הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים
אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגיישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


תקציר
כחלק מהמצאת הדפוס פיתח גוטנברג דיו מיוחד. לשם כך נעזר בצבעים חדשים שפיתחו הציירים בתקופה - צבעים על בסיס של שמן.



הדיו


מבדיקות שנערכו על הדפסי עץ מהמאה ה-14 וה-15 אנו לומדים שהדיו שבו השתמשו הוכן על בסיס מים. אכן, הדיו מהסוג הזה היה טוב להדפסי עץ. אך כאשר מורחים דיו מסוג זה על מתכת הוא אינו נמרח באופן אחיד אלא מתפרק לטיפות קטנות וביניהן חללים. היה ברור שכדי להדפיס באמצעות אותיות בודדות ממתכת, כמו אלה שגוטנברג הכין, דרוש דיו מסוג אחר.

גוטנברג פיתח דיו כזה כחלק מהמצאת הדפוס. לשם כך נעזר בצבעים חדשים שפיתחו הציירים בתקופה - צבעים על בסיס של שמן.

הצייר יאן ואן-איק פיתח את צבע השמן, שיפר אותו והפך את השימוש בו לנפוץ במיוחד. יש להניח שגוטנברג הכיר את העבודות של ואן-איק - ובוודאי את צבעי השמן החדשים, שנעשו פופולריים בקרב ציירים באירופה הצפונית. עם הופעת בתי הדפוס, השתייכו המדפיסים פעמים רבות לאותה גילדה שלה השתייכו הציירים - עובדה שאפשר ללמוד ממנה כי באותה העת ייחסו דמיון לשתי המלאכות.

הצבעים של ואן-איק התאימו לציור תמונות שנשמרו שנים רבות. אולם היה צריך להתאימם לדרישות הדפוס. צבעי השמן שבהם השתמשו בציור היו סמיכים. דיו סמיך מדי נמרחת מסביב לאות בזמן ההדפסה ואף אחריה. צבע דליל, לעומת זאת, אינו נמרח היטב על כל האות והשאיר על גבה חללים.

הדיו שגוטנברג פיתח היה סמיך. הדיו לא נזל מהמתכת שעליו נמרח ולא זרם לאזורים בדף שהיו אמורים להישאר לבנים. המדפיסים השיגו תכונה אחרונה זו על-ידי שילובן של מתכות שונות בדיו עצמו.

תהליך הכנת הדיו המשיך להיות תהליך מורכב ועדין במשך מאות שנים. הוא דרש בעלי מקצוע מיומנים ושימוש בחומרים טובים ויקרים. מדפיסים רבים לא הלכו בעקבות גוטנברג ולא הקפידו כמוהו על איכות גבוהה של הדפסה. נוכל להבחין בקלות בספרים שהודפסו בדיו מאיכות ירודה, בשל הכתמים והחללים המופיעים באותיות שבספרים אלה.

מריחת דיו על האותיות:
הדיו נשמר בתוך צנצנות, כדי שלא יתייבש. בשעת ההדפסה היו אנשי בית הדפוס מוציאים כמות מסוימת של דיו ומניחים אותו בתוך מגש. שוליה היה אחראי על מריחת הדיו על תבנית הדפוס לפני הכנסתה של התבנית למכבש. הוא היה מחזיק שתי מברשות כיפתיות: מקלות עץ מחוברים לכיפה משער סוס מכוסה עור, בקוטר של כ-15 ס"מ כל אחת. את המברשות היה מגלגל בתוך מגש כדי שיספגו דיו, ואחר כך מגלגל אותן על פני האותיות, כדי למרוח על תבנית האותיות את הדיו שספגו. מריחת הדיו נעשתה פעם בשלוש הדפסות.

הדיו של גוטנברג

לא נמצא בשום מקום מתכון שלפיו אפשר היום לשחזר את הרכב החומרים שבהם השתמש גוטנברג על-מנת להכין את הדיו. מהתבוננות בתוצאות ההדפסה של גוטנברג ברור שהדיו שלו היתה באיכות גבוהה. לא כל המדפיסים שבאו אחריו שמרו כמוהו על איכות הדיו. חלקם בחרו לחסוך בהוצאות והוציאו לאור דברי דפוס באיכות נמוכה.

משערים שהדיו של גוטנברג כללה:

  1. שמן של אגוזי מלך.
    כאשר מחממים את השמן הזה הוא מצהיב רק במידה מועטה, ולכן היה עדיף על שמנים אחרים (אם כי יתכן גם שהשתמשו בשמן פשתים). את השמן זיככו מלכלוך בכך שהוסיפו לו בעת הבישול חומר אורגני (עצמות, גיר, קרום של לחם). חומרים כאלה, שהוצאו לאחר הבישול, ספגו את הלכלוך.
  2. שרף של עצי אורן
    השרף חומם וזוכך עד שנעשה סמיך. כשהיה מוכן, הוסיפו אותו לשמן אגוזי המלך. מרכיב זה בדיו מנע מריחת יתר שלה.
  3. פיח שנוצר משרפת זפת
    הפיח נתן לדיו את צבעו השחור.

יאן ואן-איק

יאן ואן-איק היה צייר פלמי שחי (בערך) בין השנים 1441-1390. מקובל לייחס לו את פיתוח צבעי השמן והשימוש הנרחב הראשון שנעשה בהם. אף-על-פי שצבעים על בסיס של שמן היו מוכרים קודם לכן. ואן איק פעל עם אחיו להכנת צבעים אשר ישמרו טוב יותר מאשר הצבעים בהם נעשה שמוש קודם לכן. כמו בפיתוחים אחרים גם פיתוח צבעי השמן נעשה במקביל על ידי צירים שונים בארצות השפלה. ציוריו של ואן איק פרסמו את הצבעים החדשים בהם השתמש. עד היום ניתן לראות צבעים אלו בתמונותיו הנמצאות במוזיאונים שונים ברחבי העולם.

סביר מאוד להניח שגם אם גוטנברג לא הכיר את עבודותיו של ואן-איק, הוא הכיר את צבעי השמן שלו ובחן צבעים אלו כאשר הוא התחיל להכין את הדיו שלו.

קראו עוד:

הדפוס - אמנות הכתיבה המלאכותית
מכבש הדפוס
תהליך ההדפסה
יציקת אותיות
סידור האותיות במסגרת לפני ההדפסה
הנייר
הדיו (פריט זה)
כתיבת ספרים לפני הדפוס
פועלי הדפוס
תרבות הדפוס
הדפוס : סיפור של בני אדם

ביבליוגרפיה:
כותר: הדיו
שם  האתר: Gutenberg
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. פרופ' דוד חן - מנהל המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי.
2. דר' דוד מיודוסר - מנהל המעבדה לטכנולוגית ידע.
3. דר' אביגיל אורן - מנהלת הפרוייקט - "דעמיין".
4. אורלי להב - מרכזת הפרוייקט.
5. קבוצת המחקר והפיתוח : דר' אביגיל אורן, דר' דוד מיודוסר, דר' גיל עמית, אורלי להב, ג'יי הורוויץ, שאול קציר
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית