לאחר שיונה סיים את השיחות שנכפו עליו בנינוה, הוא ישב מחוץ לעיר מתוסכל מכך שהאל רחם על אנשי נינוה החוטאים. האל למד אותו לקח בעזרת הקיקון, הוא הצמיח קקיון שסיפק ליונה צל ושימח אותו שמחה גדולה, ואז הביא תולעת שפוגעת בקיקיון עד שהוא מת. יונה הצטער על כך מאוד, ואז אמר לו האל: "אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ: שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.?"
בתמונה נראה יונה, נבול כמו הקיקיון והשמש קופחת על ראשו.