|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעים > פיסיקה ומבנה החומר [כימיה] > גלים וקרינה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קרינה מייננת - מקורה בריאקציות גרעיניות שונות, קרני איקס, קרני גמה וקרניים אולטרה-סגוליות. קרינה זו מסוגלת באופן ישיר או עקיף ליצור יונים בעוברה דרך חומר ועל כן שמה. קרינה זו עשויה לגרום לשינויים במולקולות גוף האדם ולהפוך התאים לסרטניים. קרינה בלתי מייננת - סוג של קרינה שאינו גורם ליוניזציה של תאי הגוף. דוגמה למקורות קרינה זו ניתן למצוא בתחנות שידור רדיו, אתרי שידור לטלפונים סלולאריים, מכשירי מיקרוגל, רוב המכ"מים, מסכי מחשב ומכשירי טלוויזיה.
קרינת הרדיו (RF) הינה בתחום הקרינה הבלתי מייננת. גלי הרדיו אשר יוצאים מאנטנות השידור יוצרים שדות אלקטרו-מגנטיים הנשלחים לכל הכיוונים לצורכי שידור או בכיוון אחד באלומה צרה לצורכי תקשורת מנקודה לנקודה. בתחום קרינה זה נמצאים בין היתר תחנות הרדיו והטלוויזיה וכן אלפי אתרי השידור של חברות הסלולאר ו"בזק". על-פי הידוע כיום, ההשפעה המוכחת שיש לגלי הרדיו על גוף האדם היא תופעה של התחממות מקומית או כללית (אפקטים תרמיים). התחממות זו עלולה לגרום נזק לרקמות או לעקת חום. כמו כן, הועלו בעולם סברות לגבי השפעות אחרות על גוף האדם. בהתבסס על המלצות הוועדה הבינ"ל להגנה מפני קרינה בלתי מייננת, שאומצו על-ידי ארגון הבריאות העולמי, קבע המשרד לאיכות הסביבה בישראל סף חשיפה בריאותי לקרינה זו (עוצמת הקרינה המקסימלית המותרת משתנה בהתאם לתדר אליו מתייחסים). כמו כן, לגבי מקומות בהם שוהים דרך קבע (משרדים, דירות, מוסדות חינוך וכדומה) החמיר המשרד לאיכות הסביבה והגדיר סף חשיפה סביבתי שערכו 10% (עשירית) מהסף הבריאותי.
סביב מכשירי חשמל פעילים ובמיוחד סביב קווי מתח ותחנות השנאה נוצרים שדות חשמליים ומגנטיים. התייחסות לערכי סף של קרינה בהתבסס על עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), קבע המשרד לאיכות הסביבה סף חשיפה בריאותי לשדה מגנטי של mG 1000 ולשדה חשמלי V/m 5000. סף זה מתייחס לחשיפה קצרת מועד ואינו מתייחס לסיכונים אפשריים בעקבות חשיפה ממושכת. כיום, המסקנה המקובלת ב-WHO, לאחר שבחנו את מגוון המחקרים בנושא אפקטים ארוכי טווח (כגון מחלות ממאירות וסרטן), היא כי אין במחקרים משום עדות מספקת לקיומם של אפקטים אלה בבני אדם ו/או מידע מספיק המאפשר קביעת ערכי סף לחשיפת הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי. לפיכך, אין WHO תומך בקביעת ערכי סף מתחת ל- mG 1000 לגבי חשיפה ארוכת טווח. המשרד לאיכות הסביבה אימץ המלצה זו. עם זאת יצוין, כי הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה ב-2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על mG 2 הם "גורם אפשרי לסרטן" (Possible Carcinogenic). ערכי סף בעולם נכון להיום מתברר כי רק מדינות מעטות החליטו לקבוע ערכי סף/יעדי בטיחות נמוכים מ- mG 1000: ברוסיה נקבע ערך סף של mG 100 בבתים ו- mG 500 מחוץ לבתים, איטליה הוסיפה ל- mG 1000 ערכים של mG 100 כ- Attention level ו- mG 30 כ- Quality Goal ואילו בשוויץ נדרשים לתכנן מתקנים חדשים שיחשפו את הציבור לשדה מגנטי שאנו עולה על mG 10. עקרון הזהירות המונעת המשרד לאיכות הסביבה פועל על פי עיקרון הזהירות המונעת שהוגדר על-ידי WHO ולפיו פועלות מדינות שונות בעולם: גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות כיום לקיום נזק בריאותי מגורם מסוים ו/או במצב בו ההוכחות לקיום הנזק הן חלשות מאוד, עדיין יש להפחית ככל האפשר, באמצעות הטכנולוגיות הקיימות ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לשדות מגנטיים מרשת החשמל ולצמצם את השטח שבו חלות מגבלות בניה בגלל הקרינה. יצוין כי רמת השדה האופיינית לציבור הרחב אינה עולה על mG 0.4.
בתנורי המיקרוגל מיושם אפקט החימום על-ידי קרינה בלתי מייננת לבישול. תנורים אלה פועלים באמצעות שידורי גלי-רדיו בתדר 2450 מגה-הרץ בעוצמה של מאות וואטים בתוך התנור הסגור. לפיכך, על-פי הידוע כיום, הסיכון הקיים בשימוש בתנורים אלה נובע מהאפשרות שבשל פגם בתנור המיקרוגל תדלוף החוצה חלק מהקרינה. הפגיעה האפשרית בגוף האדם תלויה בעיקר במידת החשיפה לקרינה זו ועשויה להגיע עד לכדי כוויות בעור, פגיעה בראייה ואף לפגיעות במערכת העצבים ובפוריות. המשרד לאיכות הסביבה קבע סף חשיפת בני אדם לקרינה מתנורי מיקרוגל של 1 מיליוואט לסמ"ר
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
