הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > פולחן
מוזיאון ישראל, ירושלים



צלמית בעל ממגידו
צלם: ירושלים מוזיאון ישראל



צלמית בעל ממגידו

צלמית האל בעל, נמצאה במגידו. גובה : כ  25 ס"מ. תארוך: מאות יג' - יב' לפני סה"נ .
בעל הוא אל הסערה והפריון הכנעני, אליל הצידונים.


לתמונה מוגדלת


משמעות השם "בעל": הכל שייך לו. לעיתים מכונה בעלים, לעיתים בעל ותוספת שם של מקום, כמו בעל צפון, בעל חצור, לעיתים נקרא גם הדד. בכנען הפך לאל מרכזי כיוון שזו ארץ שחונה התלויה בגשמים. החקלאות התלויה בגשם נקראת על שמו "חקלאות בעל".
סמליו של האל בעל הם הברק (בו אוחז בדרך כלל ביד אחת, מונפת כלפי מעלה) ומגן, סמל להיותו אל לוחם, (בו אוחז בדרך כלל ביד השנייה), לראשו כובע וקרניים – סמל הפריון.
פולחן האל בעל מתואר לראשונה בכתבי אוגרית (ארכיון מסמכים שנמצא אוגרית , תל ראס שמרה בחוף הסורי, עיר שחרבה במאה היג' לפני סה"נ). בכתבים אלה מובאים סיפורים מיתולוגיים על הבעל ומשפחתו. הבעל הוא בנם של אֵל – ראש האלים הכנעני ושל אשרה, לבעל שני אחים: מות וים נגדם מנהל מאבק קשה ולבסוף מנצח, יש לו גם אחות ענת המסייעת לו במלחמותיו. בת זוגו של בעל היא האלה עשתורת. על פי המתואר במקרא התקיים פולחן הבעל במקומות גבוהים (מלא', יא, יח; במדבר כב, מא; דברים יב, ב).
אופן הפולחן מתואר היטב בעימות של אליהו עם נביאי הבעל בו הם מתגודדיים – פוצעים עצמם באקסטזה פולחנית. המקרא מתאר מאבק בלתי פוסק בבעל, החל מהכניסה לארץ, כשבני ישראל נתקלו בפולחן הכנעני לראשונה דרך כל ההיסטוריה של ממלכת ישראל עד ימי יאשיהו. העימות המפורט ביותר במקרא היה בימי אחאב, עם אליהו, על הכרמל, לא במקרה הנסיון בו העמיד אליהו את נביאי הבעל היה הורדת גשם, עליו אחראי הבעל. בימי אחאב כמו בתקופות הקדומות התקימה בישראל עבודת הבעל יחד עם עבודת ה' . תופעה זו מכונה סינקרטיזם.



אל האסופה גלריית ארכיאולוגיה מקראית3

ביבליוגרפיה:
כותר: צלמית בעל ממגידו
צלם: מוזיאון ישראל, ירושלים
שם  הפרסום מקורי: מוזיאון ישראל ירושלים. מחלקת צילום וזכויות יוצרים
מחבר: מוזיאון ישראל, ירושלים
בעלי זכויות : מוזיאון ישראל, ירושלים
הוצאה לאור: מוזיאון ישראל, ירושלים
הערות לפריט זה: 1. באדיבות רשות העתיקות.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית