הדגים הם סמל לפּוֹרִיוּת, וגם סמל לחולשה וחוסר אונים, קלים לצַיִיד.

"דג" ו"דָגָה" הם שֵׁמות כוללים לבעלי חיים החיים במים.
במקרא אין הבחנה בין סוגי הדגים השונים, מלבד ההבחנה בין דג טָהוֹר המותר באכילה - בעל סְנָפִּיר וקַשְׂקֶשֶׂת, לבין דג טָמֵא.
הדַיִג היה מקור פרנסה חשוב בתקופת המקרא, לכן היו הדגים קשורים לפולחן בקרב עמי המזרח הקדום, בעיקר בקרב המצרים והבבלים. בתורה יש איסור על עשיית פסלים בדמות בעלי חיים, וביניהם גם "תבנית כל דגה אשר במים" (דברים ד' 18).
בספר יונה מוזכר דג גדול אשר בלע את יונה הנביא. יש החושבים שהיה זה לִוְיָתָן, אך הדבר לא נאמר במפורש.