|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > מערכת השמש |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד חוקרים כיום את מערכת השמש? בעוד שבעבר הסתפקו החוקרים בתצפיות מכדור-הארץ, הרי שכיום עומד לרשותם ציוד מחקר משוכלל בהרבה: אל החלל נשלחות חלליות מחקר, המגיעות לקצווי מערכת השמש! אמצעי המחקר החשוב ביותר - הטלסקופ - נשלח אף הוא לחלל ומאפשר תצפיות למרחקים עצומים במידת דיוק רבה.
כדי לחקור את כוכבי-הלכת ואת שאר הגופים במערכת השמש, שולחים אליהם חלליות. החלליות מתוכננות כך שיעברו בקרבתם של כוכבי-הלכת, יצלמו, ימדדו וישדרו חזרה לכדור-הארץ את הממצאים שלהן. מספר חלליות נכנסו למסלול הקפה של כוכב-הלכת שאליו נשלחו, ושהו בקרבתו במשך חודשים, ואחרות חדרו דרך האטמוספירה של כוכב-הלכת ונחתו על פניו. החל משנות ה-60, שיגרו ארצות-הברית ורוסיה "משפחות" של חלליות לעבר הירח ואל כוכבי-הלכת השונים. למשל, סדרת "פיוניר" האמריקנית חקרה את כוכבי-הלכת מאדים, נוגה, צדק ושבתאי. סדרת "ונרה" הרוסית חקרה את נוגה. חלליות "סרביאר" ו"ריינג'ר" האמריקניות חקרו את הירח ומיפו אותו, וכמותן - חלליות "לונה" הרוסיות.
הטלסקופים של המאה ה-20 הם פסגת הטכנולוגיה המודרנית: עדשות ענק המלוטשות במדויק, מחשבים מהירים וחיישנים משוכללים החשים בכל נצנוץ אור מכוכב רחוק. הטלסקופים ממוקמים במבנים מיוחדים, שבהם תנאים מתאימים נשמרים בקפידה. את מצפי הכוכבים ממקמים, בדרך כלל, על פסגות של הרים מרוחקים, הנמצאים מעל העננים ומעל זיהום האוויר. עליהם להיות גם נקיים מ"זיהום אור" של ערים ושל יישובים. מצפי הכוכבים הגדולים והמפורסמים בעולם נמצאים בהרי האנדים (צ'ילה), בפירנאים, באי הוואי על פסגת הר-געש כבוי ובאיים הקנריים. בדרך כלל, מספר טלסקופים מוצבים בכל אתר. בנוסף לטלסקופים אופטיים, הבוחנים את האור המגיע מכוכבים, נבנו גם טלסקופים רבים, הקולטים קרינת-רדיו מרחבי היקום: אלה מצוידים באנטנות ענקיות, הקולטות את הקרינה גם ביום (ולא רק בלילה, כמו טלסקופים רגילים). בתצפיות מכדור-הארץ מצליחים האסטרונומים לראות גלקסיות מרוחקות, לגלות את הרכבם של כוכבים ושל כוכבי-הלכת ולפענח את מסלוליהם של שביטים ושל אסטרואידים.
את מערכת השמש חוקרים גם במעבדות באוניברסיטאות ובמכוני מחקר - כאן על-פני כדור-הארץ. נבדקו פיסות ממטאוריטים שהגיעו לאדמה, ועל-פי הרכב היסודות שלהם נקבע הרכב הערפילית הקדומה, שממנה נוצרו השמש וכוכבי-הלכת שלה. על-פי סלעים אלה נקבע גם הגיל של מערכת השמש - כ-4.5 מיליארדי שנים לערך. בעזרת מחשבים משוכללים המדענים מנסים לשחזר כיצד התרחש תהליך ההיווצרות של מערכת השמש, וגם לנבא סביב אילו כוכבים כדאי לחפש כוכבי-לכת, כלומר, אילו כוכבים הם מערכות שמש אחרות.
כל השיפורים בטלסקופים - בגודלם ובכושר התצפית וההגדלה שלהם - כל אלה אינם יכולים להתגבר על המכשול ששכבת האטמוספירה מהווה ולהשיג תצפיות "נקיות". האוויר מכיל אדי מים, אבק, עננים וזיהום מסוגים שונים,ולכן הוא פוגם באיכות התצפיות. אך יש מקום תצפית שהוא מצוין ונקי... זהו החלל. לכן הגו מדעני נאס"א רעיון: להציב טלסקופ בחלל. ואכן, בשנת 1990 הוצב במסלול סביב כדור-הארץ טלסקופ החלל על שמו של האבל. באמצעות פיקוד מחשב מרחוק, הצליחו תצפיותיו של טלסקופ החלל לשפר פי עשרות מונים את הידע שלנו על עצמים במערכת השמש שלנו וברחבי היקום. תקלה במראה של הטלסקופ עיוותה בתחילה את המידע שהגיע מהאבל, אך ב-1993, במשימה מיוחדת של מעבורת החלל האמריקנית, תוקנה התקלה, ומאז שפע מידע, תמונות ותצפיות מדהימות של האבל מגיעים אל המדענים בכדור-הארץ. בין היתר אפשר למנות את התגליות הבאות: - גילוי סערה ענקית באטמוספירה של שבתאי. שלוש חלליות חדשות "קפלר", "קורט" ו-"אדיוגטון" אמורות להיות משוגרות ב-2005 לחלל על מנת להציב בו טלסקופים עתירי עוצמה שיוכלו לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
בשנות ה-90 חלה התפתחות עצומה בטכנולוגיה של טלסקופים והללו סיפקו עדויות להימצאותם של כוכבי לכת סביב שמשות שונות. מציאת כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש חשובה ביותר להבנת היווצרותה של מערכת השמש שלנו ולחקר מציאת חיים מחוץ לכדור הארץ. תצפיות על מערכות שמש המצויות בשלבים שונים של התפתחות, שופכות אור על התפתחות מערכת השמש שלנו. בינואר 1996 בכינוס אסטרונומים בארצות-הברית דיווחו חוקרים על גילוי 2 כוכבי-לכת חדשים סביב כוכבים ("שמשות"), הנמצאים בקבוצות ידועות: "הדובה הגדולה" ו"בתולה". אלה הם 2 כוכבי-הלכת הראשונים שהתגלו מחוץ למערכת השמש שלנו. התצפיות ארכו כמעט 8 שנים, ונסקרו בהן מאות כוכבים, שהיו מועמדים אפשריים למציאה של כוכבי-לכת הסובבים סביבם. לבסוף נמצאו 2 כוכבים: כוכב מספר 47 בקבוצת הדובה הגדולה, וכוכב מספר 70 בקבוצת בתולה. התגלה כי לכל אחד מהם יש כוכב-לכת ענקי, הדומה לצדק, אשר מקיף אותו.
צוות חוקרים אמריקאי בריטי גילה ב-2002 מערכת שמש רחוקה הדומה למערכת השמש שלנו. מערכת שמש זו היא בת כ-200 מיליון שנה ומהווה תמונה קדומה של מערכת השמש שלנו. מאז השתכללו שיטות המדידה והתצפיות מאפשרות גילוי של מערכות-שמש חדשות. עד עתה (2003) גילו יותר מ-100 כוכבי-לכת, המצויים ב-88 מערכות שמש חדשות (כלומר, יש מערכות שמש בהן ידועים לפחות 2 כוכבי לכת). יש לצפות שבשנים הקרובות יתגלו עוד ועוד כוכבי-לכת סביב כוכבים חדשים, והמספר יגדל מאד. קראו עוד: מערכת השמש
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
