עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אמונות ודעות במקרא
תרביץ


תקציר
דיון במשמעותו של המונח המקראי "כבוד ה'" על פי מקבילות מספרות מסופוטמית.



על כבוד ה'
מחבר: פרופ' משה ויינפלד


כבוד ה' חופף את ה-melammu האכדי שעיקרו הלה וזוהר אלוהיים הבוקעים מתוך מעטה אש. וכשם שבאכדית ההלה והזהר של האלים מובעים על ידי שורה שלמה של ביטויים נרדפים כמו, 1melammu, puluhtu, namrīrū šalummatu, zumru ובשומרית Nf; Nf.Gal; SU; Su.ZI; NfG.SAGfL.LA,2 כך גם בעברית מוצאים אנו שפע של ביטויים לתופעה זו: זהר, נגה, כבוד, יראה, הוד, הדר, ותהלה (מלשון הלה). בדומה לטקסטים האכדיים המדברים על האלים הלובשים את ה-3pulhu מדובר גם במקרא על האל הלובש הוד והדר (תהלים קד, א; איוב מ, י). בסמוך לאחד הדימויים האלה מוצאים אנו את האל אף עוטה את האור כשלמה (תהלים קד, ב), דימוי שמצאנו אותו אף הוא בספרות המסופוטמית4. זאת ועוד. הפעלים katāmu כסא ומלא malū המצויים באכדית בקשר עם šalummatu, hurbāšu, pulhu, melammu, namrīru נוהגים בעברית לגבי הוד וכבוד וכיוצא בהם. בטקסטים אכדיים אף מצאנו במפורש את הרעיון של כבוד האל הממלא את הארץ המצוי במקרא (במדבר יד כא; ישעיה ו, ג). כך למשל בתפילה לסין5 קוראים אנו: malū namrīrūka irşita rapašta = כבודך ממלא את הארץ הרחבה. בתאופניה שבחבקוק ג,ב מצאנו אף בפסוק אחד את שני הפעלים כסה ומלא, כשהראשון מתקשר עם שמים והשני עם הארץ (ועיין להלן בקשר עם פסוק זה). נראה כי צמד הביטויים melammu, pulhu שהראשון מהם מבטא פחד ויראה והשני כבוד והדר, מצוי גם במקרא. ישעיהו מדבר על "פחד ה' והדר גאונו" (ב, י, יד, כא) ואילו אצל יחזקאל שומעים על "גובה ויראה" (א, יח)6 (של המלאכים) שאף הם מבטאים אותה קוטביות. גבה נרדף לגאון והוא מצוי בקונטכסט תאופאני המזכיר לנו את ה-melammu: "עדה נא גאון וגבה הוד והדר תלבש" (איוב מ, י).

יראה במובן שהצענו מוצאים אנו גם באיוב לז, כב: "מצפון זהב (צ"ל זהר) יאתה על אלוה נורא הוד". הביטוי הסתום בשירת הים (שמות טו, יא) "נורא תהלות" ניתן אף הוא ליישבו על דרך זו. תהלות אינו כאן תשבחות כי אם ההדר וההוד, ההלה הזוהרת (השווה איוב כט, ג) כמו בחבקוק ג, ג: "כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ". תהלתו – הלתו מלאה את הארץ כדרך שכבודו מלא את הארץ. יראה וכבוד משמשים במקרא תכופות כמושגים נרדפים (ראה מלונו של גזניוס ועוד) וכך גם ה-pulhu וה-melammu בטקסטים בבליים.

הדמיון בין ה-melammu לבין הכבוד במקרא בולט גם מבחינה אחרת ה-melammu אופף לא רק את האל עצמו כי אם גם את סביבתו הקרובה כגון מקדשו, נשקו וסמליו המיוחדים. ואכן גם במקרא שומעים אנו על כבוד ה' הממלא את הבית ואת המשכן (ראה לעיל) ועל כסא כבודו של האל. כמו כן מדובר על כבוד מלכותו של האל הזהה עם melam šarrūti הבבלי. האל במסופוטמיה מאציל מה-melammu שלו על המלך, שהוא צלמו ודמותו, (ראה לעיל) ובכך הוא מעניק לו כוח אלהי. המלך מקבל את השבט; את כסא המלכות, ואת סמלי המלכות מידי האל ובכך זוכה להדר אלהי7. יש והאל מואס במלך ושולל ממנו את ה-melammu ואז אין הוא מולך יותר בחסד האל. ואכן גם במקרא מוצאים אנו הדים להשקפות אלו. על המלך הישראלי נאמר: "דגול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו" (תהלים כא, י), וכמו כן מצאנו גם בישראל שהאל מעניק למלך כסא ושבט מלכות (תהלים מה, ז) והם המהווים הודו והדרו (השווה שם פסוק ד). אופנהיים מזהה את ה-melammu עם העטרה של האל ואמנם המלך הישראלי זוכה גם לעטרה מאלהיו: "תשית לראשו עטרת פז" (תהלים כא, ד).

במסופוטמיה מצאנו שגם הכהן הוא צלמו של האל (ראה לעיל) ולכן בדומה למלך לבוש אף הוא puluhtu דהיינו זהר אלהי (ראה אופנהיים כנ"ל, עמ' 33). בספרות הכהנית שבתורה מצאנו רעיון זה בקשר עם עם משה שזכה לזהר כבוד ה' (שמות לד, כט ואילך) ובמקום אחר נותן משה מהודו ליהושע. ושמא מגלם כאן משה דמות של מנהיג מטיפוס מלך ואין הדימוי שונה אפוא מדימוי הוד מלכות.

אולם המיוחד לגבי ישראל בענין זה הוא שהכבוד האלהי מואצל לא רק על המלך והכהן, כי אם על האדם בכלל. כמו המושג "צלם אלהים", כך גם המושג "כבוד והדר" עובר בישראל תהליך של דמוקרטיזציה". בספרות החכמה ובמזמורים מיוחס כבוד והדר אלהי לאדם הנמשל למלך: "ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו. תמשילהו במעשי ידיך" (תהלים ח, ו-ז). אם לא זכה האדם הרי מפשיט האל מעליו את כבודו בדומה למה שמצאנו במסופוטמיה לגבי מלך: "כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי" (איוב יט, ט)8.

לחלקים נוספים של המאמר:
האל הבורא בבראשית א ובנבואת ישעיהו השני

נספחים:
על השבת והמילה בס"כ
על כבוד ה' (פריט זה)

הערות שוליים:

  1. ראה A.L. Oppenheim, Akkadian pul(u)h(t)u and melammu, JAOS 63 (1943), 31-34 ושמא יש להוסיף גם hurbasu שאף היא פירושה יראה העוטפת את האל. ראה בקשר לאל נינורת:
    אשר לבוש יראה מלא פחד = [ša puluhtu litbušu molū hurbā[šu
    (L. W. King, Babylonian Magic and Sorcery, 1896, 2:13)
  2. עיין על כך במאמרו הנ"ל של אופנהיים.
  3. ראה אופנהיים במאמרו, עמ' 31.
  4. כך למשל: MVÄG 21, 86; 22, 26) il-la-biš nūri)
  5. E. Ebeling, Die Akkadische Gebetserie "Handerhebung", 1953, p. 7
  6. התרגומים פרשו יראה זו לשון ראייה (ת' הע': וארא להם) אולם נראה שאין צורך לתקן. יש להבין יראה זו במובן pulhu הבבלי.
  7. ראה E. Ebeling, Tod und Leben mach den Vorstellungen der Babylonien, 1931, I 36:23-24.
  8. פסוקים אלה, המקשרים את הכבוד עם העטרה, עשויים לשמש סמוכין לדעתו של אופנהיים במאמרו הנ"ל כי ה-melammu הוא הזהר המשמש מעין עטרה לראש האל.
ביבליוגרפיה:
כותר: על כבוד ה'
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
תאריך: תשכח , גליון לז
שם כתב העת: תרביץ
בעלי זכויות : י"ל מאגנס
הוצאה לאור: י"ל מאגנס
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית