הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > ירושלים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולה
יד יצחק בן-צבי


תקציר
סקירה על התאריכים הקשורים בחורבן בית ראשון והידיעות המקראיות עליו.



חורבן בית ראשון : מבוא
מחבר: אברהם מלמט


יהודה היתה שרויה במצב חמור בעימותה הגורלי עם בבל, כשפלש נבוכדנאצר לארץ בחורף 589/8 לפני הספירה (וכן כל התאריכים להלן): מבחינה מדינית נתברר, שחרף מאמציה הדיפלומטיים של יהודה לגייס בעלי-ברית ערב הפלישה הבבלית, נשארה למעשה מבודדת בשעת מצוקתה (איכה א ב, ז; ד יד-יז), מלבד התמיכה הכושלת שהגישה לה מצרים באיחור. מבחינה צבאית, היתה עתה יהודה כשרה במידה פחותה להתייצב מול העוצמה הבבלית מאשר עשר שנים קודם-לכן, כשעדיין עמדו לרשותה מיטב הכוח הלוחם, מפקדים בעלי נסיון ומומחים למלאכת המלחמה, שהוגלו בינתיים. מבחינת האווירה והמערך הפנימי, היו תושבי יהודה חצויים ל'ניצים', מצדדי המלחמה עם בבל עד חורמה, ול'יונים', חסידי מדיניות הפיוס שתבעו כניעה לאויב. לאור נסיבות אלה, יש להעריך משנה-הערכה את יכולת עמידתה של ירושלים במצור קשה וארוך. קביעת משך זמנו של המצור תלויה בשיטה הכרונולוגית שאותה אנו מאמצים. לפי מניין שנות המלוכה של צדקיהו מניסן, נמשך המצור כשנה וחצי (מי' בטבת 588 עד ז [י'] באב 587, או לפי גישה אחרת, מי' בטבת 587 עד ז' [י'] באב 586); ואילו לפי השיטה הכרונולוגית הנקוטה על-ידנו, המבוססת על לוח תשרי, נמשך המצור שנתיים וחצי (מי' בטבת 588 עד ז' או י' באב 586). מכל מקום, במבט לאחור מתחוור, שהדרך היחידה למניעת השואה שירדה על האומה, היתה המדיניות שלה הטיפו נביאי האמת, ובראשם ירמיהו ויחזקאל.

על המלחמה האחרונה של הבבלים ביהודה נשתמרו בספרי מלכים, ירמיה ויחזקאל תיאורים מפורטים ביחס לירושלים בלבד, אבל חסרות בהם ידיעות כלשהן על מהלך הקרבות ביתר חלקי הארץ. רק הערת-אגב מעלה את שמן של שתי ערים נוספות, שסביבן התחוללו קרבות-מצור – לכיש ועזקה: 'וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר' (ירמיה לד ז). ידיעה זו מתייחסת לשנה הראשונה של המצור, לפני שיגור חיל-העזר המצרי, כאשר הנביא ירמיהו עדיין מתהלך חופשי ורואה פתח של תקווה לגורלו של צדקיהו (שם, שם, א-ה, כא-כב). מכאן מסתבר, שכבר בראשית פלישתם מיהרו הבבלים לרמוס את מרבית יהודה, ורק שתי הערים הנזכרות נותרו ושמרו על דרכי הגישה אל הבירה מצד דרום-מערב. העדר המידע במקרא בנוגע לרחבי ממלכת יהודה מתאזן במידת-מה על-ידי המימצא הארכיאולוגי והאפיגראפי העברי שנתגלה בכמה מערי יהודה, הממחיש את העלילות שהתחוללו בסוף ימי בית-ראשון.

לחלקים נוספים של המאמר:
חורבן בית ראשון : מבוא (חלק זה)
חורבן בית ראשון : המערכה על ירושלים
חורבן בית ראשון : שארית הפליטה

ביבליוגרפיה:
כותר: חורבן בית ראשון : מבוא
מחבר: מלמט, אברהם
שם  הספר: ירושלים בימי בית ראשון : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורכי הספר: עמית, דוד; גונן, רבקה  (ד"ר)
תאריך: תשנ"א
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. מרכז רחל ינאית בן צבי ללמודי ירושלים.
2. עורך הסדרה: ד"ר מרדכי נאור.
הערות לפריט זה:

1. מאמר זה מעובד מתוך פרק בשם זה בספרו של א' מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשמ"ג.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית