפור על משה שהרחיק את אוהל מועד מהמחנה נאמר: "יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" (שמ' לג, יא), הריהו עומד תמיד מוכן לשמש את אדונו. שירותו את משה גם מקרבו אל האלוהים. כאשר עלה משה בהר סיני לקבל את הלוחות הלך עמו יהושע, בעוד אהרון והזקנים נותרו מאחריהם. אבל גם יהושע לא עלה עם משה בהר: "ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים" (שמ' כד, יג). כאשר ירד משה מן ההר היה יהושע ראשון לקבלו, ולהכינו לקראת הנעשה במחנה: "וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה" (שמ' לב, יז). נאמנותו של יהושע למשה כוללת קנאה לכבודו, כפי שמצינו בפרשת אלדד ומידד שהתנבאו במחנה: "ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי" וגו' (במ' יא, כח-כט).

היות יהושע משרת משה, נערו, הריהי גם בחינת חניכות. למרות שהדבר אינו מפורש, ומשה גם אינו מציע את יהושע כמנהיג, הוא מתברר למפרע: כאשר התבשר משה על מותו הקרב הוא מבקש את ה' למנות מנהיג לעם: "יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה" (במ' כז, טז). ה' מצווהו: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו" (פס' יח). תכונתו של יהושע שהוא מוכשר לתפקידו. המונח רוח אינו מוגדר כאן בפירוש, הוא נתפרש בדב' לד, ט: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" (השווה בר' מא, לח: "ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו". וברור שהכתוב מדבר כאן ברוח חכמה: "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך" [פס' לט]). מינויו של יהושע נעשה בטקס רשמי של סמיכת ידיים: "וסמכת את ידך עליו" (במ' כז, יח; השווה דב' לד, ט. לפי השקפתו של ספר דברים הרוח מלאה את יהושע רק אחרי שמשה סמך ידיו עליו). הטקס נעשה כנראה לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה (במ' כז, יט). לא ברורה משמעות המונח הוד האמור שם: "ונתתה מהודך עליו" (פס' כ), הכוונה כנראה לסמכות הנתפסת כדבר ממשי שאפשר לחוש בו, מעין קרינת המנהיגות הנובעת מתחושה פנימית של המנהיג ומקבלת עולו על-ידי המונהגים.

ההמשכיות בין משה ליהושע

המקראות שבים ומדגישים, בהקשרים שונים, את ההמשכיות הקיימת בין המנהיג ויורשו. המשכיות זו אופיינית לספר דברים, כפי שנאמר: "יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל" (דב' א, לח). עניין זה חוזר בכתובים בהם מחזק משה את יהושע: "חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ... ואתה תנחילנה אותם וה' הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת" (דב' לא, ז-ח). כתובים ברוח זו, המדגישים את ההמשכיות שבין שני המנהיגים, שבים וחוזרים בס' יהושע (א, א-ט, יז).

גם בעניין הנחלת הארץ לשבטים נשמרת רציפות בין ימי משה לימי יהושע, כפי שתוארו במקור כוהני מובהק (במ' לד, יז): "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון"; השווה יהו' יט, נא: "אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל" וגו'.

יהושע כבבואה למשה

כמה וכמה מעשים המתוארים בספר יהושע אינם אלא חזרה על מה שסיפרה התורה על משה. מעבר הירדן מתואר בפירוש כחזרה על מעבר ים סוף: "אשר הוביש ה' אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר ה' אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו" (יהו' ד, כג). כשם שבזיקה למעבר ים סוף נאמר על משה "ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמ' יד, לא), לפני כריתת מי הירדן אומר הכתוב על יהושע: "היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" (ג, ז) – ולאחריו: "ביום ההוא גדל ה' את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו" (ד, יד).

התגלות המלאך ביריחו (ה, יג-טו) אינה אלא חזרה על התגלות ה' למשה בסנה (שמ' ג, א ואילך). הדבר בולט ביותר בהעתקה המילולית המכוונת של המצווה על נשילת הנעלים שאין בין הפקודה למשה לפקודה ליהושע כי אם תיבה אחת: "אדמת קדש" בשמ' ג, ה לעומת "קדש" ביהו' ה, טו.

מעשהו של יהושע בכידון במלחמת העי במצות ה': "ויאמר ה' אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה" (יהו' ח, יח) חוזר אל מעשהו של משה במלחמה בעמלק (שמ' יז, ח-יג). כאשר הרים משה את ידו במטה – הוא מטה האלוהים – היה ישראל מנצח.

בתפילה אחרי המפלה בעי העלה יהושע את הנימוק של חילול שם ה' (ז, ז-ט). והרי זה מעין הנימוק שאמר משה לפני ה' שלא יכלה את העם אחרי שחטאו בעגל (שמ' לב, יא-יב) ואחרי חטא המרגלים (במ' יד, יג-טז).

יהושע כמצביא

כבר במלחמת עמלק (שמ' יז, ח-טז) הופיע יהושע כמצביא מנצח. התערבותו של האל במלחמה אינה ממעטת מתפקידו של יהושע ש'חלש' את עמלק לפי חרב. רמז לעתידו של יהושע כממשיכו של משה יש בפקודת ה': "כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמ' יז, יד).

יהושע ההיסטורי

מכל האמור לעיל על דמותו של יהושע כבבואה של משה, מה נותר ליהושע ההיסטורי? הרבה קולמוסים נשתברו בנסיונות לשחזר את דמותו ה"אמתית" של יהושע. אבל רק עובדת יסוד אחת עומדת איתנה בפני כל ערעור: יהושע היה דמות מרכזית במסורת העממית שגם הראתה את קברו בתמנת-חרס (תמנת סרח) שבדרומה של נחלת אפרים (יהו' יט, נ; כד, ל; וראה בפירוש על יט, נ). מקום קבורתו של יהושע בנחלת אפרים מסביר יפה את ייחוסו על שבט אפרים.

ביבליוגרפיה:
כותר: דמותו של יהושע
מחבר: אחיטוב, שמואל (פרופ')
שם  הספר: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא
עורכי הספר: גרינברג, משה; אחיטוב, שמואל  (פרופ')
תאריך: תש"ן - תשס"ד
בעלי זכויות : עם עובד
הוצאה לאור: עם עובד; י"ל מאגנס; האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות: 1. התוכן: ‬
א. יהושע / עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב.
ב. שופטים / עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית.
ג. שמואל א-ב / עם מבוא ופירוש מאת שמעון בר-אפרת. ‬
ד. ירמיה, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת יאיר הופמן. ‬
ה. יחזקאל, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת רימון כשר. ‬
ו. יואל / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן -- עמוס / עם מבוא ופירוש מאת שלום מ’ פאול. ‬
ז. עבדיה / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. יא, 39 ע’. -- יונה / עם מבוא ופירוש מאת אוריאל סימון. ‬
ח. שיר השירים / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
ט. רות / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
י. אסתר / עם מבוא ופירוש מאת אדל ברלין. תרגם דורון כהן. ‬
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית