תיקון סופרים הוא שינוי מְכוּוָן בנוסח הכתוב, שנעשה בידי הסופרים הקדומים (בשנים 450 עד 100 לפני הספירה). השינוי נעשה כדי למנוע פגיעה בכבודו של אלוהים, לפי העיקרון: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שֶׁתֵעָקֵר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בְּפַרְהֶסְיָא (= בציבור)" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף עט, עמוד א).

 לדוגמה: בבראשית, י"ח 22 כתוב: " ואברהם עודנו עומד לפני ה' ", בעוד שבנוסח המקורי היה כתוב: וה' עודנו עומד לפני אברהם. ניסוח זה פוגע בכבוד האל, ולכן הוכנס התיקון.
תיקון הסופרים אינו מסומן בטקסט. מספר התיקונים אינו ידוע במדוייק, אבל נהוג למנות 18 תיקונים כאלה (בסִפְרֵי לבמדבר י' 35 מונים שבעה מקומות של תיקוני סופרים, ובמכילתָא לשמות ט"ו 7 מונים 11 מקומות).
לרשימת תיקוני הסופרים נוספו עוד תיקונים, כמו השימוש בלשון סַגִי נָהוֹר: "בֵּרך" במקום "קילל". דוגמאות: "בֵּרך נָבוֹת אלוהים ומלך" (מלכים ב', כ"א 13); "בָּרֵך אלוהים ומות" (איוב ב' 10) ועוד. הסיבה לתיקונים אלה: אין להשתמש בפועל המבטא קללה בסמיכות לשם האל, לכן הוחלף הפועל "קלל" בפועל "ברך", אבל המשמעות נשארה "קללה".
לדעת החוקרים, במקרא מצויים תיקוני סופרים נוספים, שאינם נמנים על ידי החכמים בין 18 התיקונים הנ"ל. דוגמאות: בכל המקומות שבהם נאמר: "שלוש פעמים בשנה יִרְאה כל זְכוּרְךָ את פני ה' " תוקן הניקוד - "יֵרָאה כל זכורך", וכן בישעיה א' 12, שם תוקן הניקוד: "כי תבואו לֵרָאוֹת פני", במקום "לִרְאוֹת פני".