ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

ההבדלים בין זמני צמיחתן של המדינות בישראל וביהודה והשוני הרב בין שתי הישויות האלו מזכירים במידת-מה את המצב בעבר-הירדן. כוונתי בראש ובראשונה לניגודים בין היחידות הצפוניות,מואב ועמון, ובין היחידה הדרומית, אדום.

מדינות אלו צמחו על מצע גיאוגראפי ויישובי שונה, הדומה במידת-מה לנאמר לעיל על ישראל ויהודה. במואב ובעמון שררו תנאים סביבתיים משופרים יחסית, והיתה פתיחות כלפי מערב וצפון. אדום, לעומת זאת, היתה חבל-ספר סגור ומבודד. בתקופת-הברונזה המאוחרת יצרה מואב את הגבול היישובי הדרומי בעבר-הירדן, אף שהיו בה אתרי יישוב אחדים. באדום לא היתה אז אוכלוסייה של יושבי-קבע. בתקופת-הברזל I הוצפו מואב ועמון בעשרות רבות של אתרים מכל הגדלים,⁶⁹ בחלקם גדולים ומפותחים. בבמת אדום היו אז רק מעט אתרים קטנים ודלים. זו אחת הסיבות שהמדינות הצפוניות התגבשו בפרק-זמן קדום יותר. ממצאים שונים במואב, כגון מצודות-הספר שלה ואסטילת בלוע,⁷⁰ מצביעים על האפשרות, כי בתקופת-הברזל I כבר היתה בה ישות פוליטית מפותחת למדי.⁷¹ ביצורי תקופת-הברזל I בתל אל-עומיירי אולי מצביעים גם על ישות מדינית בעמון בראשית התהוותה. מצבת מישע מעידה, שכבר במאה הט' היתה מואב מדינה של ממש.⁷² חיזוק לעדות זו אפשר למצוא במיגוון רחב יחסית של ממצאים נוספים במואב: אסטילת ג'בל שיחאן, שיש לייחס אותה, כפי הנראה, למאה הט' או למאה הח';⁷³ חותם "לעבדחורן", שלמייר מייחס אותו למואב של המאה הט';⁷⁴ כתובת בת זמנה של מצבת מישע על שבר של פסל שנמצא בכרך;⁷⁵והכותרות הפרוטויוניות ממדיביע, שעל-פי החפירות במקום יש לייחסה עתה למאה הט' לפסה"נ,⁷⁶ הכתובת ממצודת רבת-עמון מלמדת, שכבר במאה הט' לפסה"נ היתה בה ישות מפותחת.⁷⁷ אדום הגיעה למעמד זה רק בשלהי המאה הח' בהשפעת אשור.⁷⁸ השוואה זו ונתונים אחרים שצוינו לעיל מרמזים, כי בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום. יתירה מזו, דומה, כי במובנים מסוימים היתה יהודה קרובה יותר לאדום מאשר ל"אחותה" הצפונית.

הערות שוליים:

69. ראה: J.M. Miller, Archaeological Survey of the Kerak Plateau, Atlanta 1991; R.D. Ibach, Archaeological Survey of the Hesban Region (Hesban, V), Berrien Springs 1987.
70. אני מקבל את ייחוסה למאה הי"ב לפסה"נ. ראה: W.A. Ward and M.F. Martin, "The Balu'a Stele – A New Trascription with Palaeographical and Historical Notes", ADAJ, VIII-IX (1964), pp. 5-29
71. דיונים מפורטים בעד ונגד ראה: U. Worschech, Die Beziehungen Moabs zu Israel und Ägypten in der Eisenzeit – Siedlungsarchäologische und siedlungshistorische Unter-suchungen im Kernalnd Moabs (Ard el-Kerak), Wiesbaden 1990; J.M. Miller, "Early Monarchy in Moab?" in: P. Bienkowski (ed.), Early Edom and Moab – The Beginning of the Iron Age in Southern Jordan, Sheffield 1992, pp. 77-91
72. ראה לאחרונה: נאמן (לעיל, הערה 27).
73. ראה: E. Warmenbol, "La stèle de Rugm el-Abd (Louvre AO 5055) – Une image de divinitè Moabite du IXème-VIIIème siècle av. N.È.", Levant, XV (1983), pp. 63-75. על האפשרות שהיא מראה את האל הלאומי ראה: F.M Benedettucci, "Alcune considerazioni sulla stele de Rujm el-Abd", Orient Express, I (1995), pp. 19-20
74. ראה: A.Lemaire, "Les criteres non-iconographiques de la classification der sceaux nordouest sèmitiques inscrits", in: B. Sass and C. Uehlinger (eds.) Studies in the lconography of Northwest Semitic Inscribed Seals, Fribourg 1993, pp. 14-15
75. ראה: W.L. Reed and F.V. Winnett, "A Fragment of an Early Moabite Inscription from Kerak", BASOR, 172 (1963), pp.2-9
76. ראה: G.L. Mattingly, "Karak Resources Project 1997" ACOR Newsletter, 9.1 (1997), pp. 6-7
77. ראה: קרוס (לעיל, הערה 28).
78. ראה: קנאוף (לעיל, הערה 27). על הגל היישובי באדום ראה, למשל: S. Hart, "Some Preliminary Thoughts on Settlement in Southern Edom", Levant, XVIII (1986), pp. 51-58