גשר מפעלים חינוכיים



משפחה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


משפחה היא כְּלַל האנשים שמוצאם מאב אחד. השֵׁבֶט מורכב ממשפחות אחדות. המשפחה נחלקת לבתי-אָב. לעיתים יש ערבוב בין המושגים "שבט", "משפחה" ו"בית אב".

בראש בית-אב עומד אבי המשפחה, ראש הבית, עד מותו. אז מתחלק בית-האב לבתי-אב חדשים, שבראשם עומדים בניו. המשפחה המקיפה כמה בתי-אב נחשבת לחטיבה אחידה, ונקראת בדרך כלל על שם אב קדמון משותף.
מילים אחרות המציינות חטיבות משפחתיות הן: עַם, אוּמָה, גוֹי, חֵבֶר, אֶלֶף, רְבָבָה (המושגים "אלף" ו"רבבה" שימשו גם לציון חטיבה צבאית, הבנויה על בני אותה משפחה).
מבנה המשפחה בישראל הוא מבנה פַּטְרִיאַרְכָלִי - כלומר, משפחה הנתונה לשלטונו של אבי המשפחה. כל קשרי היוּחסין בחברה כזאת הם לפי האבות: במשטר פטריארכלי קירבת המשפחה, הירושה והארגון החברתי בכללותו מתייחסים לאבות (בניגוד למשפחה מַטְרִיאַרְכָלִית - שבה כל אלה מתייחסים לְאֵם המשפחה).
על המשפחה נמנו נשיו ופילגשיו של האב; אמו; בניו ונשיהם וצאצאיהם; בנותיו שלא נישאו; בנותיו האלמנות, אם היו ללא בנים מפרנסים; וכל העבדים והשפחות של הקרובים האלה. גם אֶחָיו ואַחְיותיו הצעירים היו נתונים למַרוּתוֹ של ראש המשפחה.
שרידי משטר מטריארכלי נרמזים בעובדה שהבן נקרא על שם אמו, ובכך שהאם נותנת לעיתים שם לבנהּ.
בחברה הפטריארכלית המקראית היו לבנים הגדולים (ובמיוחד לבכור) - מעמד, סמכות וזכויות יֶתֶר בניהול המשפחה והאחים הצעירים (כמו בסיפור רבקה, לפיו אחִיהּ ואמהּ היו מעורבים בנישואיה, ולא אביה - בראשית כ"ד).
במשפחה המצומצמת היו אסורים נישואים בין בני המשפחה, אך במשפחה הרחבה הם מותרים. החוק המקראי (ויקרא י"ח 5 ואילך) מפרט אלו נישואים אסורים בתוך המשפחה, ומכנה אותם "איסורי עֲרָיוֹת": אחים, אחיות, אשת האב, אחות האב, אחות האם, אשת הבן, אשת האח ואשת אחי האב.
מנהג משפחתי, לפיו היה אדם חייב לשאת את אשת אחיו המת אם לא היו לה בנים, הוא מנהג היִיבּוּם. תכליתו של מנהג זה הייתה להוליד בן שיַנְצִיחַ את שם המת, ישמור את נחלת המת בקרב המשפחה, וִיסַפֵּק לאשת המת פרנסה והגנה (דברים כ"ה 10-5).
שלטון האב על משפחתו היה כמעט מוחלט. הוא היה רשאי למכור את בני משפחתו לעבדוּת, ובתקופה מסויימת אולי אף לָדוּן אותם למיתה (בראשית ל"ח 24). אף-על-פי-כן, היו הגבלות מסויימות על שלטון האב. לדוגמה, לפי דין 'בן סוֹרר ומוֹרה' הסמכויות להענישו מועברות מהאב לבית הדין (דברים כ"א 21-18). כמו כן, בדיני ירושה אסור היה לאב להעדיף את בן אשתו האהובה על בנו הבכור, שנולד לו מאשתו השנואה (דברים כ"א 17-15).
נחלת המשפחה נשארת תמיד בידיה, דבר שבא לידי ביטוי בדיני הירוּשה, הגאוּלה, היִיבּוּם והיוֹבֵל. גם מוסד גאולת הדם קשור למסגרת המשפחתית.
תפיסה זו של מבנה המשפחה מקוֹרָה בַּמבנה השבטי של הנוודים, ועם התרופפות המשטר השבטי והתיישבות הקבע התבטל הקשר שבין המשפחות, ובמקום שלטון האבות התפתח שלטון הזקנים, ואחר כך - שלטון המלך.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: משפחה
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית