הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > מזג אווירעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצריםעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > העור והגנת העור
גליליאו צעיר בע"מ


תקציר
למה חם דווקא בקיץ, ואיך אנחנו מתמודדים עם החום? למה אנחנו מזיעים, ולמה לפיל יש אוזניים גדולות? מי המציא את המניפה ואיך פועל המזגן? על הדרכים השונות להתמודדות עם החום.



חכמים בשמש
מחברת: ענת בלזברג


מה אתם עושים כְּשֶׁחַם לכם? מדליקים מַּזְגָן? מפעילים מאוורר? איך, למעשה, הסתדרו בני האדם לפני שהומצא המַּזְגָן? למה אנחנו מזיעים כשחם לנו? איך בעלי החיים מתמודדים עם עומס החום בעונת הקיץ, ולמה דווקא בקיץ הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת עולות? לכבוד הקיץ שהגיע - תתכוננו להתקרר

אם הֶאֱזַנְתֶּם לאחרונה לְתַחֲזִית מֶזֶג הָאֲוִיר, ודאי שמעתם את קולו העייף של הַחַזַּאי, שמודיע בְּנִימָה מִתְנַצֶּלֶת ש"מחר שוב יהיה יום חם מהרגיל לעונה... ויתפתחו תְּנַאי שָׁרָב בהרים ובדרום הארץ...". כן, הקיץ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוא בהחלט לא חוויה מְלַבֶּבֶת, בייחוד כשכולם מסביב מְזִיעִים ומנסים בכל כוחם לתפוס מקום ליד הַמַּזְגָן. אז, איך אתם מתמודדים עם החום המטורף הזה? האם אתם יושבים כל היום בבית ומוציאים את האף רק בשעות הערב, כשקצת מתקרר, או מבלים כל היום בבריכה ובין לעיסת ארטיק לאכילת אבטיח צונן שומעים את המבוגרים נשבעים ש"אף פעם לא היה קיץ חם שכזה"? וכמו שאומרים: עם עובדות אי אפשר להתווכח! הקיץ כבר כאן וחם, חם...

ודווקא עכשיו, בְּעִצּוּמוֹ של החום הגדול, מה דעתכם לברר למה בכלל יש קיץ? ולמה דווקא בקיץ הטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת עולות? והכי חשוב, מה דעתכם לגלות דרכים נוספות שיעזרו לכם להתקרר?

למה חם דווקא בקיץ?

כבר בראשית הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית הבינו בני האדם כי ניתן לְחַלֵּק את השנה למספר עונות, שלכל אחת מְאַפְיינִים אַקְלִימִיִּים משלה. וכמו שאתם יודעים, העונה החמה, בה לא יורדים גשמים, קיבלה בעברית את השם קיץ.

למה, בעצם, יש לנו עונות שנה? בגלל תנועתו של כַּדּוּר הָאָרֶץ סביב השמש, כמובן. כַּדּוּר הָאָרֶץ מסתובב סביב השמש בְּזָוִית קבועה של 23.5 מַעֲלוֹת במהלך שנה אחת, וּנְטִיָּה זו גורמת לכך שעוצמות קְרִינָה שונות יגיעו בחזרה לכַּדּוּר הָאָרֶץ. נְטִיַּת כַּדּוּר הָאָרֶץ גורמת לכך שכל חצי שנה נֶחְשַׂף חלק אחר של כַּדּוּר הָאָרֶץ לעוצמות קרינה גבוהות. חצי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי, בו נמצאת יִשְׂרָאֵל, נֶחְשַׂף לִקְרִינָה ישירה וחזקה בחודשים יוּנִי-אוֹגוּסְט. בחודשים אלה הָאַטְמוֹסְפֶרָה מתחממת ולא יורדים מִשְׁקָעִים. בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי, לעומת זאת, המצב הפוך לגמרי. כאשר אצלנו קיץ - אצלם חורף, ולהיפך.

באזור קַו הַמַּשְׁוֶה, הנמצא בדיוק במרכזו של כַּדּוּר הָאָרֶץ וּמַפְרִיד בין החלק הצְּפוֹנִי שלו לחלקו הַדְּרוֹמִי, כמעט ולא ניתן להרגיש את השינויים בין עונות השנה - מזג האוויר באזור זה נשאר קבוע לאורך כל השנה.

ואיך יודעים בדיוק מתי מתחיל הקיץ? ובכן, זה יכול להיות קצת מבלבל ולכן החליטו, כבר לפני שנים רבות, כי הקיץ יתחיל ביום הארוך בשנה. בחצי הכדור הצְּפוֹנִי מתחיל הקיץ ב-21 בְּיוּנִי ונגמר ב-23 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי מתחיל הקיץ ב-21 בְּדֶצֶמְבֶּר ונגמר ב-21 בְּמֶרְץ.

ומה קורה אצלנו בארץ?

באזור שלנו שולטת בעונת הקיץ מערכת מזג אוויר שמגיעה אלינו מֵאַסְיָה הרחוקה- מערכת הַמּוֹנְסוּן. בתקופה זו יורדים בְּהודּוּ גשמים חזקים, ואילו אנחנו, שמצויים בְּשׁוּלֵי הַמַּעֲרֶכֶת, מקבלים דווקא אוויר חם, שמגיע יחד עם הָאָפִיק הַפָּרְסִי. אָפִיק זה מַחְדִּיר ליִשְׂרָאֵל אוויר מהים ולכן הקיץ שלנו מאופיין בְּלַחוּת גבוהה, בעיקר באזור החוף. בימים בהם הָאָפִיק הַפָּרְסִי הוא השולט, וישנן רוחות מַעֲרָבִיּוֹת שמגיעות מהים, מזג האוויר דווקא נוח. אבל, המצב משתנה כשהָאָפִיק הַפָּרְסִי נחלש ובמקומו נכנסת רָמָה שגורמת לירידה של אוויר מֵהָאַטְמוֹסְפֶרָה ולהתחממות. האוויר נִדְחַס כלפי מטה ומתחמם, תופעה שמתרחשת בעיקר בַּאֲזוֹרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְמִישׁוֹר הַחוֹף. ומכיוון שאין עלייה של אוויר, הַלַּחוּת שנכנסת מהים נשארת "כלואה" למטה וכתוצאה מכך אנחנו מזיעים ומזיעים. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כשכל כך חם? זה ברור - לנסות להתקרר...

מזיעים ומתקררים

כשמדברים על קירור אתם ודאי חושבים מיד על מַּזְגָן או על מאוורר... אולם, תתפלאו, גם גופינו יודע לקרר את עצמו. איך? באמצעות הַזֵּעָה, כמובן. הזֵּעָה היא, למעשה, נוזל מֵימִי שמורכב ברובו ממים, נַתְרָן כְלוֹרִי וְשׁתְנָן.

הזֵּעָה נוצרת בגוף שלנו וּמופְרֶשֶׁת החוצה דרך נַקְבּוּבִיּוּת קטנות שנמצאות על פני העור.

נַקְבּוּבִיּוּת אלה נקראות בלוטות הזֵּעָה ויש להן חלק חשוב במנגנון הקירור של הגוף. כְּשֶׁהַטֶּמְפֶּרָטוּרָה הפְנִימִית בתוך הגוף עולה וְחַיְשָׁנֵי החום שעל גבי העור מַתְרִיעִים על מצב חירום, נשלחת הודעה עִצְבִּית להִיפּוֹתָלָמוּס שנמצא במוח הַקִידְמִי. ההיפותלמוס, שרגיש לטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת גבוהות, שולח מיד מֶסֶר עִיצְבִּי (מעין הודעת SMS), בו נכתב שצריך לְאַזֵּן את הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה באופן דחוף, וזאת מכיוון שחום רב מידי עלול לפגוע בפעולתם היעילה של איברים שונים בגוף.

בין השאר מקבלות את ההודעה בלוטות הזֵּעָה שמיד מתחילות לְהַפְרִישׁ זֵּעָה לעור. הִתְאַיְּדוּת נוזל הזֵּעָה מהעור, כלומר המעבר של נוזל הזֵּעָה מִמַּצַּב צְבִירָה נוֹזְלִי לְמַצָּב גָּזִי, גורמת לקירור הגוף, בשל טֶמְפֶּרָטוּרַת הָאִידּוּי הנמוכה של המים. האם ידעתם שבמצבי חום קיצוניים מסוגל גוף האדם לְהַפְרִישׁ עד ארבעה ליטר זֵּעָה בשעה?

למה לפיל יש אוזניים גדולות?

גם לבעלי החיים חם בקיץ. אולם, בְּהֵעָדֵר מַזְגָנִים וּמְאַוְרְרִים הצליחו בעלי החיים לפתח כל מני שיטות שעוזרות להם להתגבר על עומס החום. הכלבים, למשל, מְצַנְּנִים את גופם על ידי הַלְחָתָה - נִידּוּף מים מֵחָלָל הַפֶּה ומהלשון, ועל ידי הֲזָעָה בְּכָרִיּוֹת הרגליים.

הַהִיפּוֹפּוֹטָמִים, שגופם מכוסה בְּשִׁכְבוֹת שׁומָּן גדולות, פשוט לא יכולים לסבול את החום, ולכן הם מבלים חלק גדול מהיום בתוך ברכת המים וכך מקררים את גופם. לעומתם, ישנם בעלי חיים כמו הָאַרְנְבוֹנִים, הַשּׁוּעָלִים וְהַפִּילִים שנולדו עם אוזניים גדולות. ולפני שאתם צוחקים עליהם וּמְכַנִּים אותם בשמות, כדאי שתדעו, כי לאוזניים האלה יש תפקיד חשוב בכל מה שקשור לקירור. בתוך האוזניים ישנה מערכת של וְרִידִים שפועלת כמו מערכת צינון פְנִימִית. כְּשֶׁהַפִּילִים מְנַפְנְפִים באוזניים כְּלֵי הַדָּם מִתְרַחֲבִים, החום מִתְנַדֵּף דרך האוזניים והגוף מתקרר. האוזניים הגדולות של הַפִּילִים פועלות גם כמו מְּנִיפוֹת ענקיות שמזיזות את האוויר החם ממקום למקום.

וכולכם בוודאי מכירים את הַגָּמָל הַמִּדְבָּרִי שחי כל השנה בתנאי חום קשים. לַגָּמָל יש מספר שיטות, שֶׁמְּאַפְשְׁרוֹת לו לחיות בתנאי הַמִּדְבָּר הקשים. ראשית, בגופו של הגָמָל קיימת מערכת לְוִסּוּת חום ובנוסף, קירור הגוף מתקיים באמצעות הַסָּעַת חום ממקום למקום בגוף תוך כדי חיסכון במים. כמו כן, בשעה שהגָמָל צָמֵא הוא מַפְרִישׁ שֶׁתֶן מרוכז ודביק. השֶׁתֶן נדבק לַאֲחוֹרָיו של הגָמָל וּמְאַפְשֵׁר קירור נוסף באמצעות אִידּוּי (כמו נוזל הזֵּעָה). ומה עושים כשממש חם? ובכן, ישנם בעלי חיים קטנים שפשוט מתחבאים במחילות ולא יוצאים עד שמגיע הלילה והטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת ויורדות, ואז אפשר להתחיל בחגיגה.

מֵהַמְּנִיפָה ועד המַּזְגָן

גוף האדם לפעמים אינו מצליח לְקָרֵר את עצמו בצורה מְסַפֶּקֶת, ולכן - במשך שנים רבות חיפשו להם בני האדם פתרונות שונים ומשונים שיעזרו להם להתמודד עם עומס החום. הָאָדָם הַקַּדְמוֹן, למשל, בחר לְהִסְתַּתֵּר בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה שלו בימים החמים, מכיוון שבתוך הַמְּעָרָה היה קריר הרבה יותר. שיטה זו מקובלת עד היום, וגם אתם בטח מעדיפים להישאר בבית כשממש חם, נכון?

שיטה נוספת בה נעזרו לקירור החדר הייתה תליית סדינים רטובים על החלונות. המצאה אחרת, שעוזרת לקרר את הגוף, היא הַמְּנִיפָה שהומצאה כבר לפני אלפי שנים. הַמְּנִיפוֹת הקדומות היו עשויות מנוצות או מֵעָלי דֶּקֶל רחבים, ותפקידן היה להזרים אוויר קר וגם לסלק חרקים. בּחֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו בקברו של הַמֶּלֶךְ הַמִּצְרִי תּוּת אֲנָךְ אָמון נמצאו שרידים של מְּנִיפוֹת זהב מעוטרות בְּנוֹצוֹת יָעֵן, ובעצם לכל מלך שכיבד את עצמו הייתה חבורת משרתים שתפקידם היה לנפנף במְּנִיפוֹת ולדאוג שלשליט יהיה נעים וקריר. המְּנִיפוֹת היו מקובלות מאוד בכל חלקי העולם, וּבְיַפָּן, למשל, לכל מעמד חברתי הייתה מְּנִיפָה מיוחדת משל עצמו. עם השנים נוספו עוד ועוד סוגי מְּנִיפוֹת - מְּנִיפָה מתקפלת וּמְנִיפַת קְפִיץ, ובמאה ה-16 אף המציאו את מְנִיפַת הַפוֹנְקַה, שהייתה המְּנִיפָה הַמֶּכָנִית הראשונה. מְּנִיפָה זו הייתה מסגרת מרופדת בבד שֶׁנִּתְלְתָה על התקרה. משיכה בחבל שחובר למְּנִיפָה הזיז את זרועותיה וְקֵרֵר את החדר. מאוחר יותר המציאו גם מְּנִיפָה שנעה בעזרת גלגלי מים.

ואת המאוורר בו משתמשים גם כיום, אתם מכירים? ובכן, את המאוורר המציאו במאה ה- 19, לאחר שהומצא החשמל. מספרים שהמאווררים הראשונים היו מאווררים תַּעֲשִׂיָּתִיִּים גדולים שהיו עשויים מעץ או ממתכת. מאווררים אלה היו מחוברים לתעלות אוויר בתקרה וכך קררו את הסביבה. רק בסוף המאה ה-19 המציאו את המאוורר החשמלי האישי הראשון וגם את מאוורר התקרה. וכמובן שאי אפשר לשכוח את המַּזְגָן, שלמזלנו הרב הומצא במאה ה-20.

כיצד פועל המַּזְגָן?

איך, בעצם, פועל המַּזְגָן? ובכן, המזגנים הַמּוֹדֶרְנִיִּים מורכבים בדרך כלל משתי יחידות - חִיצוֹנִית וּפְנִימִית. היחידה הפְנִימִית נמצאת בתוך הבית והחִיצוֹנִית מורכבת על קיר הבית. בין שתי היחידות מחברת מערכת צינורות בה זורם לו גז קירור.

לב המערכת הוא הַמַּדְחֵס, אשר "דוחף" את הגז בצינורות ותוך כדי כך גורם לו לעבור בין מַצַּב צְבִירָה גָּזִי לְנוֹזְלִי וּבַחֲזָרָה לְגָזִי. לפעולה זו , הַקְּרוּיָה אִידּוּי וְעִיבּוּי, יש תוצאת לוואי של שינוי טֶמְפֶּרָטוּרָה. הגז זורם דרך רשת מתכת צפופה, בעוד שֶׁמַּפּוּחַ חַשְׁמַלִּי שואב אוויר מהסביבה החִיצוֹנִית ומעביר אותו דרך הרשת. כך בעצם אנו משנים את הטֶמְפֶּרָטוּרָה בסביבה הממוזגת. כלומר, כשאנו מפעילים את המַּזְגָן אנחנו בעצם מעבירים אנרגיה של קור וחום ממקום למקום. בקיץ המַּזְגָן מְסַחְרֵר את האוויר בחדר, שואב אוויר חם מהבית ופולט אותו החוצה. כך אנו יכולים ליהנות מחדר מקורר בקיץ ומחדר מחומם בחורף. כל זה היה טוב ויפה אלמלא גילו בשנים האחרונות כי גז הקירור מסוג פְרֶאוֹן פוגע בְּשִׁכְבַת הָאוֹזוֹן ובאיכות הסביבה. אז מה עושים? מחפשים גז חֲלוּפִי! ואכן, המדענים ישבו, חשבו, ערכו המון ניסויים ולבסוף פיתחו גָּז סִינְטֶּטִי חדש בשם R410A. הגז החדש הוא גָּז יְדִידוּתִי לַסְּבִיבָה שאינו מזיק לשִׁכְבַת הָאוֹזוֹן ובנוסף, הוא מעביר חום בצורה טובה יותר וְצוֹרֵךְ פחות חשמל.

בְּרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְגַם בְּיַפָּן נכנס הגז החדש לשימוש כבר לפני שנים אחדות וגם ביִשְׂרָאֵל נכנסו בתחילת השנה תַּקָּנוֹת האוסרות על יבוא מזגנים מהדגם הישן. וכך, נוכל כולנו להתקרר ולא פחות חשוב - לשמור על הסביבה שלנו.

ואם עדיין חם לכם... פשוט עִצְמוּ את עיניכם ודמיינו שאתם נמצאים אֵי שָׁם בְּחֶצְיוֹ השני של כַּדּוּר הָאָרֶץ, במקום בו עונת החורף בעיצומה ושלג לבנבן נופל עליכם פתיתים, פתיתים...

הידעתם?

1. בערים בהן יש בִּנְיָנִים גבוהים, חם הרבה יותר לעומת אזורים הנמצאים מחוץ לעיר. זאת, מכיוון שֶׁבִּנְיְנֵי הַבֶּטוֹן רַבֵּי הַקּוֹמוֹת וכבישי הָאַסְפַלְט בולעים את חום השמש במשך היום. בלילה, כשהטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת בסביבה יורדות, נפלט החום שֶׁהִצְטַבֵּר במהלך היום, והאזור כולו מתחמם. בנוסף, הבתים הגבוהים חוסמים את מעבר הרוח, וכשהרוח נעצרת בין הבתים - היא מתחממת ונשארת כְּלוּאָה בין הבניינים.

2. בניגוד למה שמקובל לחשוב... הַשָּׁרָב (מזג אוויר חם ויבש), המלווה לעיתים ברוח מִזְרָחִית חמה, כלל לא מופיע בקיץ - אלא רק בסופו, ובעיקר בעונות המעבר.

ביבליוגרפיה:
כותר: חכמים בשמש
מחברת: בלזברג, ענת
תאריך: יולי 2005 , גליון 18
שם כתב העת: גליליאו צעיר : ירחון לילדים סקרנים
עורכת הכתב עת: פרידמן, מירית
בעלי זכויות : גליליאו צעיר בע"מ
הוצאה לאור: גליליאו צעיר בע"מ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית