גשר מפעלים חינוכיים



חרם
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


לשורש חר"ם יש 2 משמעויות: 1. דבר אסור במגע. 2. דבר קדוש. מכאן התפתחה משמעות 3: חרם היא אחת מדרכי הקדשת בני אדם וחפצים ללאל. מה שהוחרם - אסור בהנאה. הנהנה ממנו נקרא מוֹעֵל, והוא עצמו הופך לחרם, עם בניו ורכושו, ודינם מוות (יהושע ז' 24-25).

החרם הוא נדר חמור לה' (במדבר כ"א 1-3), שאי אפשר להתירו. בחרם קל אפשר להתיר ביזה של בהמות ושל חפצי ערך (דברים ב' 33-35 ועוד), ובחרם חמוּר משמידים גם את הבהמות, וכל השלל ניתן לאוצר בית ה' (יהושע ו' 17-24). בחרם חמוּר גם שורפים את חפצי הערך (דברים י"ג 16-18).
לפי במדבר י"ח 14 צריך כל חרם להינתן לכוהנים. החרם נקרא "קודש הקודשים" (ויקרא כ"ז 28).
בתורה נזכר גם חרם יחיד (ויקרא כ"ז 28-29): אדם שמוחרם לאל – יש להרוג אותו, ואת רכושו נותנים לכוהנים ואין אפשרות לפדות אותו ואי אפשר לשלם עבורו כופר.
כך הרגו והקדישו עמי הקדם את אויביהם המנוצחים לאלוהיהם, ולפעמים גם את נשותיהם וילדיהם ואת רכושם (כמסופר על מלחמת שאול בעמלק, שמואל א, ט"ו; כיבוש חורמה, במדבר כ"א 1-3; ומצבת מישע מלך מואב, שורות 14-17).
'מצוות החרם' הייתה להשמיד את עממי כנען (דברים ז' 2; כ' 16-17). הסיבה שניתנה למצווה זו הוא החשש שמא יכשילו הכנענים המנוצחים את בני ישראל בעבודה זרה (שם, ז' 3-4). גם את עמלק ומדיין יש להחרים (עמלק: דברים כ"ה 17-19; מדין: במדבר ל"א 2 ואילך), על שפגעו בבני ישראל בצאתם ממצרים: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח". בשם חוק זה יוצא שאול המלך להשמדת העמלקים (שמואל א, ט"ו). בזמן כיבוש הארץ והההתנחלות הוחל חוק החרם רק על יריחו : בני ישראל הרגו את יושבי העיר והבהמות, ושרפו את העיר (יהושע ו' 17, 24). עכן, שמעל בחרם ולקח לעצמו מרכוש העיר, גרם לתבוסת העם בהעי, הוצא להורג בסקילה, והסדר חזר לכַּנוֹ (יהושע ז').
" עיר הנידחת" מישראל, שהחלה כולה לעבוד עבודת אלילים (דברים י"ג 13-19), נענשת כמו בחוק החרם: היא נמחקת מן העולם – על בתיה ואנשיה (שם, פסוקים 16-17).
בדרך כלל נשאר חוק החרם כחוק אידאולוגי שמלמד על עולם הדעות והאמונות של המחוקק, אך לא הֵחִילו אותו בפועל.
חרם-ציבור אחר שמשמעותו נידוי והרחקה מקהל ישראל נזכר ב עזרא י' 8.
בימינו 'חרם' הוא נידוי והרחקה מהציבור, או איסור שימוש במוצר מסוים. חרם דתי מוטל בימינו על ידי בית דין רבני, וחרם מדיני – על ידי הרשויות הרישמיות.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: חרם
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית