הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי [1917 - 1948]עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > מדיניות ממשלת המנדטעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > מדיניות ממשלת המנדטעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל > מלחמת העצמאות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. על הגורמים שהובילו לסיום המנדט ועל תגובתה של בריטניה להחלטת האו"ם.



סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל
מחברים: חיה רגב; ד"ר אביגיל אורן


למה פנתה בריטניה לאו"מ

ב-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקם האו"מ כיורשו של חבר הלאומים, כדי להסדיר את היחסים בין המדינות במטרה למנוע מלחמות נוספות.
ב-1947 ביקש א' בווין, שר החוץ הבריטי, לדון באו"ם בשאלת עתידה של ארץ-ישראל. עברו 25 שנה מאז קיבלה בריטניה מחבר הלאומים מנדט לשלוט בארץ. עתה היה על האו"ם לאשר מחדש את השלטון בארץ. גורמים רבים הפעילו לחצים על ממשלת בריטניה בעניין המשך שלטונה בארץ.

תנועות המחתרת היהודיות החריפו את פעולותיהן נגד הבריטים, גבר המאבק לעלייה וגדל זרם המעפילים, שבאו לארץ ישראל. האופוזיציה בבריטניה דרשה להחזיר הביתה את החיילים, שהיו בסכנה בשל פעולות המחתרות.
מבחוץ לחצה ארה"ב להעניק היתרי עלייה ליהודי אירופה, ניצולי השואה.

למרות כל הלחצים קיוו בווין וממשלתו שהאו"ם יאשר את המשך השלטון הבריטי בארץ.

מי ומה גרמו לסיום המנדט הבריטי (1947)

מ' נאור וד' גלעדי מציינים בספר "ארץ ישראל במאה העשרים" מספר גורמים שסייעו לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

"הייתה זו מדיניות בריטית רשמית לאחר 1945, משעלתה מפלגת הלייבור לשלטון, "לקפל" את האימפריה. כך פונו ונעזבו תוך תקופה קצרה הודו, בורמה, סיילון (כיום סְרִי-לַנְקָה) וארץ ישראל. נושא אחר שהעיק על ממשלת לונדון היה הנושא התקציבי. אנגליה הייתה שרויה במשבר כלכלי עמוק והחזקת האדמיניסטרציה והצבא הגדול בארץ-ישראל דיללה עוד יותר את קופתה הצמוקה של הממשלה...

בנקודה זו יש לזכור את תלותה הכמעט מוחלטת של בריטניה בכספם של האמריקנים. בשאלה הארץ-ישראלית קרוב לוודאי ששר החוץ בווין וראשי הצבא היו נוטים יד קשה פי כמה כלפי היהודים, אלמלא חששו מהאמריקנים, שהיה להם יחס אוהד לפליטי השואה שרצו לעלות לארץ... אשר לחלק היהודי במערכת השיקולים הבריטיים, נראה כי שני גורמים שימשו כמזרזים: ההעפלה והטרור האנטי-בריטי".

© מתוך: נאור מרדכי, גלעדי דן (1990). ארץ ישראל במאה העשרים: מיישוב למדינה 1950-1900.
תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

תגובת בריטניה על החלטת האו"מ

בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם, בניגוד לציפיות של ממשלת בריטניה, על סיום המנדט, וקבעה כי ועדת חמישה תדאג להעברה מסודרת של השלטון. להחלטת האו"ם התנגדו הערבים והגיבו במעשי איבה. כך החלה מלחמת העצמאות.

כיצד הגיבו הבריטים להחלטת האו"ם וכיצד פעלו בחודשים הראשונים למלחמה?
• בתחום המדיני הם לא נתנו לוועדת החמישה (ועדת הביצוע) לפעול, בטענה שהם עדיין אחראים למצב בארץ. כמו כן, הם המשיכו בסירובם להרשות עלייה חופשית של יהודים לארץ.
• בתחום הצבאי הם הפריעו ליישוב היהודי להתארגן לשם התגוננות, ולא הפריעו לערבים לפגוע ביהודים (ראה "פרשת גוש עציון").
• בתחום הכלכלי הוציאו הבריטים את ארץ-ישראל מגוש השטרלינג. הוקפאו הכספים של הסוכנות היהודית, שהיו מופקדים בבנקים באנגליה, ולא ניתן היה לרכוש בהם ציוד צבאי, שהיה דרוש אז לצורכי מלחמת-העצמאות.

הפינוי הבריטי (פברואר-אפריל 1948)

בטרם התקבלה החלטת כ"ט בנובמבר, הכריזה בריטניה כי אינה מתחייבת לקבל את החלטת האו"ם. למרבה הפלא נמנעה בריטניה בעת ההצבעה באו"ם. לאחר קבלת ההחלטה היו ניסונות להקשות על ביצועה, הם התבטאו באי-שיתוף פעולה עם האו"ם, בסיוע לכוחות ערביים בא"י ובמיוחד בתמיכה באינטרסים הטריטוריאליים של עבר-הירדן (שאיפה לכלול את הנגב בחלק הערבי של המדינה) במהלך מלחמת העצמאות. אולם במקביל לפעילות זו, שנועדה ליצור תוהו ובוהו שיגרום אולי לזימונם מחדש לא"י, החלו הבריטים בפינוי כוחותיהם.

במחקר ההיסטורי הרשמי של מדינת ישראל תואר המצב בארץ ערב הפינוי הבריטי:

"הצבא הבריטי החל מפנה אזורים בארץ עוד בתאריכים מוקדמים יותר. כבר בפברואר 1948 פונו אזור תל-אביב רבתי היהודי, ואזור "המשולש" הערבי. בסוף אפריל 1948 כבר נמצאו אזורים ניכרים בארץ מחוץ לשטח השלטון הבריטי, ובחמישה עשר במאי 1948 נסתיימה פרשת הפינוי – נסתיים השלטון הבריטי בארץ.

שלטון המנדט הבריטי הוא שגרם ו"דאג" ליצירת מצב ה"תוהו-ובוהו" בארץ, אשר שרר בה עד להקמתה של המדינה היהודית. סירובו של השלטון הבריטי להכיר בוועדת הביצוע אשר הוקמה על-ידי או"ם, כדי לפקח על העברה מסודרת של מנגנון השלטון בארץ לידי המוסדות המוכרים של אזרחיה – שלל מוועדת הביצוע יכולת פעולה. מתוך אי רצונו של השלטון הבריטי להכיר במוסדות היישוב היהודי הפקיר להרס עמל שנים של עובדי המנגנון המנדטורי והביא לידי מסירה בלתי מאורגנת של מוסדות ממשלתיים אף באזורים יהודיים טהורים.

© מתוך: ישראל, צבא, מטכ"ל, ענף היסטוריה (1959). תולדות מלחמת הקוממיות. תל אביב: מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

ב-14 למאי, לפני עוזבו את הארץ, הוריד הנציב העליון הבריטי את הדגל הבריטי בנמל חיפה, ובכך הסתיים המנדט הבריטי בארץ-ישראל.

קראו עוד בנושא:

כח המגן טרום צה"ל : עד הקמת המדינה (נובמבר 1947 – מאי 1948)
התארגנות צה"ל



אל האסופה הקמת המדינה ושנותיה הראשונות3

ביבליוגרפיה:
כותר: סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל
שם  התקליטור: הקמת המדינה ושנותיה הראשונות
מחברים: רגב, חיה ; אורן, אביגיל (ד"ר)
תאריך: 1995
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המעבדה לטכנולוגית ידע
הערות: 1. ריכוז פרוייקט: חיה רגב, מנהלת אגף לימודי חברה, האגף לתכניות לימודים, משרד החינוך התרבות והספורט.
ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
2. אפיון הסביבה הלימודית ופיתוח קובץ מידע: ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
3. ייעוץ מדעי: ד"ר נתנאל לורך, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. ד"ר דן גלעדי, עלייה וכלכלה בשנות החמישים. ד"ר מרדכי בראון וד"ר זכי שלום, מדיניות חוץ ובטחון בשנות החמישים.
4. לאור העלאת החומרים לאינטרנט נוספו קטעי קישור שנכתבו ע"י אלון סילפין.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית