גשר מפעלים חינוכיים



צפון
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


הצפון הוא מונח גֵיאוֹגְרַאפִי, המסמן את הכיוון שלשׂמֹאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון - שְׂמֹאל. היפוכו של צפון הוא כיוון דרום, המכונה גם "נֶגֶב" ו"תֵימָן".

פרשן המקרא רד"ק סבר ששורש המילה "צָפוֹן" הוא צ.פ.ן, שהוא כיוון הארץ הצָפוּן (= המוסתר), שמחוץ לתחום הקפַת השמש. יש מבארים "צפון" מלשון "צָף", "תַצְפִּית" וכדומה.
על פי המיתוסים הקדומים של אוּגָרִית, אשור, יוון ועוד, שָׁכְנוּ האֵלים, ובעיקר הבַּעַל, וכן השֵׁדִים, בְּהר הנמצא בְּיַרְכְּתֵי צפון. לכן היו נהוגים טקסי פולחן ברבים מן ההרים הגבוהים בכל ארץ, הנמצאים בחלקה הצפוני.
אף-על-פי שבמקרא "צפון" הוא מונח גיאוגרפי, יש לו גם משמעות דתית קדומה כמקום משכנו של האל, למשל בתיאורו של הר ציון כ"ירכתי צפון" (תהלים מ"ח 3), ובנוסח הברכה "יברכך ה' מציון" (תהלים קכ"ח 5).
בנבואת בית ראשון, בעיקר מאז ימי הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה במושג "צפון": להיבט הגיאוגרפי נוספה משמעות של אֵימה ופורענות. הסיבה היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, לכן הוא הפך בהכַּרַת העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו מכריז "כי מצפון תִּפָּתַח הרעה" (ירמיה א' 14), הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר - אשורים, סְקִיתִים או אחרים, אך כאשר עלה נְבוּכַדְנֶאצָר מלך בבל לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, פתר ירמיהו עצמו את "חידת הצָפוֹן" שלו.
גם בנבואת יחזקאל יורדת המרכבה בסערה מהשמים, מצפון (א' 4), והוא מְנָבֵּא כי מלחמת גוֹג ומָגוֹג תתחיל בצפון (פרק ל"ח 6, 15), וישנן דוגמאות נוספות. גם הגאולה תבוא מצפון, מארץ צפון (ישעיה מ"ג 6; זכריה ב' 10).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: צפון
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית