עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל
יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה


תקציר
על מהלכי הקרבות בחזית הסורית במלחמת ששת הימים.



מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : המלחמה בחזית הסורית
מחבר: בנימין זאב וכסלר


בימים הראשונים של המלחמה נזהרו הסורים לנפשם, ולמעשה נותרו מחוץ למעגל הלחימה. אמנם סכסוך הגבולות המתמשך בין ישראל לסוריה, אשר הגיע לעתים מזומנות לכלל תקריות קשות, היה גורם מאיץ לפריצת המלחמה; אך בארבעת ימי הלחימה בסיני ומול צבא ירדן נשאר המצב בין ישראל לסורים כמעט ללא שינוי. הסיבה העיקרית לכך היתה ריתוקם של כוחות פיקוד הצפון ללחימה בשומרון. אך משנסתיימה הלחימה בגזרה זו, יכול היה הפיקוד להתפנות למאמץ התקפי בגזרה הסורית ולהעתיק גייסות וריכוזי כוחות מן האזורים בהם נסתיימה הלחימה אל החזית המלחמתית החדשה. פיקוד הצפון המתין עתה להחלטת הדרג המדיני, שהרמטכ"ל המליץ בפניו לתקוף את "הרמה הסורית".1


מהלכי הלחימה העיקריים ברמת הגולן

בדיון שנערך בוועדת השרים לענייני בטחון ביום חמישי התשעה ביוני, היו חילוקי דעות בעניין כיבושה של רמת הגולן, את דעת התומכים מייצגים דבריו של יגאל אלון שאמר:

בפי המתנגדים למבצע [ביניהם היה גם משה דיין שר הביטחון, ב.ז.ו] הזה רק נימוק אחד והוא הנימוק המדיני, שפגיעה חריפה בסוריה עלולה לסבך אותנו עם ברית-המועצות... אפילו נניח שכתוצאה ממבצע זה ברכס הסורי תנתק ברית-המועצות את יחסיה עם מדינת ישראל מה שאני לא מניח... אני מעדיף את הרכס בלי הסורים ובלי יחסים עם ברית-המועצות, מאשר יחסים עם ברית-המועצות כאשר על הרכס הזה ישבו הסורים... אינני יודע מה ההידבקות של שר הביטחון אל הגבול המנדטורי....2

בדיון הציגו גם נציגי יישובים מן הצפון את עמדתם ודרשו לעלות אל הרמה, אולם על אף זאת בסופו של דבר התקבלה החלטה:

"...לדחות ליום יומיים את ההחלטה בדבר הפעולה בגבול הסורי ולהטיל על הרמטכ"ל להביא הצעה לתוכנית הפעולה לאישור הוועדה [וועדת השרים לענייני ביטחון. ב.ז.ו] במשך ימים אלה ייעשה מאמץ לא לגרות את הסורים "3

האופי הגיאוגרפי של "הרמה הסורית", כפי שנקרא אז הגולן, המכריח לנוע כמעט אך ורק בצירים מוגדרים, ויתרון השליטה הטופוגרפית של המחזיק ברמה, היוו מכשול קשה בפני צה"ל. כאמור, המערך הקרבי של האויב מנה כאן שש חטיבות חיל רגלים, חמישה גדודים של המשמר הלאומי, וכ-250 טנקים. הכוח נשען על מערך מרשים של ביצורים, שנבנו במשך שנים ואורגנו במערכים גדולים המסתייעים זה בזה, בהתאם לדוקטרינת הלחימה הסובייטית.

בבוקר הראשון למלחמה השתתפו הסורים בהפגזת יישובים ובהפצצת יישובים ושדה-תעופה מן האוויר, אך לא ביצעו כל פעולות קרקעיות. ביום השני נערכו שלושה נסיונות סוריים לנוע לעבר תל דן ושאר-ישוב בכוח של כפלוגת רגלים ושריון. אך כוחות שריון ואוויר של צה"ל שברו את ההתקפות הללו, שהיקפן לא היה משמעותי ואפשר שלא היו אלא נסיון מקומי להפגין הצלחה.

כאמור, לאחר שבישיבות וועדת השרים לענייני ביטחון הציג דיין עמדה המתנגדת לתקיפה, ועל אף החלטה להמתין - חזר בו שר הביטחון מעמדתו כפי שהוצגה בוועדה ואישר את הפעולה בלא להיוועץ עם הוועדה ואף לא עם ראש הממשלה. אלוף הפיקוד דוד אלעזר, קיבל הוראה לפעול.

ההתקפה הישראלית הקרקעית בבוקר ה-9 ביוני נעזרה בחיל האוויר, שהתפנה כולו למשימתו זו ובודד את אזור ההבקעה מעתודותיו של האויב בעורף. כוח חטיבתי של אלברט מנדלר חדר מכיוון צפון עמק החולה, בסיוע כוחות הנדסה וארטילריה, וכבש את מוצבי זעורה וקלע בצפון הרמה. כוחות רגלים של חטיבת "גולני" תקפו את המוצבים בתל-עזזיאת שמעל גוש היישובים דן, דפנה ושאר-ישוב, עוד קודם לכן נכבש מוצב תל פח'ר מדרום-מזרח לתל עזזיאת, המתנשא במחצית המדרון בסמוך ל"ציר הנפט" (הציר המתמשך לאורך צינור הנפט הבא מסעודיה דרך ירדן לדרום הרמה ומשם צפונה והלאה ללבנון ולנמל הנפט בטריפולי). כוחות נוספים פעלו מדרום לכפר-סולד, ולאחר הכשרת השטח על-ידי כוחות הנדסה הוכנסה לקרב חטיבת השריון של אורי רום שהוחזרה מן השומרון. הכוח טיפס ונאחז בכפר ראוויה מעל גונן. כוחות רגלים השתלטו על המוצבים מעל שמיר. הפריצה במקומות אחדים בו-זמנית לא אפשרה לסורים להחליט היכן מתרכז המאמץ העיקרי, ומאידך אפשרה לצה"ל להחדיר כוחות שריון נוספים ולהרחיב את המאחז ברמה.

בבוקר יום השבת הותקפה בניאס, והחלה תנועה לעבר עין-פית וכפרי הדרוזים במורדות החרמון. כוחותיו של אלברט יצאו מקלע, שנכבשה כבר ביום הקודם, לעבר גב הרמה, כבשו את מנצורה והתקדמו ללא התנגדות, לאחר שהאויב נשבר ונסוג כשהוא נוטש מאחריו כלים שמישים רבים. קונייטרה, בירת הרמה הסורית, נפלה ללא קרב בצהרי יום השבת. באזור קונייטרה חברו כוחותיו של אלברט עם חטיבתו של רום, שנתקלה בהתנגדות קשה בעת הרחבת אחיזתה באזור ראוויה, ומשם התקדמה דרומה לעבר צומת נפח. מקונייטרה המשיך השריון דרומה לעבר צומת בוטמיה, שאליה חתר גם כוח שריון שעלה מכיוון דרבשיה, והמשיך על דרך הנפט לכיוון צומת בוטמיה.

בדרום הרמה פעלה עתה אוגדת פלד לאחר ריכוך ארטילרי ותקיפה אווירית. כוח שריון טיפס לעבר תאופיק שמעל הכינרת, ואחריו נעו צנחנים. התברר כי הסורים נסוגים גם מדרום הרמה, ולפיכך ניתן היה להעביר את הצנחנים אל עומק הרמה באמצעות מסוקים. הם הונחתו באזור חארב, ומזרחה לאל-על, ובדילוגים גדולים עד לצומת בוטמיה. כוחות של חטיבת "גולני" הוטסו גם לעבר החרמון והשתלטו על פסגתו הדרומית. עד לשעה 18:00, בה הוסכם על מועד הפסקת האש בחזית הסורית, השלימו הכוחות את אחיזתם מן החרמון ועד אפיק הירמוך בואכה אל-חמה.

השטח שהיה נתון עתה לשליטת ישראל היה גדול פי שלושה בקירוב מכל השטח שהיה בחזקתה בשבת הקודמת. תחושת הנצחון, שלא לומר "אופוריה", היתה מעתה מהיסודות שעיצבו את התנהגותה של ישראל ברבדים ובתחומים שונים.

הערות:
1. עצם ההחלטה על כיבוש רמת הגולן היה נתון בוויכוח בממשלה. על השתלשלות העניינים המרתקת והרת-הגורל מבחינה מדינית, ראו בפרוט רב (כולל קטעים מפרוטוקולים של ישיבות הממשלה): ז' ורהפטיג, חמישים שנה ושנה: פרקי זכרונות, ירושלים תשנ"ח, עמ' 192-186, 201-195.
2. ראו: ח' הרצוג, עם כלביא יקום, מלחמות ישראל תש"ח-תשמ"ב, ירושלים תשמ"ג, עמ' 187.
3. שם, עמ' 191.

קראו עוד:

מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967
מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : המלחמה בחזית המצרית
מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : החזית הירדנית
מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : המלחמה בחזית הסורית (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : המלחמה בחזית הסורית
מחבר: וכסלר, בנימין זאב
שם  הספר: העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח
עורכי הספר: צמרת, צבי  (ד"ר) ; יבלונקה, חנה  (ד"ר)
תאריך: 2000
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
הערות: 1. הקובץ מוקדש לזכרה של רבקה שפירא (תש"ה-תש"ס).
 2. סידרת עידן ; 21.
הערות לפריט זה:

1. כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית