עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > תחבורהעמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > תחבורה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
ראיון עם עמוס עוזני, מנכ"ל רכבת ישראל (נכון לשנת 1999), על התרומה של פיתוח הרכבת לאיכות החיים והסביבה בישראל.



הרכבת עולה על הפסים הנכונים
מחבר: תומר ספינר


"לאנשים נמאס מהפקקים מורטי העצבים. אחרי נסיעה אחת ברכבות הסופר-מודרניות הנוחות שלנו הם יבינו, שרכבת זה העתיד", אומר עמוס עוזני, מנכ"ל רכבת ישראל. "ובכלל, זהו כלי התחבורה הקרקעי הכי 'ירוק' והכי בטיחותי". רק תנו לו את התקציב, והוא כבר ידאג להטיס אתכם מתל-אביב לירושלים ב-28 דקות על השעון.


 

עמוס עוזני, במה יכול פיתוח הרכבת לתרום לאיכות החיים והסביבה בישראל?


"אוהו!" הוא מפריח מהסיגר שבפיו עננת עשן, אולי כמחווה לרכבות של פעם. "הרכבת היא כלי התחבורה ה'ירוק' ביותר בעולם. תשתית המסילות גוזלת הכי פחות שטחי קרקע לנוסע. קטר המוביל 800 נוסעים, מזהם את האוויר הרבה פחות מ-500 מנועי המכוניות, הנדרשות להסיע מספר זהה של נוסעים (בהסתמך על הנתון של 1.5 נוסעים לרכב פרטי בממוצע). יש, כמובן, יתרונות נוספים: הרכבת אינה נתקעת בפקקים ומגיעה הרבה יותר מהר ליעדה. רכבות מודרניות הן כה חרישיות, שאין להן מתחרה במניעת מיטרדי רעש והכי חשוב - זהו אמצעי התחבורה הקרקעי הבטוח ביותר: אפס הרוגים לשנה בתאונות!"



 

אם כך, איך זה שסגרתם את הקו לירושלים, ואיך תסביר את העובדה שאגד מסיע בשבוע אחד את מספר הנוסעים השנתי ברכבת ישראל, כשבעה מיליון איש?


"המסילה לירושלים מיושנת והיא נסגרה, זמנית כמובן, מסיבות בטיחותיות. לעומת זאת, רכבת ישראל נמצאת בתנופת פיתוח גדולה. בשנתיים האחרונות גדל תקציב הפיתוח פי חמישה. אריק שרון, בתפקידו הקודם כשר התשתיות, נתן דחיפה רצינית לנושא והקציב לנו השנה 540 מיליון ש"ח. תקציב דומה מובטח גם לשנת 2000". רכבת ישראל, יש להודות, רשמה השנה מספר הישגים נאים: השלמת הקו לבאר שבע, הכפלת המסילה מסילה דו-סיטרית בקו ת"א-חיפה ובקו ת"א-לוד, בניית גשר חדש להולכי-רגל מעל נתיבי איילון, שיקשר את הרכבת עם ה'סיטי' של רמת-גן (יושלם ביוני 99') ועוד.

המסילה הדו-סיטרית בקו תל אביב לוד

עוזני: "עד סוף השנה כבר ייצאו 28 רכבות ביום מתל-אביב לבאר שבע. קו תל-אביב-רחובות (המגיע גם לאשדוד) מסיע כמיליון נוסעים בשנה ונחשב סיפור הצלחה. בלוח-הזמנים החדש ייצאו 40 רכבות יומיות לרחובות.

"אנחנו פועלים על-פי עיקרון פשוט: קו 'רדום', שאין סיכוי לשימוש נרחב בו - לא יזכה לפיתוח. עיקר ההשקעה תרוכז בקווים, שלפי ההערכה תהיה להם דרישה רבה. "התחזוקה הטובה שלנו הופכת את המסילה לאמצעי תחבורה בטוח ביותר. רק אחרי שעוררנו מספר קווים 'רדומים', התחיל הקהל הרחב, וגם אנשי ציבור, לזהות את הפוטנציאל הייחודי של הרכבת. עכשיו כבר כולם מבינים שרכבת ישראל דוהרת קדימה".



 

לא מתחרים בכבישים


בשנה האחרונה נוספו למערך הרכבות עוד 18 קטרי דיזל חדשים, והחלה מהפכת הקרונועים (3IC). מדובר ביחידה המורכבת משלושה קרונות ללא קטר. בשני הקרונות הקיצוניים, הממונעים בדיזל, יש תא ניהוג, כך שאין צורך 'להפוך את הרכבת' כדי לנסוע לכיוון ההפוך. כבר היום גומאים קרונועי ה-3IC קטעים מהמסילה חיפה-ת"א במהירות של 160 קמ"ש.

שלישיית הקרונועים החדישה

לוח-הזמנים החדש, שנכנס לתוקף לפני כחודש וחצי, כולל 150 יציאות ביום בכל הארץ. זמן הנסיעה בקו ת"א-חיפה קוצר לכדי 45 דקות (ברכבת המהירה). בחודש יוני תושלם תחנת חוף הכרמל בחיפה ותושבי מרכז הכרמל, שנאלצו עד עתה לבזבז זמן בנסיעה לתחנת הרכבת שמצפון להם, יוכלו לרדת בדרך פרויד, לחנות ליד התחנה ולהגיע ברכבת לתל-אביב בפחות מ-40 דקות. "התוכנית היא לשפר את הקו עוד יותר ולקצר את זמן הנסיעה ל-35 דקות", מצהיר עוזני בגאווה.



 

השקעתם כסף רב במסע פירסום ארצי ("רק רכבת"). מניין לך שיהיה ביקוש?


"יהיה, בטוח שיהיה!" אומר עוזני בהחלטיות. "לאנשים נמאס מהפקקים מורטי העצבים. אחרי נסיעה אחת ברכבות הסופר-מודרניות הנוחות שלנו הם יבינו, שרכבת זה העתיד. אחד הגורמים שמרתיעים רבים משימוש ברכבת, הוא היעדר מימשק תחבורתי מהיר ונוח בין תחנות הרכבת לבין המרכזים העירוניים. כל זה עומד להשתנות. בעתיד הקרוב יתוגבר מערך תחנות העלאה והורדה ברכבת וישופר מאוד הקישור עם מערך האוטובוסים הארצי.

"בתל-אביב ייפתחו שתי תחנות חדשות - ברחוב יצחק שדה וליד התחנה המרכזית החדשה. כמו כן, נתחיל בבניית 'שאטל' (תחנת מעבורת) מהרכבת לאוניברסיטת תל-אביב. אם יהיה צורך, נפעיל שם קבלני הסעה ציבורית פרטיים, או אף תחבורה ציבורית עצמאית של הרכבת, כדי להבטיח הגעה מהירה של הנוסעים למחוז חפצם. "כבר בתשתית הקיימת היום אנחנו מסוגלים להסיע 120 אלף איש לתל-אביב וממנה, בשש שעות העומס. זה יהווה הקלה תחבורתית משמעותית ביותר, אם כי לא תחליף לכביש.

"בכלל, אינני רואה בכביש מתחרה לרכבת. ההתנגדות שלנו לכביש חוצה ישראל הייתה על רקע הנתח שהוא נוגס מעוגת תקציב התחבורה. ידענו שאם ישקיעו יותר בכביש, יישאר פחות לרכבת".



 

מה בדבר שיתוף-פעולה עם הקואופרטיבים לתחבורה?


"אני בהחלט בעד. קשה לי להבין מדוע 'אגד' רואים בנו מתחרים. אוטובוס ורכבת הם שני אמצעי תחבורה משלימים, שיכולים לתרום רבות זה לזה".

ברכבת ישראל לא מחכים לסיום המשא-ומתן עם 'אגד'. בתחילת חודש מרץ העניק משרד התחבורה לרכבת רישיון זמני להפעלת מיניבוסים בתחנות רחובות ובית יהושע, שם תיבחן סוגיית פיזור קהל הנוסעים ליעדיו.

"כל יתרון המהירות ונוחות הנסיעה ברכבת יימחק, אם ייווצר צוואר בקבוק במסופים", מספר עוזני. "העיקרון הנוהג בעולם הוא העלאת והורדת בזק של הנוסעים ברכבת דרך דלתות רחבות מאוד, כמו במטרו של פאריס, למשל. הרכבת עוצרת לחצי דקה, הנוסעים זורמים פנימה והחוצה בזריזות וקדימה לדרך".



 

מחשמלים את ראש העין


מאז חנכו הטורקים, בסיוע גרמני, את המסילה הארצישראלית הראשונה, חלפו כבר 107 שנים. הבריטים שידרגו את המסילה הטורקית לתקן המודרני של 143.5 ס"מ ומאז, למרות שעברנו לפיקוד אלקטרוני ממוחשב, נוספו מעט מאוד קילומטרים של מסילה חדשה ב-50 השנים האחרונות. "זה אבסורד!" מוחה עוזני. "ממש הרדימו את הרכבת. תשתית טובה ומתוחזקת עמדה באפס מעשה במשך שנים. כשאני מגיע למדינה מתוקנת כמו צרפת או גרמניה, ונעזר בשירותי הרכבת הנהדרים שלהן, אני חש כאדם שהגיע מעולם האתמול. אבל זה ישתנה ובקרוב מאוד".

אחד השינויים, שיתרחש בעוד כשנתיים, יהיה הכנסתן לשירות של רכבות קומתיים. הקונסורציום הבינלאומי ג'ק אלסטום זכה באחרונה במיכרז לאספקת ארבע רכבות דו-קומתיות. עוזני: "ארבעה קרונות דו-קומתיים מסוגלים להוביל 500 נוסעים בישיבה ועוד 400 בעמידה. דלתות ברוחב שלושה מטרים יאפשרו כניסה ויציאה מהירות, כך שהרכבת תתעכב בכל תחנה פחות מדקה בממוצע".



 

ומתי נזכה לשוב ולעלות לירושלים ברכבת?


"זו כרגע בעיית הבעיות, גם מבחינה מוראלית. דרושה השקענה של כ-50 מיליון דולר, כדי להשמיש את הקו הקיים. אני מקווה שתוך שנה וחצי יימצא הפיתרון".



 

מה עם רכבות חשמליות?


"זהו לכל הדעות אמצעי התחבורה הידידותי ביותר לסביבה. רכבת חשמלית אינה גורמת כל זיהום אוויר, והנצילות האנרגטית שלה גדולה יותר יחסית לקטר דיזל. יתרון נוסף הוא התאוצה המוגברת של הקטר החשמלי, התורמת רבות לקיצור זמן הנסיעה. "הקו הראשון ש"יחושמל" יהיה המסילה לראש העין. לטווח הארוך אנו מתכננים מסילה חשמלית לירושלים, שתקצר את משך הנסיעה מתל-אביב לבירה ל-28 דקות בלבד. העלות הכוללת מוערכת בכחצי מיליארד דולר.

"באחרונה נוסתה בארץ בהצלחה רכבת 'רוכנת' (טילטינג) חדישה, המסוגלת לשמור על מהירות גבוהה בסיבובים, דבר משמעותי בקו הררי כמו לירושלים".



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: הרכבת עולה על הפסים הנכונים
מחבר: ספינר, תומר
תאריך: לא ידוע 1999 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית