עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופותעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > בעלי חוליות > עופות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מידע כללי על הביולוגיה והאקולוגיה של סיס החומות.



סיס החומות
מחבר: ד"ר נח רוטרי


למרות הדמיון הרב בין סיסים לסנוניות, הם משתייכים לסדרות שונות.
הסיסים משתייכים לסדרת הסיסאים. הם בין המעופפים הטובים והמהירים בעולם. הם מגיעים במעופם למהירות של 170 קמ"ש!
רגליהם קצרות ומותאמות להיצמדות אל קירות מאונכים.
על הקרקע הם הולכים לעתים רחוקות ביותר.
סיסי החומות הם הנפוצים במיני הסיסים בארץ-ישראל וכמו שאר המינים הם שוהים בארץ בקיץ.
את הסיסים ניתן למצוא בנופים פתוחים ובשטחים גלויים.
שמם ניתן להם על שום הצלילים שהם משמיעים: "סי, סי".
פרט לקינון ולדגירה, כל הפעילות של סיסי החומות מתבצעת באוויר: ליקוט המזון, ההזדווגות והשתייה.
סיסי החומות ניזונים מחרקים מעופפים, בעיקר מזבובים ומיתושים. הם עפים במקור סגור ופותחים אותו רק כדי לצוד חרקים או לאסוף חומרי קינון. שיטת הציד בפה פעור דומה לרשת פרפרים. החרקים הנלכדים נדבקים בריר המצוי בחלק הפנימי של המקור, ונדבקים זה לזה עד היותם לגוש אחד.
זכרי הסיס עפים ממעונות החורף הישר למושבות הקינון מהשנה הקודמת, לשם מצטרפת גם הנקבה.
לעתים דוגר זוג ביחידות, אך לרוב דוגרים הסיסים במושבות בנות 30-10 זוגות, במקומות גבוהים או בכפרים ובערים. הסיסים מזדווגים בקן או באוויר.
הנקבה מטילה שתיים או שלוש ביצים ומתחילה לדגור מיד. שני בני הזוג דוגרים במשמרות במשך 20-18 יום. הגוזלים שוהים בקן חמישה עד שמונה שבועות. עם פריחתם מהקן, הם עצמאיים לחלוטין.
הסיסים מגיעים לבגרות מינית בגיל שלוש עד ארבע שנים. תוחלת החיים הממוצעת שלהם היא כשבע שנים.

ביבליוגרפיה:
כותר: סיס החומות
שם  התקליטור: האנציקלופדיה של עולם החי
מחבר: רוטרי, נח (ד"ר)
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית