גשר מפעלים חינוכיים



באר, בור
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


באר היא חפירה בקרקע לצורך שאיבת מים ממֵי תְּהוֹם או ממעיין תת-קרקעי. בארות נחפרו גם באיזורים מיושבים וגם במדבר.

לבאר היו שימושים שונים:
* שאיבת מים לשתייה, כולל אספקת מים לערים;
* השקיית הצאן והבקר - לשם כך הועברו המים לרַהַט או לשׁוֹקֶת (= כלי מאבן או מעץ שהבהמות שותות ממנו).
* השקיית שטחים חקלאיים מעובדים.

את חפירת הבאר נהגו ללוות בטקסים ("שירת הבאר" - במדבר כ"א 18-17), והיא הצריכה טיפול והשגחה מתמידים. חלק מהבארות היו מדוּפָּנוֹת (כלומר, קירותיהן היו מחוזקים בטיח או בחומר אחר), ועומקן הגיע לעיתים לעשרות מטרים. לעיתים סתמו את פי הבאר באבן גדולה - אבן גוֹלֵל (בראשית כ"ט 10-3).
ארץ ישראל מצויה באיזור חצי מדברי, והמים שבה חיוניים ונדירים. לכן מרובים בתנ"ך הסיפורים על חפירת בארות, ועל אוייבים המכסים בארות וסותמים אותן (בראשית כ"ו 15), על התגלוּיוֹת אלוהיות ליד באר מים (בראשית ט"ז 7, 14), על מפגשים והיכרויות בין רועים ורועות ליד הבאר (בראשית, כ"ד, כ"ט; שמות ב'). השימוש במי הבאר היה פעמים רבות הגורם לסכסוכים ומלחמות (במדבר כ' 17, כ"א 22). בגלל חיוניותם של מי הבאר, נקבעו לפעמים ליד הבארות מקומות פולחן לאלים - לבעלים. הבארות היו בדרך כלל קניין הציבור או המלך, ולעיתים - רכוש פרטי.
יש להבחין בין באר מים לבור מים, כי הבור הוא מַאֲגָר ולא מעיין שׁוֹפֵעַ. הבור נחצב לצורך אגירת מים (מי גשמים ונֶגֶר), ומעליו הוקם מבנה/מתקן לשאיבה. היה מקובל לחצוב בורות בערים, ביישובים חקלאיים ואף במדבריות (עוזיהו חצב בורות רבים במדבר, כדי להשקות את מקנהו - דברי הימים ב', כ"ו 10). ריבוי הבורות והבארות בארץ ישראל מעיד על מיעוט המים באיזור זה. את דפנות הבורות ציפו בטיח ובמלט כדי למנוע חילחול המים מהבור, ונהגו לכסות אותם באבנים גדולות, כמו את הבאר. מעל הבור היו מניחים חוּליה שאמצעיתה נקובה, ודרכה הורידו את הדלי אל הבור, לשאוב ולהעלות את המים.  הפתגם התלמודי "אין הבור מתמלא מחולייתו" (מסכת סנהדרין, דף ט"ז, ע"א) אומר שבור אינו מתמלא רק ממי הגשמים שנכנסים אליו מהנֶקֶב (כלומר, מהחוליה העגולה שהיא הפתח העִילִי של הבור), אלא הוא מתמלא מכל איזור הניקוז שלו. בדרך כלל היו בורות המים שייכים לאדם מסויים, אך היו גם בורות ציבוריים גדולים. בורות שהתרוקנו ממים (בראשית ל"ז 24) שימשו כבתי כלא, ומכאן הביטוי "בית הבור" שמשמעותו "בית סוהר" (בראשית מ' 15, מ"א 14; ירמיה ל"ח 14-6).
המושג "בור" הושאל גם לשְׁאוֹל ולעולם המתים: "ירכְתֵי בור" (ישעיה י"ד 15), "בור תחתית" (יחזקאל כ"ו 20; תהלים כ"ח 1).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: באר, בור
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית