ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור



דיני נפשות


דינים בעבירות שחייבים עליהן אחת מארבע מיתות בית דין (רצח, עבודה זרה, חילול שבת ועוד). אלה נידונות בפני בית דין של כ"ג דיינים, הנקרא סנהדרין קטנה.

התורה והחכמים הגבילו מאוד את האפשרות לביצוע גזר דין מוות, שהרי האדם נברא בצלם אלוהים ו"כל המאבד נפש אחת מן העולם... כאילו איבד עולם מלא" (רמב"ם הלכות סנהדרין יב, ג).

חייבים להתרות בחוטא קודם שיחטא ולהודיעו כי אם יחטא הוא מתחייב בנפשו. את העדים חוקרים בקפדנות רבה, וכל אי-התאמה בעדותם עשויה למנוע גזר דין מוות. וגם לאחר שנגזר הדין, עדיין תרים אחר כל מי שיכול לבוא וללמד זכות על הנאשם. ואף לו עצמו נותנים אפשרות לשטוח מחדש את טענותיו. ביום ההוצאה להורג היו הדיינים ממעטים באכילה או אפילו צמים ככתוב: "לא תאכלו על הדם" (ויקרא יט, כו). ואם כי רבות העבירות שחייבים עליהן מיתה, אמרו: סנהדרין ההורגת אחת בשבע שנים, ויש אומרים אחת לשבעים שנה, נקראת חבלנית (משנה מכות א, י). ארבעים שנה קודם חורבן בית שני חדלו לדון דיני נפשות, משוס שהסנהדרין גלתה ממקומה הקבוע במקדש (עבודה זרה ח ע"ב). אולם במקרים חריגים הוסיפו לדון דיני נפשות, ואפילו בגולה, כנאמר: "כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בארץ-ישראל, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות - דנין דין מיתה" (שולחן ערוך, חושן משפט ב, א).

ביבליוגרפיה:
כותר: דיני נפשות
שם  הספר: לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות
תאריך: 1987
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הערות: 1. יצא לאור לראשונה בשם 'כל עת' בהוצאת מטכ"ל / ק' חינוך ראשי של צה"ל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית