הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > תחבורהעמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > תחבורה
מקסם


תקציר
מידע על התחבורה הימית בישראל - הנמלים העיקריים (אשדוד, חיפה, אילת ותל אביב-יפו), מרינות ומסופים ותכנית הנמלים - נמלים 2000.



התחבורה הימית בישראל
מחבר: פרופ' חנוך רון


נמלי הים משמשים עבור ישראל ערוץ קשר משמעותי עם מדינות האזור והעולם כולו, בעיקר בכל הקשור בהובלת מטענים מהמדינה ואליה, כיעד סופי או כתחנת מעבר. כתוצאה מתהליך השלום גדל בשנים האחרונות היקף תנועת הסחורות והנוסעים בנמלי הים העיקריים של ישראל - חיפה, אשדוד, אילת וחדרה - והם מצויים בתנופת פיתוח המיועדת לספק את הצרכים המשתנים של המדינה ולעמוד בתחרות מצד נמלי המדינות השכנות, בעיקר מצרים ולבנון.


 

הנמלים העיקריים בישראל


רשות הנמלים, שהוקמה בשנת 1961, היא הגוף האחראי על-פי חוק לתפעול הנמלים ולפיתוחם. בשנת 1988 נוסף הטיפול ברכבת לנושאי אחריותה של הרשות והוקמה רשות הנמלים והרכבות, אולם ב-1996 החליטה הממשלה להפריד את הרכבת מהרשות.

נמל אשדוד
נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת כמות אניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. בניית הנמל במים עמוקים בים הפתוח, שהייתה כרוכה בקשיים הנדסיים לא מעטים, הושלמה בשנת 1965 והכפילה את פוטנציאל הנמלים בישראל. הנמל מוגן על-ידי שני שוברי גלים, ובו רציפים ומזחים באורך כולל של 3,496 מטר, עם עומק מרבי של 14 מטר לאניות פחם וצובר. הנמל כולל גם רציף לתנועת נוסעים. קרבתו למרכזי התעשייה בישראל ונגישותו לעורקי התחבורה הראשיים מעניקים לו יתרון חשוב.

נמל חיפה
נמל חיפה המודרני הוקם בשנת 1932. במלחמת העולם השנייה שירת את כל המזרח התיכון והיה שער להעפלה ולעלייה. הנמל, הממוקם באחד ממקומות העגינה העמוקים והמוגנים ביותר בים התיכון, משמש כיום כנמל הנוסעים הגדול בישראל. יתרונותיו בתחום התיירות מקבלים משנה תוקף לנוכח השינויים המדיניים באזור, מיקומו האסטרטגי של הנמל (קרבתו היחסית לאתרים הקדושים בנצרת, ירושלים ובית לחם) והגברת פעילות אניות התיור (CRUISE). מיקומו של הנמל מאפשר לו להוות חוליה עיקרית בתובלת מטענים לישראל ולמזרח. מסוף המכולות המתקדם הפועל בנמל, מנוהל על-ידי מערכת מחשוב ייחודית. האורך הכולל של רציפי הנמל מגיע ל-4,870 מטר עם עומק מים מרבי של 13.6 מטר לאניות מכולות וצובר.

נמל אילת
נמל אילת הוקם בשנת 1957 כשער הדרומי של ישראל לתובלת מטענים. מיקומו לחוף ים סוף מעניק לו יתרון יחסי בשינוע מטענים לחצי הכדור הדרומי והמזרחי. בנמל רציפים ומזחים באורך של 920 מטר, עם עומק מים מרבי של 10 מטר לאניות צובר. פעילותו מתבססת בעיקר על יצוא מטעני צובר (פוספט ואשלג). באפריל 1992 קבעה ממשלת ישראל, כי נמל אילת מהווה "נכס לאומי אסטרטגי" שיש לשמור על כשירותו ולפתחו. הסכם השלום עם ירדן וחתימת הסכם התחבורה בין שתי המדינות מאפשרים שיתוף פעולה בין נמל עקבה לנמל אילת. בעקבות ההסכם קיבלה אילת תפקיד משמעותי בקליטת תנועת התיירות באזור, ובשנת 1995 נחנך בנמל מסוף נוסעים חדיש. נמל אילת מפעיל את המסוף היבשתי "ערבה" להעברת מטענים בין ישראל וירדן. יחד עם זאת, לאור הסכמי השלום עם מצרים וירדן והמעבר החופשי שהתאפשר בתעלת סואץ ומנמלי הים התיכון מזרחה, פוחתת כדאיות הובלת המטענים לאילת ולעקבה.

נמל תל-אביב ויפו
נמל תל-אביב, הנמל העברי הראשון, הוקם בשנת 1936. נמל יפו נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם. עם ראשית ההתיישבות בארץ-ישראל החל הנמל לקלוט את העליות השונות, וממנו נשלחו משלוחי תפוזים מהארץ לשוקי חו"ל. מאז פתיחת נמל אשדוד, הופסקה פעילותם של נמלי תל-אביב ויפו כנמלי פריקה וטעינה. בקרוב עתידים נמלי תל-אביב ויפו לעבור תהליך הפרטה (מלבד אזור הדיג) ופיתוח, תוך התחשבות בעתיקות בנמל יפו.



 

תכנית פיתוח הנמלים - נמלים 2000


הנמלים בישראל מצויים בראשיתה של תנופת פיתוח גדולה. נהוג להבחין בין שלושה טיפוסים של נמלים: נמלים מהדור הראשון, המשמשים לפריקה וטעינה בלבד ומתאפיינים :נתק בין צד הים (אניות) לבין צד היבשה (משאיות).

נמלים מהדור השני כוללים גם אזורי סחר חופשי ותיעוש בקנה מידה קטן; נמלי הדור השלישי משמשים מרכזי עסקים ומסחר. הם אינם מהווים רק תחנה סופית לפריקה ולטעינה, אלא חוליה מקשרת בשרשרת המסחר הבינלאומי. נמלי ישראל, המצויים כיום בפיגור רב אחרי נמלים אחרים באזור ובעולם, שואפים להגיע למצב המתקדם של הדור השלישי.

החלטת ממשלת ישראל מיולי 1995 קראה להכיר בצורך החיוני בפיתוח ובהרחבה של נמלי הים התיכון, על מנת לתת מענה הולם לצרכים החדשים. תכניות "נמלים 2000" לפיתוח נמלי ישראל עתידות להביא להכפלת התשתית והציוד בנמלים מתוך ראיית ייעודם המורחב של הנמלים בשנים הבאות. נוסף על תפקודם המסורתי כאתרי טעינה ופריקה של סחורה, יהוו נמלי העתיד מרכזים שוקקים שיכללו עסקים, תעשייה, מסחר ובילוי, המקושרים ברשת תחבורה מתקדמת למרכזים האורבניים הסמוכים להם. תכניות הפיתוח כוללות השקעה בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח בכל נמל.

בנמלי חיפה ואשדוד יורחבו שטחי המסחר והתעשייה ויפותחו השירותים לנוסעים. בנמל חיפה, העתיד להפוך לקומפלקס מתקדם של תעשייה, מסחר ובילוי, יוקם רציף חדש לאניות נוסעים, שיקושר עם העיר חיפה באמצעות רשת כבישים ומסילות רכבת. בקומפלקס זה ישתלב גם נמל התעופה הבינלאומי של חיפה. בנמל אילת מתוכנן טיפוח הפעילות העסקית והמסחרית של הנמל ושילובו בפיתוח מבנים ומתקנים למגורים ולתיירות.

תכניות הפיתוח עתידות לאפשר למדינת ישראל למצות את הפעילות הכלכלית הקשורה בנמלים, יבוא, יצוא ותיירות, לסייע בקידום שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי ולפתח את כושר התחרות מול נמלי מדינות האזור.



 

מרינות ומסופים ימיים


לאורך חופי ישראל פזורות מספר מרינות, המשמשות אתר עגינה ויציאה לספינות רבות. המרינה באשקלון משמשת כנמל בינלאומי לספנות ולתיירות, ועם השלמת פיתוחה תכיל 600 מקומות עגינה ומתחם שיכיל מגוון שירותי שיט וספורט ימי. המרינה בהרצליה, שבנייתה הושלמה לאחרונה, עתידה לשמש נמל ים בינלאומי לכניסה וליציאה של כלי שיט.

סביב הכנרת עתידים לקום מסופים ימיים, שיתרמו לשיפור התשתית לאירוח התיירים והצליינים הרבים הפוקדים את המקום.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: התחבורה הימית בישראל
מחבר: רון, חנוך (פרופ')
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה:

1. פרופ' חנוך רון - מוסיקולוג, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת לוינסקי. מבקר המוסיקה של ''ידיעות אחרונות''.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית