הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחלים עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הגלילעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > מקורות מים טבעיים > נחלים ומעיינות
מקסם


תקציר
ייחודו של הנוף הגלילי ההררי הוא במגוון ערוצי הנחלים שבו. נחלי הגליל אופיינו בעבר בכמויות מים גדולות שזרמו בהם. מהיכן באו כל המים? והיכן כל המים כיום? המאמר מביא סקירה מקיפה על כל נחלי הגליל.



מקורות המים - נחלי הגליל
מחבר: הלל גלזמן


הגליל נחלק ע"י הגיאוגרפים על-פי רום רכסיו - לגליל העליון ולגליל התחתון, אך להידרולוגים נוח יותר לחלקו על-פי אגני ניקוז הנחלים: אלו ההולכים מערבה מקו פרשת המים - הגליל המערבי, ואלו ההולכים מזרחה ממנה - הגליל המזרחי. אך גם אלו וגם אלו מציינים את מערכת הנחלים כיחידת נוף מרכזית בגליל, התורמת בדינמיקה שלה לקיום רצף התהליכים הגיאומורפולוגיים המביאים לעיצוב הנוף ההררי. ייחודו של הנוף הגלילי ההררי הוא לכן במגוון ערוצי הנחלים, שתחילתם כיובלי נחל קצרים על גבי מדרונות ההרים, המשכם - הערוצים העמוקים, חלקם אף קניוניים המוליכים את מי המעיינות והגיאויות אל מוצאי הנחלים בים התיכון, בירדן ובכנרת.

נחלי הגליל אופיינו בעבר בכמויות מים גדולות שזרמו בהם. מעידים על כך מפעלי המים הקדומים, ששרידיהם עומדים באפיקי הנחלים ובגדותיהם. מבין הנחלים שופעי המים בעבר נמנה את נחל כזיב, נחל הנעמן ומורד הגעתון - בגליל המערבי, ואת נחל דישון, נחל עמוד ונחל צלמון - בגליל המזרחי. מימי המעיינות שימשו לאורך כל ההיסטוריה כמקור מי השתייה לאוכלוסיות שהתיישבו הן בסמוך למקורות המים והן בערים שהתפתחו במרחק מהם. תרבות חקלאית עניפה התפתחה בתוך אפיקי הנחלים כבר במאות הראשונות לספירה. כאלו הם, לדוגמא, הבוסתנים בנחל עמוד וטחנות הקמח הרבות שהופעלו בכוח המים ושימשו את כל חקלאי הגליל מגדלי התבואות. מבטשות צמר, המופעלות אף הן בכוח המים, הוקמו בקטעי נחלים שהיו סמוכים למרכזי גידול הצאן, בעיקר ברכסי ההרים הגבוהים, כמו מעלה נחל עמוד ומעלה נחל כזיב.

תמונה זו מעידה בבירור שהנחלים הגדולים של הגליל אכן היו בעבר נחלי איתן, ומי המעיינות הצלולים שנבעו בערוציהם, זרמו דרכם עד לשפכיהם אל הים. בנחלים אלה התפתחה מערכת אקולוגית-מימית עשירה במיני חי וצומח הקשורים למים. צמחיית גדות מגוונת: משיחי נענה משובלת, ערברבה שעירה ואחרים הפורחים על שפת המים, ועד לעצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, המפארים בצמרות הענק שלהם את לב ערוצי הנחלים ומעניקים לסביבה צל וקרירות בימי הקיץ החמים. עושר צמחיית המים הטבולה התבטא במינים כמו: נהרונית צפה, קרנן טבוע, מדד זוחל ועוד.

מהיכן כל המים?

הגליל נחשב כחבל הארץ הגשום ביותר שבתחומי א"י המערבית. כמויות הגשם השנתיות נעות בין 600-500 מ"מ בגליל התחתון, עולות ל-700-600 בגבעות הגליל המערבי ובמורדות הגליל המזרחי, ומגיעות לשיא של כ-1,000 מ"מ ברכס הר מירון. כמות המים היורדת על הגליל כגשם נאמדת לפיכך בכ-1.6 מיליארד מ"ק לשנה. השטח התחום במדינת ישראל מהווה כ-2/3 מכלל הגליל הגיאוגרפי, וכמות המים היורדת עליו נאמדת לכן בכ-1.0 מיליארד מ"ק לשנה. בגליל המבנה הסדוק והקארסטי של גוש הרי הגליל. כמות מי התהום החוזרים בנביעות טבעיות לערוצי הנחלים בגליל שבתחומי מדינת ישראל, מסתכמת בכ-210 מיליון מ"ק לשנה. כמויות נוספות של מי תהום נעות בתת הקרקע לפי נטיית השכבות - לכיוון צפון, אל הליטני.

מהיות אחוז הנגר העילי בנחלים נמוך - הפעילות הגיאומורפולוגית בהם איטית לאורך זמן (בהשוואה לנחלי הגולן, המקבלים עוצמות נגר גדולות יותר בגלל שכבות הבזלת האטומות). יחד עם זאת, ניתן לצפות באירועים שיטפוניים חריגים בנחלי הגליל, בעיקר בשנים גשומות, כאשר אז מפלסי המים בהם עולים כדי 2 מ' ויותר במקומות הצרים, מהירות הזרימה מגיעה לכדי 3-2 מ' לשנייה ואלפי מ"ק שוצפים וגורפים עמהם סלעים, אדמה וצמחייה. לשיטפונות בעוצמה גבוהה חשיבות רבה במערכת האקולוגית הנחלית, באשר הם "פותחים" את אפיקי הנחלים מסבך צמחיית הגדות, ו"מנקים" את הנחל ממשקעי סחף המדרונות, ומאפשרים למערכת הצומח להשתקם באפיקים, ולבריכות המים להתנקות, לרענן ולחדש את אוכלוסיות החי והצומח בהן.

היכן כל המים כיום?

מאז תחילת ההתיישבות החדשה לפני כמאה שנים - חל פיתוח מואץ של מערכות אספקת מים בגליל מהמקורות הטבעיים, וכמות המים שנותרה לזרימה חופשית בנחלים - הלכה ופחתה עם השנים. בתקופת הבריטים הוקמו מפעלי המים הממוכנים הראשונים בנחל עמוד (תחנת עין טינה), במעיינות כברי ובעינות אפק. הבריטים גם הסדירו איחוז ושאיבת מעיינות בכפרים הגדולים שבגליל, כגון: עין גוש חלב, עין רמה ועוד.

לאחר קום המדינה הקימה חברת מקורות את מפעלי אספקת המים הגדולים של הגליל: מפעל עין זיו - הנשען על מעיינות נחל כזיב, מפעל כברי געתון - המנצל את המעיינות כברי וגעתון, מפעל מירון עמוד - ניצול מעיינות נחל מירון ונחל עמוד, ומפעל עין אביב - מעיינות נחל דישון. בממוצע שנתי מנוצלים בגליל המערבי כ-17 מיליון מ"ק מי מעיינות וכ-50 מיליון מ"ק מי קידוחים, ואילו בגליל ההררי והמזרחי מנוצלים כ-15 מיליון מ"ק מי מעיינות ועוד כ-25 מיליון מ"ק מי קידוחים. בעמק החולה עיקר ניצול המים הוא ממקורות הירדן, כאשר ממעיין הדן בלבד מנוצלים כ-80 מיליון מ"ק להשקייה בחקלאות ועוד כ-100 מיליון מ"ק עוברים בין בריכות הדגים שבעמק. איחוז כל המעיינות הגדולים שבנחלי הגליל הביא בתוך שנים ספורות לכך שקטעי נחל איתן יבשו והפכו לנחל אכזב. קטעי נחלים ובהם עצי דולב וסבך צמחיית גדות - יבשו, ונופי החי והצומח של המערכת הנחלית הצטמצמו מאוד או אפילו נעלמו מהן לחלוטין.

קידוחים שנעשו ב-40 השנים האחרונות לתוך האקוויפרים של הרי הגליל ושאיבת מי התהום מהם - החמירו יותר את מצב יתרת המים הזורמים כעודפים משפיעת המעיינות שלמרגלות ההרים.

במצב חמור זה לקראת סוף שנות ה-70 פנתה רשות שמורות הטבע לנציבות המים בדרישה לעגן כמויות מים לשמירת טבע בנחלים בדרך של הקצאות מים כחוק, ובכך נהייתה הרשות ל"פה" למערכות האקולוגיות המימיות. במהלך 20 השנים שחלפו עד היום, הושגו הקצאות מים לרוב הנחלים. בעזרת הקצאות אלו מתקיים רצף זרימת מים שפירים ממקור המעיינות בקטעי נחלים מסוימים. אמנם הנחלים לא יוכלו לחזור ולהיות אותם נחלי איתן, אך הישג הקצאות המים הביא לשמירת המצב הקיים ולמניעת התייבשות מוחלטת של הנחלים. הקצאות אלו גם מבטיחות כי הזרימות השיטפוניות ימשכו בנחלים למלוא אורכם, ובכך מובטחת הפעילות הגיאומורפולוגית שלהם.

זיהום הנחלים

עם התגברות האכלוס בגליל והעלייה ברמת החיים - גברה מאוד צריכת המים, ובמקביל גברה שפיעת השפכים מהיישובים העירוניים והכפריים כאחד. קצב פיתוח מפעלי איסוף וטיהור השפכים וניצולם בחקלאות אינו תואם את קצב האכלוס, ואנו מוצאים כי נחלי הגליל הזדהמו ב-20 השנים האחרונות מביוב, הן בזרימה עילית בנחלים עצמם, והן בחדירת הביוב בבורות ספיגה ביתיים לאקוויפרים וזיהום מי התהום הנובעים במעיינות. רשויות השלטון מנסות לקדם את הפתרונות למניעת הזיהום, אך קצב העשייה איטי מאוד. בגליל המערבי מתוך סה"כ כמות שפכים שנתית של כ-10 מיליון מ"ק מטוהרים ומנוצלים לחקלאות כ-5 מיליון מ"ק בלבד, ואילו בגליל המזרחי ובאגן הכנרת - מתוך כ-15 מיליון מ"ק שפכים לשנה מנוצלים כ-6 מיליון מ"ק בלבד. כל יתרת הביוב שאינו מנוצל, מחלחל למי התהום או זורם באפיקי הנחלים, וגורם לזיהום המים ולפגיעה בערכי הטבע והנוף.

נחלי הגליל המערבי

תחום הגליל מערבה מקו פרשת המים מנוקז בחלקו הצפוני (עד עכו) על-ידי שישה נחלים עיקריים הנשפכים לים התיכון (מצפון לדרום): בצת, כזיב, שעל, געתון, בית העמק, יסף. חלקו הדרומי - ריכסי הגליל התחתון - מתנקז באגן נחל הנעמן. בכל הנחלים ישנם קטעים המוכרזים כשמורות טבע, בהם שבילי טיול מסומנים, המושכים מטיילים רבים.

נחל בצת - שטח ניקוז כ-60 קמ"ר. יובליו העיקריים: מצפון: נחל נמר ונחל חניתה, מדרום: נחל שרך, נחל גליל ונחל מצובה. נחל בצת נשפך לים כ-300 מ' מדרום למאגר ראש הנקרה. הבצת ויובליו הינם נחלי אכזב, למעט קטע איתן באורך כ-1 ק"מ מצפון לקיבוץ אילון. מימי הנביעות מוקצים לשמירת טבע בנחל. קטע הנחל הזורם נקי מזיהום, אולם ביובלי הנחל העליונים, בירנית וגליל, זורם ביוב גולמי מיישובי הסביבה המזהם את מי התהום.

נחל כזיב - שטח אגן הניקוז כ-132 קמ"ר. יובליו העיקריים - מצפון: נחל פאר, נחל מורן ונחל עפאים ומדרום: נחל פקיעין. אפיק הנחל לכל אורכו מוכרז כשמורת טבע. הנחל אכזב עקב ניצול מעיינות עין זיו ועין חרדלית, למעט קטעים הניזונים ממעיינות שאינם תפוסים: עין טמיר, עין מצוד ועין בוסתן-ברתות, וממים המשוחררים לנחל עפ"י הקצאות נציבות המים, דרך צינורות חב' מקורות מעין זיו. מצוקי נחל כזיב הם היפים והמרשימים שבנחלי הגליל המערבי. גובהם עולה על 150 מ', ובהם חורש סבוך ומפותח. במצוקים מקננים עופות דורסים, ובמימי הנחל מיני דגים ודו-חיים. בע"ח רבים שוכנים בתחומו.

נחל שעל - הקצר מבין נחלי הגליל המערבי - 16 ק"מ אורכו ושטח אגן הניקוז שלו - 20 קמ"ר. שני יובליו: נחל נחת מצפון ונחל אשחר מדרום. בנחל וביובליו אין מקורות מים ממעיינות המקימים רצף זרימה בנחל, וזורמים בהם רק מי שיטפונות מועטים בחורף. בעין שעל, הנמצא בתחום שמורת נחל שעל, שפיעת מים דלה המשמשת להגמאת עדרים בלבד.

הערה
מאת מערכת הספריה הווירטואלית:
עקב בעיה טכנית חסר מידע אודות הנחלים: נחל געתון, נחל בית העמק, נחל יסף ונחל נעמן. אנו פועלים להצגת המידע בהקדם.



נחלי הגליל המזרחי

ממזרח לפרשת המים המרכזית מנוקזים הרי הגליל בנחלים הראשיים הבאים: דישון, חצור, מחניים, ראש פנה, עמוד וצלמון. מספר נחלים קטנים יותר מנקז שטחים שבין אגני הניקוז הראשיים אל הירדן והכנרת, כמו נחל טובים ונחל קלע. הנחלים אור, כוח וכרוזים, מנקזים את השטח שמדרום וממזרח לראש פנה אל הכנרת. נחלים קטנים אלו נחלי אכזב, ורק באירועים שיטפוניים נראה בהם מים עם סחף קרקע, שמקורה העיקרי הוא רמות הבזלת של כורזים-אלמגור-כפר הנשיא.

גשמי הגליל המזרחי פחותים מאלו היורדים במערב ובמרום הגליל. כמותם נעה בין 550 מ"מ באזור ראש פנה, דרך 650 מ"מ באזור רמת נפתלי ועד 720 מ"מ בהר כנען. הנחלים הם נחלי אכזב, למעט מספר מועט של מעיינות קטנים שנותר לזרימה חופשית לאחר שהמעיינות הגדולים אוחזו למערכות האספקה האזוריות. בשנים גשומות ניתן לחזות באירועים שיטפוניים בעלי עוצמות גבוהות.

נחל דישון - הגדול והמפואר שבנחלי הגליל המזרחי. שטח אגן הניקוז 96 קמ"ר, ואורך הנחל הראשי כ-26 ק"מ. ראשיתו במורדות הצפוניים של הר מירון וסופו בירדן בעמק החולה. מקורות המים הטבעיים הם סדרת המעיינות שבמעלה הנחל ועין אביב שבמרכזו. בנחל גוש חלב נובעים מספר מעיינות, בהן עין גוש חלב ובו בית גידול מימי עשיר במינים. הנביעות שבמורד נחל גוש חלב: פועה, גרגר, מרעה וערבות - מימיהם מאוחזים ומנוצלים מזה כ-40 שנה. מקור המים הגדול שבלב הנחל הוא עין אביב (נ.צ. 1963/2754), השופע בממוצע רב-שנתי כמות כללית של 2.7 מלמ"ק בשנה. בהיותו מעיין קארסטי - שפיעתו מושפעת מכמות המשקעים: מתחזקת באביב ומגיעה עד כדי 800 מ"ק/שעה בשנים גשומות, אולם דועכת במהירות בסוף הקיץ ובסתיו לכדי 30 מ"ק/שעה, ובשנות בצורת קשות המעיין יבש לחלוטין. עין אביב מאוחז ע"י חברת מקורות ומימיו נשאבים למפעל אספקת מים של הגליל המזרחי. רשות שמורות הטבע פועלת להשגת הקצאת מים ממקור המעיינות שבנחל על מנת לשקם בו קטעים טבעיים ולהחזיר אליו בתי גידול מימיים איתניים.

יובליו העיקריים: נחל גוש חלב ונחל ציבעון - במעלה; נחל יראון ונחל אגיב - בחלקו הצפוני והקניוני המרהיב; נתל קניון ונחל מריש - המנקזים את רמת עלמה למורד הנחל. ערוץ הנחל הראשי לרוב אורכו, על גדותיו הגבוהים ויובליו המרשימים במבנה הקארסטי הייחודי הוכרזו כשמורת טבע ובה מוגנים ערכי טבע רבים.

נחל חצור - שטח אגן הניקוז 36 קמ"ר ואורכו 16 ק"מ. ראשיתו ברמת אדמון ברום 885 מ', והמשכו בירידה תלולה למרגלות מצוקי הר אביתר, לכיוון דרום-מזרח. יובלו הגדול, נחל דלתון, מצטרף אליו צפ'-מז' לעמוקה והמשכו של הנחל לכיוון עמק החולה, אליו הוא נכנס מדרום להר חצור ונשפך לנחל דישון ליד קיבוץ חולתה ודרכו - לירדן.

חלקו העיקרי של הנחל מוכרז שמורת טבע בגלל נופיו המצוקיים והחורש המפותח בקטעיו הקניוניים. מקורותיו הם מספר מעיינות קטנים שבאפיקו המרכזי: עינות זהבית, כסף ומשב - שמימיהם משמשים לשתייה לבע"ח שבשמורה ולעדרי הבקר הרועים בה. מעיינות איילת השחר נובעים במורד הנחל בשפיעה של 30 50- מ"ק/שעה והם מאוחזים ומנוצלים ע"י הקיבוץ בחקלאות.

נחל מחניים - שטח אגן הניקוז כ-21 קמ"ר ואורכו כ-13 ק"מ. ראשיתו במדרונות המזרחיים של הר יבנית והר כנען ברום של 900 מ' מעפנה"י. הוא יורד בתלילות לכיוון חצור הגלילית, עובר דרכה וממשיך מצפון לקיבוץ מחניים בכיוון צפ'-מז' אל הירדן מצפון לגדות.

מקורות המים הטבעיים בנחל הם מספר מעיינות קטנים, המקיימים בתי גידול לחים וקטעי זרימה קצרים במורדם: עין פארעם, עין המעגל ועין מרגנית. במקומות אלו נשתמרו עצי תאנה גדולים, אך הבקר הרועה אינו מאפשר לצמחיית המים להתפתח לשיאה. עין ירדה, הנובע בגדת הנחל ממערב למשמר הירדן, שופע עד כ-5 מ"ק/שעה, ובעבר נוצל בשאיבה לחקלאות. היום מימיו משוחררים והוא מקיים קטע נחל איתן. הנחל סובל מזיהום בשפכים המגיעים אליו עקב תקלות בשאיבתם באזור התעשייה חצור ובמתקן הביוב של ק. מחניים.

נחל ראש פנה - ראשיתו בהר כנען, ברום 900 מ' מעפנה"י. בדרכו לעמק החולה הוא עובר את המושבה ראש פנה ונשפך לירדן מצפון לכפר הנשיא. הנחל, כ-13 ק"מ בלבד אורכו, קצר יחסית לנחלי הניקוז המזרחי האחרים ולכן הירידה מהר כנען אל הירדן תלולה. הנחל מתחתר במסלע הגירני בחלקו העליון ויוצר מדרונות תלולים בגדותיו ומתחתר במסלע הבזלתי שבחלקו התחתון ויוצר כאן קטע קניוני שאורכו כ-2.5 ק"מ. בחלקו העליון קבוצת נביעות ראש פנה: עין גיא אוני, עין פנה ועין כדן - מעיינות קארסטיים הניזונים מאקוויפר ההר הגירני. שפיעתם לכן עונתית ומושפעת מכמות המשקעים. מעיינות אלה מאוחזים ע"י אנשי ראש פנה מאז תחילת המאה. שפיעתם, הנאמדת בכ-100-120 מ"ק/שעה בסוף החורף, דועכת עד להתייבשות בסוף הקיץ. עקב האיחוז - הנחל הפך אכזב, ורק מעט מעודפי המעיינות בחורף מגיע לנחל נוסף על מי השיטפונות. בראש הקטע הקניוני הבזלתי שבמזרח הנחל נובעת קבוצת מעינות קטנה - עינות שוב. שפיעתם, כ-5 מ"ק/שעה, נמשכת כל השנה עקב חלחול מים ממאגר מחניים הנמצא על אפיק הנחל כ-1 ק"מ במעלה המעיינות.

מאגר מחנים, הסוכר את הנחל, קולט את שפכי חצור וראש פנה וגם את שיטפונות החורף. בהעדר נפח אגירה מספיק, מימיו המזוהמים גולשים לנחל ומזהמים אותו ואת הירדן. בתכנית הרשויות האזוריות לבצע שיפורים בנושא זה.

נחל עמוד - השני בגודלו בניקוז מזרח הגליל לאחר נחל דישון, אך נופיו הקניוניים ועושר החי והצומח שבו יפים לא פחות. ראשית יובליו העליונים במדרונות הדר'-מז' של גוש הר מירון ברום של 950 מ' מעפנה"י בנחלים מירון ושמאי, כשהאפיק הראשי מנקז את חלקה הדרומי של רמת דלתון. הנחל מתחתר בגיר הקשה של הרי הגליל המזרחי ויוצר קניון עמוק שקירותיו מתנשאים לגובה 150-100 מ'. האפיק הקניוני נמשך עד לכניסת הנחל לבקעת גנוסר, בה הוא נשפך לכנרת ברום 212 מ' מתחת לפנה"י. אורך הנחל כ-22 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו - 125 קמ"ר. ההתחתרות הקניונית והשברים הגיאולוגים חשפו בעבר מספר מעיינות קארסטיים שנביעתם איתנה, ביניהם: עין מירון במעלה נחל מירון - שפיעתו הממוצעת כ-100 מ"ק/שעה והשנתית כ-830 אלף מ"ק; עין יקים במורד נחל מירון - שפיעתו הממוצעת כ-80 מ"ק/שעה והשנתית כ-750 אלף מ"ק; עין פואם באפיק נחל עמוד - שפיעתו חזקה בחורף: מעל 300 מ"ק/שעה אך דועכת במהירות בקיץ. שפיעתו השנתית – כ-1.2 מיליון מ"ק. שלושת המעיינות הגדולים אוחזו עוד בתקופת הבריטים ומימיהם סופקו לצפת וליישובי הסביבה. עקב האיחוז הנחל הפך לאכזב וקטעים ארוכים שבו - חרבו. על-פי הקצאת מים לשמירת טבע כמות קטנה ממעיינות פועם ויקים משוחררת לנחל לקיום רצף זרימה ובתי הגידול היחודיים, בהם שדרת הדלבים המרשימה, עצי תאנה ובוסתני נחל עמוד שעברו שיקום. עין תרון, הנובע מעט במעלה עין יקים, שופע כ-10 מ"ק/שעה כל השנה, הוא אינו מאוחז, ומימיו מצטרפים להקצאת המים מעין יקים. מעיינות קטנים נוספים נובעים בין הסלעים בגדות הנחל בהם: עין-זבד, עין כובס ועין סתר.

עקב שינויים שחלו באספקת המים לצפת שואבת חב' מקורות פחות ממעיינות יקים ופועם. יובלו הגדול של נחל עמוד ממזרח הוא נחל עכברה, המנקז את דרום הר כנען, מרכז העיר צפת ואת תלקה המערבי של רמת רזים. באפיק הנחל מספר מעיינות, הגדול שבהם הוא עין רזים, המאוחז ע"י קיבוץ עמיעד לחקלאות. בעבר הנחל היה איתן בקטעים ארוכים ממקור המעיינות, אך חרב לאחר האיחוז. עין הדס, עין עכברה, עין ינאי ועין סלע מקיימים בתי גידול לחים בקרבתם, אך אינם תורמים לזרימה בנחל. המערכת האקולוגית בנחל עמוד התחתון סבלה מאוד מביוב העיר צפת. בשנים האחרונות פועל מכון טיהור משוכלל בעיר, אך קולחיו אינם מנוצלים במלואם, ועודפי הקולחין זורמים בנחל. מצב זה ישתנה לכשיוקם מאגר אזורי המתוכנן לקלוט את כל קולחי העיר.

נחל צלמון - מהגדולים שבנחלי הגליל המזרחי. אורכו 30 ק"מ ושטח אגן הניקוז 110 קמ"ר. ראשיתו ביובליו שבמדרונות הדרומיים של גוש הר מירון: נחל שבע ונחל הארי, ברום של 900 מ' מעפנה"י, ושפכו לכנרת ליד קיבוץ גנוסר, ברום 212 מ' מתחת לפנה"י. הפרש הגבהים הרב במרחק קצר יחסית הביא להתחתרות הנחל בסלעי הגיר בתצורות השונות דרכן הוא עובר. כך נוצרו נופים קארסטיים וקניוניים בגיר הקשה מחד, ונופים מעוגלים ומדרונות מתונים - בגיר הקרטוני הרך מאידך. מספר מעיינות גדולים לאורך הנחל קיימו בו בעבר זרימה איתנה בשני קטעים עיקריים: ממעיין פרוד ועין צלמון - בקטע העליון, ומהמעיינות רביד ודשנה - בחלקו התחתון. שרידי טחנות הקמח הגדולות מעידים על זרימת המים האיתנה בו. המים קיימו בתי גידול מימיים עשירים במיני חי וצמחיית גדות ענפה, אך רק שרידיהם המועטים נותרו סביב עין צלמון במעלה ובאזור שפך הנחל לכנרת. הנחל הפך אכזב לאחר שמעיינותיו הגדולים אוחזו להשקיה בחקלאות, למעט קטע הנחל שבמורד עין צלמון, בו עודפי המעיין הנותרים מעבר להשקיית הבוסתנים המקומיים זורמים בנחל ומקיימים קטע איתן באורך כ-2 ק"מ. הקצאת מיס לנחל קיימת מעין רמיאל, השופע בחורף בלבד. מים אלו זורמים בקטע ההררי של הנחל, דרך "מפלי פרוד" ובמעלה בקעת חנניה. חשיבות המים בקטע זה היא לאפשר למיני בע"ח הקשורים למים לקיים את מחזור הרבייה שלהם בעונת האביב. על מדרונות הנחל בקטע עין צלמון מתקיים חורש ים תיכוני מפותח. קטע זה של הנחל, על מימיו, טחנות הקמח שבו ומדרונותיו - מיועד להיות גן לאומי.

תעלת המוביל הארצי עוברת לאורך כ-2 ק"מ בחלק המרכזי של הנחל, בו נבנה אגם צלמון לוויסות השאיבה במוביל. נופי המים האלו מושכים בחורף עופות מים רבים. חלקו המרכזי של הנחל מזוהם מזה 10 שנים מביוב הכפר מרר. כיום בביצוע מפעל איסוף שפכים מכל כפרי הסביבה, טיהורם וניצולם בחקלאות.

ביבליוגרפיה:
כותר: מקורות המים - נחלי הגליל
מחבר: גלזמן, הלל
שם  הספר: אישים ומעשים בגליל ובעמקים
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1997
הוצאה לאור: מקסם
הערות: 1. מהדורה ראשונה.
הערות לפריט זה: 1. הלל גלזמן - הידרולוג, עוסק באיכות המים ברשות שמורות הטבע.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית