עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > השלד והשרירים
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!



תקציר
השיניים שלנו משתנות במהלך שנות חיינו - כיצד נדאג לבריאותן? במאמר זה מידע על דרכי שימור הפה, שאלות ותשובות בנושאים כגון תורשה, עששת, הלבנת שיניים ועוד



פה אחד 32 שיניים
מחברים: ד"ר דני אלגיסר; ד"ר אביטל מתן; ד"ר צחי אברמוביץ


השיניים עוברות שינויים מפליגים בין ינקות לזיקנה ומלוות אותנו בחיי היום-יום מרגע לידתנו. אי אפשר בלעדיהן ולפעמים קשה איתן, אבל חובה לדאוג לבריאותן ולשמרן ככל האפשר. במאמר הבא נאיר אור על כמה מהנושאים המסקרנים בתחום רפואת השיניים ונשיב לשאלות ותהיות אופייניות החוזרות ועולות במרפאות השיניים.


 

כמה שיניים בעצם יש לנו?


לאדם המודרני 20 שיניים חלביות (נשירות) הבוקעות במהלך הילדות ו - 32 שיניים קבועות (כולל שיני הבינה)
המחליפות אותן.

השיניים מתחילות להתפתח בתוך הלסת זמן רב לפני שהן בוקעות. השיניים הנשירות מתחילות להתפתח בלסת העובר, עוד ברחם אמו. הן מתחילות בדרך כלל לבקוע בגיל 6-9 חודשים. בקיעת כל השיניים הנשירות נמשכת כשנתיים. בגיל 6 מתחילות לבקוע השיניים הקבועות.



 

שיני אבות, שיני בנים: מה עובר בתורשה?


תורשה משפיעה על צורת השיניים שלנו, על סידור השיניים בלסת ועל מבנה הלסתות, מימדיהן ואיכות המבנה הגבישי של השכבה המגינה שלהן ("אמייל"). לכן, לתורשה יש חלק בהתפתחות עששת והיא גורם משפיע על שכיחות הטיפולים ל"יישור שיניים".

ההשפעה התורשתית במחלות חניכיים עדיין לא ברורה לחלוטין. מחלות חניכיים מושפעות מגורמים סביבתיים רבים, אולם מצאו קשר בין חומרת המחלה לבין מרכיב חלבוני לקוי האחראי על העברת מידע תורשתי.

האם יש שיניים "גרועות"?
בהחלט כן! ישנם מצבים בהם השיניים בוקעות כאשר שכבת האמייל המכסה אותן פגומה - האמייל אינו חלק או שבאזורים מסויימים אינו מכיל את כמות הסידן והמינרלים התקינה. באזורים אלו קל יותר לחיידקים להצטבר, קשה יותר לנקות את האזורים האלו וכתוצאה מכך עששת יכולה להתפתח במהירות רבה יותר. חשוב מאד לבדוק את השיניים הצעירות אשר בקעו לאחרונה כדי לאתר האם ישנם פגמים ולטפל באזורים הפגומים לפני שמתחיל תהליך העששת.


 

מה עושה פלואוריד?


הפלואוריד הינו חומר בעל יעילות מוכחת למניעת עששת. פלואוריד שוקע בזגוגית השיניים במשך הווצרותן והן הופכות לעמידות יותר בפני עששת. רשויות מקומיות רבות מוסיפות כיום פלואוריד למי השתייה, לכן יש לברר אם אתם צורכים מים המכילים פלואור. זיכרו! גם בקבוקי שתייה מסוגים שונים (כמו קולה, או שתייה אחרת) עשויים להכיל פלואור, בגלל מקור המים שלהם. גם משחות שיניים המכילות פלואוריד הוכחו כגורם משמעותי ביותר במניעת עששת.
מדוע חשוב לדעת אם אנחנו צורכים פלואור במידה מספקת?
מכיוון שמינון יתר של פליאוריד עלול לגרום לתופעה הנקראת פלואורוזיס המתבטאת בפגמים אסתטיים בפני שטח השן.
על מנת להנות מיתרונות הפלואוריד במניעת עששת ולהימנע מפלואורוזיס, מומלץ בילדים עד גיל 6 לצחצח פעמיים ביום עם משחת שיניים לילדים בעלת ריכוז פלואוריד נמוך יותר או להניה על המברשת כמות משחה בגודל גרגר אפונה. שטיפות פלואוריד יומיות או שבועיות (בהתאם לריכוז הפלואוריד בהן) מומלצות כאמצעי הגנתי נוסף בילדים גדולים יותר ובקבוצת סיכון ללקות בעששת. גם במרפאות השיניים ניתן להוסיף לשיניים פלואוריד ומומלץ לעשות זאת אחת לחצי שנה. תוספת פלואוריד בצורת כדורים או טיפות ייעשה רק בהמלצת רופא שיניים לילדים.


 

"הרופא אמר לי שיש לי עששת. ואני חשבתי שזה רק חורים…"


לא משנה איך תקראו לזה - עששת או חורים בשיניים מדובר בבעיה השכיחה ביותר ברפואת שיניים.

איך נגרמת העששת? אוכל שנשאר בסביבת השן ואף נדבק לשיניים מושך אליו חיידקים. פעילות החיידקים על שאריות האוכל גורמת לחומציות הפוגעת בשן ולריקבון (עששת) השיניים. כך נוצרים ה"חורים" המפורסמים שהזנחת הטיפול בהם עלולה להוביל לכאבים עזים ולטיפולים מסובכים יותר ויקרים יותר. כדי להילחם בעששת יש להקפיד על מספר כללים בסיסיים:

* יש להימנע ככל האפשר מאכילת חטיפים וממתקים בין הארוחות ולשמור על ארוחות בזמנים קבועים (כך גם תשמרו על דיאטה נכונה). אכילה מרובה במשך היום מגבירה את החומציות בפה ותורמת להתגברות העששת.

* יש לסלק באופן יסודי את שאריות האוכל והחיידקים מהשיניים, לפחות פעמיים ביום (במילים אחרות: לצחצח היטב את השיניים).

* יש לחזק את השיניים עם פלואוריד (להתייעץ בעניין זה עם רופא שיניים או שיננית).

* ואחרון אחרון ולא חביב: להימנע ככל האפשר ממזון מתוק ומשתייה מתוקה, האהובים גם על החיידקים!


 

מסטיק גם


האם מסטיק מועיל או מזיק לבריאות הפה והשיניים?
התשובה היא: "גם וגם".
במה הוא מועיל?
שפשוף המסטיק על השיניים מרחיק את שאריות האוכל (ואתן את החיידקים) שנשארו דבוקות לשיניים.
לעיסת מסטיק מגבירה את הפרשת הרוק המכיל חומרים קוטלי חיידקים, חומרים נגד חומציות וחומרים שיכולים לתקן נזקים התחלתיים של השיניים. הרוק מסייע גם לשטיפת וניקוי השיניים.
ובמה הוא מזיק? לעיסת מסטיק מהווה מאמץ גדול על שרירי הלעיסה ומפרק הלסתות. במקרים רבים השרירים והמפרק לא עומדים בעומס. במקרים כאלה יתכנו כאבים בפנים ובאזורי האוזניים. כאבים אלו יכולים להיות חזקים מאד, ממושכים וקשים ביותר לטיפול.
מה אם כן מומלץ? כמו בהרבה עניינים בחיים, לשמור על איזון. ללעוס מסטיק אך ורק אחרי הארוחות ולזמן קצוב. מומלץ ללעוס שני מסטיקים ביחד למשך 10 דקות לאחר הארוחות.
האם נכון שמסטיק ללא סוכר עדיף?
בהחלט. סוכר מזיק לשיניים. לכן יש ללעוס רק מסטיק נטול סוכר המכיל פלואוריד.


 

כשחיידקים מחפשים שורשים צריך טיפול שורש


מחלת העששת מתבטאת בריקבון חומר השן ויצירת חורים בשיניים. כאשר העששת מתפשטת לעומק השן, חודרים החיידקים למוך השן (המכיל כלי דם ועצבים) וגורמים לזיהומו ולדלקת המלווה בכאבים. דלקת זו אינה יכולה להתרפא בעצמה או על-ידי תרופות, במקרה זה יש צורך לבצע טיפול שורש. דלקת מוך השן שאינה מטופלת בזמן, מתפשטת אל קצה השורש ואל העצם התומכת בשן וגורמת לדלקת המלווה בנפיחות ובכאבים עזים.

ביצוע טיפול שורש נחוץ גם במקרה של פגיעה במוך השן בעקבות חבלה או שבר של כותרת השן. טיפול שורש מבצע בהרדמה מקומית ולכן בדרך כלל אינו כואב. בטיפול שורש מסלקים את העצב ואת רקמת מוך השן הפגועה, מנקים ומחטאים את תעלות השורש וסותמים אותן עם חומר איטום מיוחד המונע חדירת חיידקים, סתימת שורש המבוצעת כהלכה תמנע מעבר זיהום מתעלת השורש אל רקמות החניכיים והעצם התומכים בשן ותאפשר ריפוי של השן וסביבתה.

הטיפול בשן אינו מסתיים עם סיום טיפול השורש. שן שעברה טיפול שורש מאבדת חלק ניכר מחומר השן הכותרתי, נחלשת ונוטה להישבר תחת לחץ הלעיסה. אם כותרת השן לא תשוקם, קיים חשש שקירות השן ישברו ונאלץ לעקור אותה. על מנת לשמר ולחזק את השן ולאפשר לה לתפקד באופן נורמלי, יש לבצע בה סתימה או מבנה (בורג המוחדר לתוך תעלת השורש ושחזור המשלים את חומר השן החסר) ולרוב נחוץ להרכיב עליה כתר חרסינה.


 

מה עושים עם הפחד?


כמעט כולם חוששים מטיפול שיניים, אולם כמעט כולם מוכנים, בשלב זה או אחר, לפתוח את הפה ולתת לרופא השיניים לבצע את הטיפול הדרוש.
הדרך הפשוטה להתגבר על הפחד הינה באמצעות שימוש ב"גז צחוק" - זוהי השיטה המקובלת והמומלצת להרגעה קלה. במקרים של חרדה קשה יותר, או במצבים בהם נדרש טיפול מקיף והמטופל אינו משתף פעולה, מומלץ לבצע את טיפולי השיניים תחת הרדמה כללית או בהרגעה תרופתית (סדציה), בפיקוח רופא מרדים.


 

…ומברשת השיניים


* מברשת השיניים לא עושה את ההבדל אלא איך משתמשים בה: כל מברשת מתוצרת של יצרנים ידועים מתאימה לשימוש, במיוחד כאשר היא נושאת אישור של הסתדרות רופאי השיניים או בעלת תו תקן.
* בקניית מברשת יש להקפיד כי הסיבים עשויים מניילון רך והם בעלי קצוות מעוגלים. ראש המברשת צריך להיות קטן - רוחב של 3 אלומות סיבים (בערך כרוחב האגודל).
* מברשת עם סיבים קשים מידי יכולה לגרום לשחיקת השיניים ולנסיגת חניכיים.
* מומלץ להחליף מברשת שיניים כל מספר חודשים.
* "תמיסת המחשה" (אפשר לרכוש בבתי מרקחת) ממחישה אזורים שלא צוחצחו היטב. מטפטפים 3 טיפות בפה ומורחים את החומר עם הלשון על כל השיניים. שוטפים פעם אחת ומסתכלים במראה, היכן שנשאר צבע אדום סימן שיש חיידקים - שאותם צריך להסיר.
* שימוש סדיר בחוט דנטלי ובקיסמים דנטליים עוזר למנוע התפתחות עששת ומחלות חניכיים.

האם מברשת שיניים חשמלית עדיפה?
אם אתם שייכים לאנשים ש"צעצועים" חשמליים מלהיבים אתכם - יתכן ששימוש במברשת חשמלית יגרום לכך שהצחצוח שלכם ישתפר, אולם מברשת השיניים החשמלית אינה יעילה יותר בצחצוח, בהשוואה למברשת ידנית. מברשת חשמלית מומלצת בעיקר לאנשים בעלי מוגבלות גופנית.


 

איך מלבינים שיניים?


שינוי צבע וכתמים בשיניים נגרמים עם הגיל בגלל שתיה מרובה של קפה, תה, יין אדום, עישון, וכן עקב נטילת תרופות מסוימות. במקרים של חבלה בשיניים או לאחר טיפול שורש, השן מקבלת גוון אפור-שחור הבהרת הצבע מבוצעת באמצעות חומר הלבנה מחמצן הנמרח על גבי השיניים. כתרים וסתימות לבנות הקיימים בפה אינם משנים את צבעם עקב פעולת חומר ההלבנה קיימות שיטות שונות להלבנת שיניים הכוללות גם שימוש בלייזר, אך השיטה הנפוצה ביותר הינה "ההלבנה הביתית".


 

היו לי שיניים חזקות ופתאום הן התחילו להתנדנד


זהו ככל הנראה סימן למחלת חניכיים- מחלה זיהומית שבהעדר טיפול עלולה לגרום לאובדן השיניים. הסימנים הראשונים להתפתחות מחלת חניכיים הם אודם ונפיחות בחניכיים ודימום כתוצאה ממגע בהן בזמן ציחצוח שיניים או אכילת מזון קשה (למשל תפוח עץ). בדרך כלל הסימנים אינם מלווים בכאבים או בחוסר נוחות.
הגורם העיקרי להתפתחות מחלות החניכיים הוא הרובד החיידקי. כאשר לא מסירים אותו הוא יכול לגדול ולהתפשט אל מתחת לקו החניכיים, החניכיים נפרדות מהשיניים ונוצר מרווח בינהם הנקרא "כיס", שלתוכו ימשיכו להיכנס חיידקים ויגרמו להחמרת הדלקת.
בנוסף לחיידקי הפה, קיימים גורמים נוספים המשפיעים על הופעת המחלה וחומרתה, כמו למשל: עישון, סכרת, מתח, תזונה לא נכונה ועוד.

האם אפשר למנוע מחלת חניכיים?
כן. ציחצוח שיניים ושמירה קפדנית על נקיון הפה, בדיקה תקופתית אצל רופא השיניים וטיפול סדיר אצל שיננית, מדי מספר חודשים, ימנעו התפתחות מחלות חניכיים.

 

קיבלתי מכה, השן נשברה!


בכל מקרה של מכה חזקה, שבר או איבוד של שן קדמית יש לפנות בהקדם לרופא השיניים לבדיקה, אבחנה וטיפול בהתאם.

בשיני חלב שנחבלו נחוצה בדיקה מקיפה של רופא השיניים על מנת לשלול פגיעה בנבט השן הקבועה הנמצאת בתוך הלסת, או שקיעה של שן החלב בתוך החניכיים.

בשיניים קבועות שנפגעו ישנה חשיבות רבה לטיפול בהקדם, על מנת להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול, למנוע סיבוכים עתידיים (כגון דלקת, פגיעה בתפקוד השן, פגיעה אסתטית, איבוד השן או איבוד עצם תומכת).

במקרה של שן קבועה שיצאה ממקומה, חשוב למצוא אותה, לשטוף במים, להכניסה לכלי עם חלב או לכוס מים עם רבע כפית מלח ולהגיע במהירות למרפאת השיניים. הרופא מחזיר את השן למקומה ומבצע קיבוע לשיניים סמוכות כדי לייצבה. טווח זמן של שעה הינו קריטי להצלחה. אסור לתת לשן להתייבש או להשתמש בחומרים כמו אלכוהול או חומרי חיטוי. בעת פעילות ספורט העלולה לפגוע בשיניים, מומלץ להשתמש באמצעי מיגון מיוחדים.


 

"סתימות" שחורות, "סתימות לבנות"


הטיפול הבסיסי והראשון ב"חורים" בשיניים הוא השחזור - "סתימה" פשוטה של החורים.

הסתימות ה"שחורות" הוותיקות עשויות חומר מתכתי הקרוי אמלגם. האמלגם הינו חומר עמיד לשחיקה, יציב לאורך שנים ובעל עמידות גבוהה, המונע התפתחות עששת גם בשולי הסתימה.

הסתימות ה"לבנות" עשויות מפולימר פלסטי חזק וקשה בצבע השן (קומפוזיט), אשר באמצעות טכניקה כימית ומכאנית מיוחדת נצמד לחומר השן וממלא את החלל.

בעבר היו ה"סתימות" הלבנות עמידות פחות מאשר האמלגם, הן לשחיקה והן להתפתחות עששת משנית בשוליהם, אולם עם השנים התפתחו חומרים חדשים האוטמים טוב יותר את סביבת השן וכיום ניתן לבצע שחזורים איכותיים בצבע השן, הן בשיניים קדמיות והן באחוריות.


 

כתר על ראש השן


"כתר" הינו מעין "כובע" לשן, כיסוי, החובק את השן מכל צדדיה ומונע את שבירתה והתפוררותה עד אבדן. שיניים שעברו טיפול שורש הן שיניים המועמדות ל"כתרים" בגלל הסיכון הגבוה שלהן להישבר.

גם במקרים של חסר שיניים, אסתטיקה לקויה, ולצורך חיבור וייצוב קשת השיניים ועוד יבוצעו כתרים.

הכתר הנפוץ הינו "כתר חרסינה". למעשה, החרסינה מצפה בסיס מתכת שהוא הקובע את סוג (ומחיר) הכתר.

החרסינה מעניקה לכתר מראה וצבע של שן טבעית. כתרי חרסינה על בסיס מתכת חצי אצילה (המכילה פלדיום בעיקר) הם הנפוצים ביותר ומבוצעים בשיניים אחוריות וקדמיות. כתרים שבסיסם מתכת אצילה (זהב ופלטינה) יעשו בשיניים קדמיות בהם לאסתטיקה משקל רב.
ומהו "גשר"?
מספר כתרים המחוברים יחדיו נקראים "גשר". גשר חרסינה מבוצע כאשר חסרה לפחות שן אחת בפה.












ביבליוגרפיה:
כותר: פה אחד 32 שיניים
מחברים: אלגיסר, דני (ד"ר) ; מתן, אביטל (ד"ר) ; אברמוביץ, צחי (ד"ר)
תאריך: חורף 2001 , גליון 1
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הערות לפריט זה: 1. מחברים נוספים: ד''ר אייל בוצר, ד''ר ירון ברנשטיין, ד''ר שלמה ברק, ד''ר הדר בתר, ד''ר יוסף גראוברט, ד''ר ביאטריס גרינברג-פריזר, ד''ר רודיקה גרינברג, ד''ד דוד הונדרט, ד''ר גד ודנאי, ד''ר אנדי וולף, ד''ר שמואל טאו, פרופ' אביעד טמשה, ד''ר זאב מידן, ד''ר רפי רומנו, ד''ר הנרי רון, שיננית רני פלדמן-נחמיאס.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית