עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורתעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצריםעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מהפכות תרבותיות, פוליטיות וכלכליות > מהפכת הדפוס
אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגיישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


תקציר
האם הדפוס גרם לשינויים מהפכניים? עד כמה גדולות היו ההשפעות של הדפוס על התמורות בהיסטוריה האירופית מאמצע המאה ה-15? לדפוס היתה השפעה מכרעת על שינויים רבים. כמה מהשינויים החשובים שהדפוס השפיע עליהם: התפתחות של תחומי דעת חדשים, שינויים בשפה המדוברת, הרפורמציה.



תרבות הדפוס


מתרבות התמונה לתרבות הדפוס

אנחנו גדלים לתוך מציאות המשתייכת לזמן ולמקום מוגדרים. אם ננסה לצאת בדמיוננו אל מחוץ למציאות זו, על מנת לראות כיצד היא משפיעה עלינו, נגלה שזו משימה כמעט בלתי אפשרית. אנחנו מקבלים כמובנות מאליהן את הדרכים שבהן אנחנו מבינים את העולם, אף-על-פי שאלה אינן דרכים "טבעיות" אלא תוצאה של הסביבה. כך הדבר גם לגבי ההשפעה של הדפוס על חיינו.

היסטוריונים מלמדים אותנו שאנשים שחיו לפני תקופת הדפוס ראו את העולם אחרת מאשר אנחנו רואים אותו היום. הם מציינים שלפני הדפוס וההפצה העצומה של המילה המודפסת, תמונות ודמויים חזותיים מלאו תפקיד גדול יותר בחיי האדם. כך למשל, הכנסיה היתה מלאה פסלים ותמונות, שנועדו לכוון את המחשבה ואת האמונה של הצופים בהם כמו שהספר מכוון אותנו היום.

בספרו של ויקטור הוגו, "הגיבן מנוטר-דם", מתואר איש מחקר השוקד על ספריו ומתבונן בספר המודפס הראשון שלו, המצטרף לספרים האחרים שהוכנו בכתב יד. ואז הוא מביט דרך חלונו בכנסיה של נוטר-דם ומהרהר בקול: "זה יביא לסוף של זה." בכוונתו לומר שהספר המודפס יביא לסופה של הכנסיה. אין הכוונה כאן לכך שהספר המודפס יביא את הקץ על האמונה הדתית, אלא שהדרך שבה הספר מתאר את העולם תשתלט על הדרך שבה הכנסיה תארה את העולם.

הרפורמציה

עד המאה השש עשרה אירופה המערבית היתה מאוחדת כולה בדת אחת (הנצרות) שהיתה מאורגנת תחת כנסיה כללית (משמעות המילה קתולית) בעלת מבנה מאוחד בראשות אפיפיור אשר ישב ברומא. המהפכה אשר עברה הכנסיה במאה השש עשרה בשבירת הכנסיה המאוחדת ובהקמת כנסיות חדשות - המכונות פרוטסטניות, נקראת הרפורמציה.

מטרתה הראשונית של הרפורמציה היתה תיקונה של הכנסיה הקתולית, אשר לטענתה הסתאבה והתרחקה מהרעיונות הנוצריים המקוריים. הרפורמציה קראה לחזרה למשמעותם המקורית של כתבי הקודש, ודחתה את סמכות פרשנות כתבים אלו בימי הביניים ואת סמכותם המחולטת של האפיפיור וועידות הכנסיה בפרושם. עד מהרה הוצאו המתקנים מהכנסיה הקתולית והקימו לעצמם כנסיות משלהם. לכנסיות אלו עקרי אמונה, טקסים ופולחנים שונים מאילו של הכנסיה הקתולית. המהפכה הדתית גרמה תוך זמן קצר לזעזועים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. במשך למעלה ממאה שנה התנהלו באירופה מלחמות דת בין פרוטסטנים לקתולים. רק בסיומה של מלחמת שלושים השנה בשנת 1648 הוחזרה היציבות היחסית ליבשת.

לא רק לותר עורר ספקות לגבי הכנסיה. כך גם התיאוריות והממצאים של גלילאו. ברומא, המקום בו ישב האפיפיור, התנהל משפטו של גלילאו.

הדפוס והרפורמציה:

הרפורמציה התרחשה זמן קצר יחסית לאחר התפשטות הדפוס באירופה. סמיכות זמנים זו מעלה את השאלה האם הדפוס השפיע על הרפורמציה? הסטוריונים טוענים כי הדפוס השפיע בשתי דרכים מרכזיות על הרפורמציה:

  1. הדפוס תרם להפצת הרעיונות החדשים של הרפורמציה, באמצעות הדפסת כרוזים וספרים אשר הופצו לכל, כמו המנשר של לותר.
  2. הדפוס הפך את כתבי הקודש לנגישים לאנשים רבים, ובכך הפך את טענת הרפורמציה כי אין צורך בתווכו של הכומר והכנסיה להבנת כתבים אלו לסבירה יותר. בעקבות הדפוס יותר אנשים קראו ישירות את הביבליה (הברית החדשה והתנ"ך) בתרגום הלטיני הרישמי ובתרגומים חדשים (מלאים ומקוצרים) לשפות הדבור. קוראים אלו לא היו צריכים את תווכו של הכומר בכדי להכיר את הכתוב בביבליה. יתכן שטענת הרפורמציה שכל אדם יכול להבין בעצמו את עקרי האמונה הנוצרית מתוך הברית החדשה קסמה לרבים מבין קוראים אלו.

הפצתו של מנשר לותר

יש המצביעים על שנת 1517 כעל מועד תחילתה של הרפורמציה. באותה השנה הצמיד מרטין לותר לדלת הכנסיה בעירו ויטנברג שבגרמניה כרזה בכתב-יד, ובה 95 טענות לדיון ביחס לכנסיה. לותר לא ציפה שמעשה צנוע זה יוביל למהפכה. הוא בסך הכול ציפה שזו תהיה תחילתו של דיון.
אבל נמצא מי שהעתיק את הטענות האלה מדלת הכנסיה והדפיסן. הטענות המודפסות זכו להפצה רחבה מאוד. שבועיים אחרי שנכתבו כבר נקראו בידי אנשים בכל גרמניה, וכעבור שבועיים נוספים - באירופה כולה. הפצתן המהירה של טענותיו של לותר התבססה על אמצעי התקשרת החדש יחסית - בית הדפוס. משערים ששלוש שנים לאחר הדבקת הכרזה כבר נמצאו ברחבי אירופה 300,000 עותקים של הטענות של לותר. הרפורמציה ומתנגדיה המשיכו להשתמש בדפוס, להדפסת כרוזים וספרים אשר שימשו נשק חשוב במאבק בין הכנסיות. הדפסתם של ספרים, חוברות וכרוזים בעותקים רבים הבטיחה את הגעתם למקומות שונים ואפשרה את הברחתם לאזורים בהם הם היו אסורים. למרות ששומרי הגבולות היו מצליחים לתפוס את מרבית העותקים, כמעט תמיד הצליחו להבריח עותקים אחדים. עותקים אלו הספיקו להפצת רעיונות הרפורמציה.

האם הדפוס גרם לשינויים מהפכניים?

עד כמה גדולות היו ההשפעות של הדפוס על התמורות בהיסטוריה האירופית מאמצע המאה ה-15? חוקרים רבים טוענים שהיתה לדפוס השפעה מכרעת על שינויים אלה. אך הם מתקשים להצביע בדיוק על הדברים שהדפוס השפיע עליהם. בספרה "הדפוס כסוכן שינוי", כותבת אליזבת איזנשטיין:

"On the one hand it seems to have changed nothing on the other, it seems to have transformed everything."

"מצד אחד נראה שהדפוס לא שינה דבר. מצד אחר נראה ששינה הכל."

אכן, כאשר בודקים מקרוב את השינויים שחלו בחברה האירופאית של התקופה, קשה לשים את האצבע על הנקודות שבהן שינה תהליך הדפוס את העולם. עם זאת, קשה להשתחרר מהתחושה הכללית שהשפעתו של הדפוס היתה למעשה כה רחבה וכה בסיסית, שאירופה של אחרי הדפוס היתה שונה לחלוטין מאירופה שלפניו.

התפתחותם של תחומי דעת שונים וחדשים

עוד בטרם הומצא הדפוס התעורר באירופה ובעיקר באיטליה ענין רב בספרות הקלאסית - הכתבים בלטינית וביוונית מהעת העתיקה. עם הופעת הדפוס הזדרזו מדפיסים ומלומדים להוציא לאור ספרים לטינים רבים, ומעט מאוחר יותר החלו בהדפסת ספרים גם ביוונית. הלטינית המשיכה להיות השפה המאחדת של אירופה: שפת המחקר, הדת ואף חלק מהמשפט והמסחר. הדפוס אפשר את הפצתם של הכתבים הקלאסיים, כמו גם של כתבים מימי הביניים. לרשות המלומדים שחיו לאחר המצאת הדפוס עמדו ספרים רבים יותר מלקודמיהם. הם החלו לרכוש ספריות גדולות למדי ולכן יכלו להשוות מספר ספרים בעת ובעונה אחת. נגישותם הרבה יותר של רעיונות העבר באמצעות הספרים סייעה לתחיתם ולשמוש בהם. צרופם של רעיונות עתיקים יצר לעיתים רעיונות חדשים ודרכי מחקר חדשות.

מה עוד הדפיסו מלבד ספרים

בתחילה שימש בית הדפוס כמעט אך ורק להדפסת ספרים, והספרים שהודפסו היו מעטים: ספרי תנ"ך, כתבי אבות הכנסיה כתבים קלאסיים וסיפורי הקדושים. בהמשך גדל מבחר הספרים שראו אור באופן משמעותי, ומתחת מכבש הדפוס יצאו ספרי יעוץ, מעשיות וספרים רבים נוספים.
תוך זמן קצר גילו המדפיסים שלדפוס שימושים רבים נוספים: מפות, למשל, היו פופולריות, ולא עבר זמן רב עד שאנשים גילו שביכולתם להפיץ את דעותיהם ברבים בעזרת כרזות. אך אולי השמוש הנפוץ ביותר של כרזות מודפסות היה לצורכי פרסום. אין פרוש הדבר שהפרסום לא היה קיים לפני המצאת הדפוס. אבל הדפוס זירז מאוד את התפתחות התחום.

לפני המצאת הדפוס היה שוק הספרים פחות או יותר סטטי. כמעט כל ספר היה מיועד לקונה מסוים, ולא היה צורך באמצעי שיווק מיוחדים. עתה, בעקבות הדפוס, היו עותקים רבים בנמצא ונוצר הצורך לעודד את קנייתם. לשם כך המדפיסים הפיקו והפיצו רשימות של הכותרים שהם הוציאו לאור, או דפי פרסום שעליהם נכתבו תקצירים של ספרים, כדי לעודד את קנייתם. בערים שבהן שכנו אוניברסיטאות הם גם הפיצו מודעות המבשרות על הרצאות של אנשים שאת ספריהם הם הדפיסו, כדי לעודד את קניית הספרים.

אלה ספרים הודפסו?

מבחר הספרים שהודפסו במאה השנים הראשונות שלאחר המצאת הדפוס הושפע מהרצון של בעלי בתי הדפוס להרחיב את השווקים שלהם ומתחומי ההתענינות שלהם עצמם. מעגל הקוראים גדל, ואתו, באופן טבעי, גדל גם מבחר הספרים. בתחילה הודפסו בעיקר ספרים קיימים, שהשוק שלהם היה פחות או יותר מובטח: בראש ובראשונה התנ"ך והברית החדשה, ספרי תאולוגיה וכתבים לטינים קלאסיים. אלה היו ספרים שהועתקו בכתב-יד לפני הדפוס, וההנחה שיהיה ביקוש גדול בעבורם היתה הגיונית.

המדפיסים לא הסתפקו בספרים אשר הועתקו קודם לכן. הם חפשו כתבי יד קלאסים פחות ידועים והדפיסו גם אותם. הודפסו גם ספרים על חיי הקדושים וספרי תפילות. אבל עתה נעור צורך גם בספרים חדשים. הפופולריים שבהם היו, כנראה, ספרי ההדרכה שבהם בעלי מקצוע הסבירו את מלאכתם. ספרים אחרים נועדו לשעות הפנאי וכללו ספורי הרפתקאות ואבירים. בשונה מרב הספרים שהועתקו לפני הופעת הדפוס ספרים חדשים אלו הודפסו בשפות הדבור ולא בלטינית.

התגבשות השפות המודרניות

הטענה שהדפוס השפיע על הרגלי הקריאה של האנשים נשמעת ברורה מאליה. אבל הדפוס גם השפיע על דרכי הדיבור שלהם.
הפצתו של הדפוס באירופה סייעה לעיצובן של השפות המדוברות של היבשת.

לפני הדפוס היה כמעט לכל אזור גיאוגרפי של אירופה ניב ייחודי משלו. לדוגמא תושבי אזור אחד בצרפת, לא יכלו להבין את שפתם של אנשים שגרו באזור אחר שלה. וכך היה בכל הארצות. בעלי בתי הדפוס רצו לזכות בתפוצה הרחבה ביותר האפשרית לספרים שהוציאו. לכן הם העדיפו להדפיס ספרים בשפה הרווחת ביותר בכל ארץ - השפה בה דברו באזורים החשובים של הארץ. הדפסת ספרים בשפה מסוימת לעומת אחרת הביאה לשימוש רב יותר באותה השפה, והשפות המשניות זכו לפחות ופחות שימוש. כך החלו תושבי אזורים מרוחקים לקרוא בשפת המרכז, ובהדרגה החלו לדבר בה. הצרפתית למשל התפתחה בעיקר מהניב שהיה מקובל באזור פריס.
מאוחר יותר כאשר ילדים למדו קרוא וכתוב בבתי-הספר הם למדו את השפה הדומיננטית גם כאשר השפה הזאת לא היתה בהכרח השפה המסורתית של האזור שלהם. כך זירז הדפוס את הזנחתן של השפות האזוריות המשניות ואת התגבשותן של שפות אחידות לכל ארץ כצרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית וספרדית.

הדפוס בעברית

המדפיסים הראשונים הדפיסו ספרים קלאסיים רבים. ספרים אלה היו, על פי רוב, בלטינית וביוונית, אך לעתים גם בעברית. משכילים בראשית העת החדשה התעניינו בספרים בעברית ומדפיסים לא יהודים הדפיסו ספרים כאלה.
גם יהודים למדו את מלאכת הדפוס והדפיסו ספרים בעברית לציבור היהודי והלא יהודי.

המדפיסים היהודים הראשונים פעלו באיטליה. ההשתייכות לגילדת הדפוס בגרמניה היתה מוגבלת לנוצרים. שני מדפיסים גרמניים שהיגרו לאיטליה בשנת 1465 לימדו מספר יהודים את מלאכת הדפוס. פירוש רש"י לתורה הודפס על ידי יהודים כבר בשנת 1475.

על פי רוב היהודים ראו בדפוס ברכה. הוא כונה "מלאכת שמיים" ו"מלאכת הקודש", וראו בו אמצעי להגשת הנבואה של ישעיהו - "כי מלאה הארץ דעה את ה' " (ישיעהו יא' , ט'). לעומת הדעה הזאת, היו שהתנגדו למלאכה החדשה - ביניהם,כנראה, סופרי סת"ם שחששו שהדפוס יפגע בפרנסתם. היתה לדפוס השפעה חשובה על ספרי הקודש ובעיקר על התלמוד אשר קיבל את צורתו וחלוקתו לדפים המקובלים עד היום בעקבות הדפסתו.

הסודיות בפיתוח הדפוס

לא הרבה אנו יודעים על חייו של גוטנברג, וחלק גדול מהמעט הידוע לנו עולה ממשפט שנערך בינו לבין שותפיו.

איננו יודעים למה גוטנברג עסק בפיתוח המצאת הדפוס, אולם בכל מקרה חשיבותה הכלכלית של המצאתו לא נעלמה מעיניו. גם אם לא ידע שגם אחרים מחפשים שיטות לשכפול מהיר וזול של ספרים, הוא ידע שרבים יהיו מעונינים להשתמש בהמצאתו. במאה החמש עשרה לא היו חוקים המעניקים לממציאים זכויות על המצאותיהם כמו חוקי הפטנטים המקובלים בעולם המודרני. בכדי לשמור על יתרונו המקצועי, גוטנברג שמר על סודיות בכל הנוגע לטכנולוגיה החדשה.

בחוזה של גוטנברג עם שותפיו צויין שגוטנברג ילמד אותם-עצמם את סודות ההמצאה שלו, אך במקרה שאחד מהם ימות יקבלו יורשיו פיצוי ולא יוכנסו לסוד העניינים. ואולם, כאשר אחד השותפים נפטר, דרשו קרובי המשפחה שלו מגוטנברג לשתף אותם בסוד התהליך במקום לפצות אותם. גוטנברג סירב, וקרובי הנפטר תבעו אותו למשפט.

בפרוטוקולים של המשפט מופיעים תיאורים של חלקים מהמצאת הדפוס. אבל מבחינה טכנית קשה לפענח בדיוק למה הכוונה היות שגוטנברג נזהר לא לחשוף את המיוחד בהמצאתו החדשה, ובשל כך שבית המשפט לא הבין ולא התעניין במיוחד בטכנולוגיה החדשה.

באופן דומה ידוע לנו שאפילו כאשר גוטנברג ניסה לגייס כספים לפיתוח המצאתו הוא לא היה מוכן לחשוף את ההמצאה עצמה. יתכן שפגש משקיעים אפשריים שלא היו מוכנים להשקיע בתהליך שלא נחשף בפניהם לגמרי. אך גוטנברג לא רצה לתת פומבי להמצאה לפני שהרגיש שהיא משוכללת דיה. כך ניסה למנוע תחרות עם אחרים.

נסיון זה לא עלה יפה. שותפיו המשיכו להדפיס בלעדיו. תוך זמן קצר החלו רבים לחקות את תהליך ההדפסה של גוטנברג וסודות המקצוע הופצו באירופה.

קראו עוד:

הדפוס - אמנות הכתיבה המלאכותית
מכבש הדפוס
תהליך ההדפסה
יציקת אותיות
סידור האותיות במסגרת לפני ההדפסה
הנייר
הדיו
כתיבת ספרים לפני הדפוס
פועלי הדפוס
תרבות הדפוס (פריט זה)
הדפוס : סיפור של בני אדם

ביבליוגרפיה:
כותר: תרבות הדפוס
שם  האתר: Gutenberg
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. פרופ' דוד חן - מנהל המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי.
2. דר' דוד מיודוסר - מנהל המעבדה לטכנולוגית ידע.
3. דר' אביגיל אורן - מנהלת הפרוייקט - "דעמיין".
4. אורלי להב - מרכזת הפרוייקט.
5. קבוצת המחקר והפיתוח : דר' אביגיל אורן, דר' דוד מיודוסר, דר' גיל עמית, אורלי להב, ג'יי הורוויץ, שאול קציר
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית