קפקא, פרנץ Kafka, Franz
(פראג 3.7.1883 - קירלינג, אוסטריה, 3.6.1924). סופר אוסטרי.
קפקא היה אינטלקטואל צנום ורגיש שנשלט בידי אב חזק ורודני, שעליו, כך אמר, נכתבו כל יצירותיו. הדבר בולט במיוחד בגזר הדין (Das Urteil ) (לייפציג 1916; עברית 1964), בו מקבל צעיר את משפט המוות שחורץ עליו אביו וטובע. המצב האדיפלי, שרק זמן קצר קודם לכן הוגדר בידי פרויד, מתואר בצורה פחות ישירה בהגלגול Die Verwandlung (לייפציג 1915; עברית 1964), שבו "האני האחר" של קפקא מתעורר ומגלה כי נהפך לחרק טפיל. הטפילות, שהיא בחלקה תחושת נחיתות לעומת אביו ובחלקה הסטיגמה של היות יהודי בארץ, הנשלטת בידי דוברי גרמנית לא-יהודים ומוקפת צ'כים, היא המודעות העצמית העמוקה ביותר של קפקא. היא מופיעה בלבוש שונה בסיפור במושבת העונשין In der Strafkolonie (לייפציג 1919; עברית 1964), שבו קצין במין אי-שדים מדגים את פעולתה של מכונה שאליה נכפתים האסירים, בעוד ש"דיבר", שעד אז לא היה ידוע להם והוא בעצם אבסורד גמור, נחקק על בשרם זמן קצר לפני מותם. "האשמה", אומר הקצין, "נקבעת תמיד מעבר לכל ספק". הדבר נכון גם ברומן המשפט Der Prozess שפורסם לאחר מותו של קפקא (עברית 1964), ובו מתעורר יוזף ק' ומגלה שהוא נתון במעצר באשמה שאינה מתבהרת לו. מאמציו של ק' לעמוד מול מאשימיו בבית-משפט המתכנס במקומות, כמו עליות-גג, הולכים ונחלשים ככל שהוא מקבל את העובדה שעליו להציג כתב-הגנה - אף שעדיין אינו יודע על מה. לבסוף נועצים שני אנשים בכובעי אופרה סכין בלבו. מלותיו האחרונות הן "כמו כלב".
ברומן הטירה Das Schloss (ברלין 1926; עברית 1967) מנסה "ק" להיכנס לטירה המוצגת כמעט כסמל דתי - אף שהרומן הובן גם כסאטירה על הביורוקרטיה האוסטרו-הונגרית (קפקא עצמו עבד כל חייו בשירות המדינה - במשרד שעסק בביטוח תאונות לפועלים). כמו בכל הרומנים של קפקא, לרבות הרומן המוקדם אמריקה (Amerika) (לייפציג 1927; עברית 1964), גם כתיבת הטירה לא הושלמה. זוהי גרסה מודרנית של עלייה לרגל, כמו ב-Pilgrim's Progress של בניאן, אלא שכאן הגיבור אינו משוכנע באופי מאמציו ובתכליתם, והמערכת הביורוקרטית מעיקה ומתסכלת.
כדי להבין את קפקא יש לקרוא את יומניו 1910-1923 Tagebuecher, המלאים הצלפה עצמית. רק בהם אפשר לחוות למלוא עומקם את ספקותיו, שמהם נולדות ההתרחשויות הכמוסות של סיפוריו, הכתובים בלשון לקונית ואף הומוריסטית, ולתפוס את חוסר ההגזמה שבהם. לא פעם נשמעת הטענה כי קפקא כותב על כלאדם, אך ספק אם נכון הדבר. מכל מקום, אין ספק כי ידע לכתוב ביד אמן ובכשרון גדול על מצבו. מספריו הנוספים שתורגמו לעברית: רופא כפרי (1978), סיפורים ופרוזה קטנה (1993), פראנץ קאפקא - ביאוגרפיה מאת מכס ברוד (1955).
